- בדרך כלל, ביום של משחק, בטח בתקופה לא פשוטה לקבוצה, אני קם בבוקר אופטימי, מחפש בנרות את הדברים שהיו חיוביים במשחק האחרון, ומתעמת עם עצמי שאם רק היינו עושים מעט דברים אחרת, הגלגל היה מתהפך, והתוצאה הייתה נראית אחרת. אני נוטה להרגיש שהיום זה יבוא, שהיום סוף-סוף נתפוצץ על המגרש.
דווקא בשבוע האחרון, אחרי ההפסדים המאכזבים של קבוצות הכדורגל והכדורסל, הגעתי ליום שבת בבוקר, יום המשחק של קבוצת הכדורסל נגד אילת, בתחושה פסימית - שהיום מפסידים. התוצאה הייתה אחד מהמשחקים היותר טובים של קבוצת הכדורסל העונה והבסה של היריבה מאילת.
ביום שני בבוקר, למרות הרוח האופטימית שהגיעה מהכדורסל, עדיין הייתי פסימי, והתוצאה הפעם הייתה תיקו.
מסקנה - כנראה שכדאי להפסיק להיות מרוכז בעצמי, ולהבין שמצב הרוח שלי לא באמת משפיע על הקבוצה.

לא הכל תלוי במצב הרוח של האוהד המצוי | צילום: מיטל וייס

- בסוף המשחק מול ר״ג - בדרך החוצה מהאיצטדיון, ביצעתי את הבדיקה הקבועה שלי (שנדמה לי שהרבה גברים יזדהו איתה) בטפיחה על כיסי המכנסיים תוך כדי חיפוש אחר השילוש הקדוש - טלפון, ארנק, מפתחות - ולדאבוני, הצלע האחרונה במשולש, הייתה חסרה, איבדתי את מפתחות הרכב שלי.
בעודי צועד במרץ בחזרה לעבר היציע, עיני ברצפה תרות אחרי המפתחות, וליבי מקווה שהתיקו במשחק יהיה הדבר המדכדך היחיד הערב - שמעתי אוהד צעיר שואל עם מישהו איבד מפתחות לרכב. קפצתי עליו בחיבוק מרוב שמחה, כמעט כמו בגול של עוז, בתור בן-אדם מפוזר מעט, אין דבר שאני יותר שונא מכך שההרגלים המגונים האלה מתפוצצים לי בפנים, למשל כשאני מאבד דברים.

אחרי שהתאוששתי מהשמחה שבמציאת האבדה, אחת מחברותיו של אותו אוהד חביב, סיפרה לי בחיוך שכשהם מצאו את המפתחות עוד ביציע, ושאלו ״אם מישהו איבד מפתחות?״ בקול רם, צעקה בלתי מזוהה עלתה מהיציע -״הם של נמני, שיחזיר אותם״ , אפשר להגיד הרבה דברים על הקהל של הפועל, אין ספק שחוש ההומור והשנינות שלנו הן מהתכונות החזקות והיפות של הקהל, גם בתקופה קשה, האוהדים מסביבך מצליחים לגרום לך לחייך.

אסף נימני. אין ספק שגם ברגעים הקשים חוש ההומור של אוהדי הפועל עובד שעות נוספות | צילום: מיכל ביהם ערן

- וכמאמר הקלישאה: מצחוק-לבכי. אני חושב שאני יכול להעיד על עצמי, שאני ממש לא אדם קר, אבל גם לא אדם רגשני יתר על המידה; אני מצליח לזכור רק כארבע פעמים בהן אהדת הפועל שלי הובילה אותי לדמעות (טראומת רעננה, הגמר של טפירו וסמי בכר בכדורסל - מעצבות וכעס, העליה הראשונה של קטמון ללאומית, והאליפות הראשונה של הכדורסל בשמחה והתרגשות), אבל כדי להשאר אדיש לטקס החלפת השם של קבוצות הנערות להפועל שירה קטמון ירושלים, היה צריך לב של אבן. הטרגדיה ממצעד הגאווה הקיץ בירושלים היא זאת שהחזירה אותי בסטירה מצלצלת למציאות הישראלית, המורכבת והקשה, אחרי טיול של חצי שנה במזרח הרחוק.

רק חזרתי כמה ימים לפני המצעד לארץ, והאמת היא שהתכוונתי ללכת לצעוד בו בכדי לתמוך בכמה מחברי הקרובים שהם חברי הקהילה הגאה, אבל וירוס בבטן שסחבתי איתי מהודו מנע ממני. כששמעתי מחברים מה קרה במצעד, היה זה אחד הדברים שגרמו לי להבין שבאמת חזרתי לארץ. ולמרות שאין כמו בבית, יש לנו עוד הרבה תיקונים לעשות. שירה, בן רגע, הפכה בעל כורחה לסמל של הדברים שיש עוד לתקן.

אין יותר גאה ונרגש ממני שחלק מהתיקונים הגדולים האלה בחברה הישראלית, אנחנו מנסים להתחיל בקטן דרך קבוצת הכדורגל שלנו. בטקס, עם עשרות הנערות הנרגשות על הדשא, משפחתה וחבריה של שירה ביציע, השקט המופתי ששרר באיצטדיון, והדגלים המתנופפים של צבעי הגאווה וצבעי הקבוצה זה לצד זה, והדמעות זולגות מעצמן - בפעם החמישית בחיי בכיתי בגלל הקבוצה שלי, הפעם בהתרגשות ובעצב מעורבבים יחדיו.

 
הטקס להחלפת שם קבוצת הנערות ל''הפועל שירה קטמון ירושלים'' דמעות של התרגשות עצומה | צילום: מיטל וייס

- והיה גם משחק כדורגל, הפועל שלנו נראתה קצת יותר טוב מהמשחקים האחרונים, הקשר הטוב בעיר הבקיע את שערו הראשון העונה, וזאת הפעם הראשונה העונה שכבשנו לאחר שהובילו עלינו, אז למרות התקופה הקשה והמשחק הבינוני יש גם סיבות להיות מעודדים.
שוב, בפעם המי יודע כמה, הליגה הלאומית הוכיחה שהיא ליגה שיוויונית ביותר, הפועל ר״ג מחזיקה במספר שחקנים מוכחים עם ניסיון רב בלאומית ובליגת העל, אך השליטה במשחק הייתה בעיקר של הבחורים באדום שחור. אבל, וכאן אשתמש בעוד קלישאה שמוכיחה את עצמה, כדורגל הוא משחק של ניצול הזדמנויות - ר״ג בעטו שתי בעיטות למסגרת בכל המשחק - אחת פגעה בקורה ואחת הכניעה את ההגנה וסיידוף. אנחנו חייבים להיות חדים יותר ליד השער, ולדעת לנצל את ההזדמנויות שאנחנו מייצרים.

אני מקווה ששער השיוויון שכבשנו יעניק בטחון לשחקנים, יחד עם השיפור ביכולת, והעובדה שגם בשנה שעברה פתחנו עונה בצליעה, וסיימנו משחק בית בשיוויון מגול של קשר מוכשר (ברוכיאן מול מגדל העמק), ומשם יצאנו לרצף נצחונות, יובילו את הקבוצה בראש מורם למשחק הבא מול הקבוצה הקשוחה של בית״ר ת״א-רמלה.

נתראה ביום שני, ברמלה, ב-18:00.
יאללה הפועל!

ניפגש ברמלה ביום שני | צילום: אורן פלד