|
המודעה שהופיעה באתר וביקשה מתנדבים לצילום משחקים סקרנה אותי בתחילת העונה. הנה הזדמנות לרדת מהיציע, לעשות משהו שאני אוהב, ותוך כדי כך גם לתרום את חלקי לקבוצה.
אחרי שסיימתי לימודי צילום, לפני שלוש שנים, החלטתי שאני מצלם רק דברים שמעניינים אותי – ולא שום דבר אחר - וההזדמנות הזאת בהחלט נראתה מתאימה. לצילום משחקים מהמגרש עצמו יתרונות וחסרונות שלא צפיתי אותם מלכתחילה. מצד אחד, אתה מנותק משאר האוהדים, ובמקום להיות חלק מהחוויה ביציע, משקיף עליה מהצד. מצד שני, בעמידה על קו הרוחב או האורך רואים את כל המחוות הקטנות של השחקנים, המאמנים והשופט, ושומעים את ההערות והוויכוחים בין שחקנים לבין עצמם, ועם השופט.
הרגעים המשעשעים ביותר עבורי הם אלה בהם הקבוצה השנייה תוקפת, ורק השוער של היריבה, הקוון ואני נשארים ליד קו הרוחב. מדי פעם מתפתחת שיחה, מתווכחים אם היה נבדל או לא במהלך הקודם, או סתם מחליפים דעות על מזג האוויר. השיחה נקטעת בפתאומיות ברגע שהכדור חוזר למחצית המגרש של היריבה, וממשיכה, לעיתים מאותה נקודה בדיוק, בהתקפה הבאה.
את תמונות הכדורגל הקלאסיות אני מצלם פחות או יותר כדי לצאת ידי חובה. מה שבאמת מעניין אותי הוא הקהל – או ליתר דיוק הרגעים בהם המון המורכב מפרטים הופך לישות אחת, עם רגשות, רצונות ודרישות משלה, ואיך כאשר ממקדים מעט את המבט אותה ישות אחידה מתפרקת שוב לפרטים בודדים. גיא בחר 55 תמונות שממצות את הסיבוב לדעתו. כדי לראות אותן, לחצו על התמונה הקטנה, השאר עובד כמו בגלריה:
|
.jpeg)
