כמו אוהדים רבים גם אני מסתובב מעט מתוסכל בשבועות האחרונים. מיד כאשר חגגנו את העלייה לליגה הלאומית ורקדנו צוהלים ושמחים בתחנת הדלק בכביש 6, חשבנו לנו לתומנו שהנה הפועל קטמון ירושלים עולה בשנית לליגה הלאומיח והפעם, בלי שום בעיות. הרי אנחנו כבר מכירים את הליגה הזאת, ניצמד לנו לצמרת ונעשה חיים בשנה שקטה יותר אחרי כמה שנים סוערות.

אז לא בדיוק קרה כך, אבל מתוך כל התסכול הזה אני דווקא רוצה הפעם  לעשות "הפוך על הפוך". בדקתי אחורה את לוח המשחקים של הקבוצה וניסיתי לברר מה היינו חוזים לה בראשית העונה ל-11 המחזורים הראשונים. להפתעתי הגעתי לכל היותר ל-15 נקודות. הפועל קטמון צברה עד כה 12 נקודות. רק 3 פחות מהצפוי. 

למשל, לא היינו רושמים בטופס הטוטו בוודאות את הספרה 1 במשחקי הבית נגד הקבוצה החזקה בליגה, הפועל פ"ת (בלוד!), וקבוצת הצמרת המסורתית, מכבי אחי נצרת. למשל, לא היינו רושמים 2 במשחקי החוץ הקשים ביבנה ועם נצרת עלית. אולי תיקו. נכון, הפועל קטמון הפסידה בבית לקרית גת ובמשחק "בית" בלוד להפועל אשקלון, אולם הניצחונות על פ"ת, אחי נצרת, יבנה וגם נצרת עלית בחוץ דווקא היו מפתיעים משהו.

אז מה בכל זאת כל כך מתסכל את האוהדים ובוודאי את השחקנים האדומים? אין ספק בכלל. הרמה, צורת המשחק ובוודאי התבוסות הצורבות 3:0 למכבי הרצליה ו-4:0 לרמת השרון. וכמובן גם העובדה שהקבוצה ניצחה שלוש פעמים 0:1 בשל טעויות של השוערים היריבים ובפעם הרביעית מבעיטת 11 בדקה ה-92.

ביום שני הקרוב מצפה לשחקני הפועל קטמון ירושלים "קרב" על שש נקודות. הפועל רמת גן, תחת שרביטו של המאמן דני גולן, כושלת לאחרונה והתדרדרה מהר מאד מהצמרת לתחתית הבוערת. אין ספק בכלל שרמת גן תבוא בניסיון לגנוב את הנקודות בטדי. זה בטוח. לאדומים שלנו אסור לאפשר שוב "גניבה", גם לא תיקו. את המשחק הזה חייבים לנצח. זאת, כאשר לשתי הקבוצות ברור לגמרי שהפסד יסבך אותן עמוק מאד בתחתית.

לרמת גן רק 10 נקודות. לקטמון יש 12 נקודות. ההבדל יהיה עצום אם לקטמון יהיו 15 נקודות ובליגה המשוגעת הזאת הקבוצה עשויה להיות פתאום 1-3 נקודות מהפלייאוף העליון, שלושה מחזורים בלבד לפני תום משחקי הסיבוב הראשון. 

אז מה צריך לקרות ביום שני הקרוב?

הנה "עשרת הדברות" למשחק החשוב הזה:

1. ההגנה חייבת להתעשת ולא לאפשר עוד חדירה בקלות לרחבה, כפי שאירע בתבוסה לרמת השרון, משחק שנרצה מאד לשכוח.

2. המעבר מההגנה להתקפה חייב להיות מהיר הרבה יותר.

3. אם חלילה תיפסק נגדנו בעיטת 11 מטר – הגיע הזמן שאוהד סיידוף יעצור לראשונה בעיטה כזאת.

4. חייבים לנסות ולהשתלט במשטח טדי הגדול על מרכז המגרש ולא לאפשר ליריבה לחצות את קו האמצע בקלות רבה, כפי שקרה עם כמה מהאורחות שלנו בטדי, כמו מכבי הרצליה ו-מ.ס. אשדוד. 

5. חייב להיות סוף סוף תיאום טוב יותר בין שחקני ההתקפה לבין החלוץ, משה בן-לולו, שלא מקבל מספיק כדורים ולכן לא מבקיע.

6. בן-לולו חייב לקבל את הכדורים, ככל האפשר כאשר פניו אל השער ולא עם הגב אל שער היריבה. אז הוא כמעט תמיד מאבד את הכדור בטרם הבעיטה לשער.

7. ובכלל, הגיע הזמן שהחלוץ שלנו יבקיע בליגה, לראשונה מאז הצמד שלו במחזור השני נגד נצרת עלית.

8. הקבוצה חייבת להבקיע מינימום שני שערים במשחק. שער אחד עלול לא להספיק.

9. כאשר המאמן הראשי לא על הקווים (אסף נמני הורחק לשלושה משחקים) חייבים להיות ממושמעים אפילו עוד יותר להוראות של המחליף, סרג'יו חאובל.

10.  ואחרון אחרון חביב: אסור שהאדומים ימשיכו להחמיץ מול שער ריק, מטר מהשער, מול שוער לבד. הפעם – לא מחמיצים שום הזדמנות בטוחה להבקיע!

ולכל זה חייבים להוסיף אולי את התנאי החשוב ביותר: קהל אדום גדול ביציע שילהיב ביום שני בערב באצטדיון טדי (19.00) את שחקני הפועל קטמון ויחזיר להם את הצבע האדום גם ללחיים. יאללה הפועל!