אומרים שלעיתונאי יש שבע עיניים, אבל לעתים הוא רואה את מה שהוא מחפש. כנראה שזאת הסיבה שעיני פגשו בראשית השבוע במדבקה הקטנה של הפועל קטמון ירושלים צמודה לתיק קטן שנשא גבר, שעבר בכיכר ציון, בטבורה של ירושלים. ברחוב יפו עברה בדיוק הרכבת הקלה, בנסיעת ניסיון. כולם הביטו בה בהשתאות, אבל אני התקרבתי אל האיש הזר ונעצתי את עיני בסמל הקטן. הוא הבחין בי, חייך ושאל, במבטא שהסגיר מיד כי מדובר באזרח ערבי: "מה, אתה לא מכיר את הקבוצה הזאת?"
קצת נבוך, מיהרתי להסביר לאיש הזר, שאני דווקא מכיר היטב את הקבוצה ונוכח כמעט בכל משחקיה, מיום היווסדה. אבל מדבקה על תיק שחור, שנושאים כרגיל עורכי דין, עוד לא ראיתי. עמדנו בכיכר ציון וקיימנו שיחה קצרה. מתברר שהאיש הוא מוחמד אגבריה, תושב אום אל פאחם, שאכן הגיע לירושלים להסדיר עניין משפטי כלשהו.
"ואיך זה מגיעה מדבקה של הקבוצה הזאת אל התיק שלך?" – תמהתי.
תשובתו של האיש הייתה קצרה וקולעת: "שמעתי על הקבוצה הזאת כאשר האוהדים שלה תמכו בהתלהבות בקבוצה שלנו, כשעלתה ליגה. שמעתי על הדו-קיום, שהוא הסיסמא של קבוצת קטמון. לכן באתי לפני שבועות אחדים, יחד עם חבר ועם הבן שלי, למשחק של הפועל קטמון בירושלים וקניתי את המדבקה. שמחתי גם שקטמון ניצחה 1-5. מאז אנחנו במשפחה אוהדים שתי קבוצות: את אום אל פאחם ואת קטמון...
רק אחרי שנפרדנו חשבתי פתאום ששכחתי לשאול את האיש הלבבי הזה, אם יש לו במקרה מדבקה של אום אל פאחם. גם לי יש תיק שחור ואני בכלל אוסף כל מני מדבקות, דגלים ו"צעצועים" של קבוצות כדורגל בעולם...

• חברי העמותה מסכמים סיבוב במוצ"ש
• צפו בסיכום הסיבוב בתמונות

זה קרה בפגרה. והנה חלפו להם שבועיים וביום שישי הקרוב שוב יתייצבו כדורגלני הפועל קטמון ירושלים לסיבוב השני בליגה. תמהתי מאין בעצם באה המילה המוזרה הזאת פגרה, שמוציאה את כולנו לחופשה מאולצת מהמגרשים ואף יוצרת געגועים "בין הזמנים" הללו, שבין סיבוב אחד בליגה למשנהו.
ההסבר שמצאתי: מקור הכינוי הזה לחופשה הוא בעצם בשפה הארמית, מהשורש פ.ג.ר. במסכת שבת נאמר: "יומא דמפגרי ביה רבנן". פירוש המשפט הלא כל כך מובן הזה לדוברי השפה העברית: יום שרבותינו היו בטלים בו. הם נטלו פגרה בין עונה לעונה של לימודי קודש ועבודה. בספר "אוצר השפה העברית" של סטוצ'קוב, נאמר כי פגרה היא גם התקופה המוכרת לכל תלמידי הישיבות בארץ במונח "בין הזמנים", התקופה בין שתי עונות לימודים שבהן מותר להשתעשע מעט מבלי לעסוק רק בענייני קדושה.

אז זהו, תמה לה הפגרה – ואחרי סיבוב משחקים נהדר של הפועל קטמון ירושלים, חוזרים מלכי השערים של הליגה, שי אהרון (13 שערים בסיבוב הראשון) וכפיר מלול (12 שערים), יחד עם כל החברים האחרים, לעוד סיבוב אחד, כאשר ניתן לקוות רק שיהיה האחרון בליגה ב'.
וכאן בא תמרור האזהרה: קטמון שיחקה מצויין, שמטה רק שבע נקודות (הפסד אחד ושתי תוצאות תיקו) ולמרות זאת היא מקדימה בתום הסיבוב הראשון רק בארבע נקודות את מכבי שעריים, הקבוצה הוותיקה, ששיחקה בעבר מספר שנים בליגה הראשונה. לכן, מעידה קטנה פה ושם עלולה להפוך את כל הסיבוב הראשון של קטמון לאפיזודה חולפת.

גד ליאור

כבר בשישי הקרוב (אצטדיון טדי, 14:00) אסור למעוד. מול הירושלמים תתייצב קבוצה, מועדון צעירי רהט, הנלחמת על חייה בליגה, ודווקא מול הפועל מבשרת ציון, האקסית של קטמון, השקועה עמוק בירכתי הטבלה. לבדואים מרהט אין מה להפסיד והם יבואו לטדי כדי לנסות להפתיע ולברוח ממבשרת.

סלמאן הוזייל (8 שערים) וחבריו הפסידו להפועל רק 1-0 במחזור הראשון. הפועל, במשחקה הראשון בליגה ב', התקשתה אז לנצח את הקבוצה העיקשת הזאת, הניצבת היום במקום ה-14 בליגה, כאשר לרשותה רק 12 נקודות (3 ניצחונות ו-3 תוצאות תיקו).
חניכיו של חלים אלכמלאת ידועים גם במשחקם הקשוח: רק בתחום אחד צועדת הקבוצה בראש הטבלה – בצבירת הצהובים (8 עד עכשיו) של הישאם אלקרנאוי. במקום השני בטבלה הלא סימפאטית הזאת ניצב עוד כדורגלן של צעירי רהט, סלמאן הוזייל. מלך השערים של הקבוצה, שצבר כבר
שבעה צהובים ושני אדומים...

במשחק הראשון של הסיבוב השני חייבים לשכוח מהפגרה ולא לאפשר לצעירי רהט הנמרצים להרהר, בין הזמנים, איך להוציא נקודות מטדי. ביום שישי פותחים את הסיבוב האחרון שלנו בליגה ב' – בניצחון!

יאללה הפועל!