הקטע הבא אינו על אהבה. הקטע הבא הוא על מערכת יחסים. להתאהב זה קל: ההתלהבות, התשוקה, השמחה, ההתרגשות, הראשוניות, החידוש, הריגוש. ככה התאהבנו בהפועל קטמון ירושלים. לבנות מערכת יחסים על בסיס ההתאהבות הזו היא עבודה קשה, יומיומית, והרבה פחות מתגמלת: ההרגל, העייפות, הנינוחות, הבנאליות, הפרטים הקטנים הם אויביה של האהבה. הם גורמים לנו לקחת אותה כמובנת מאליה. הפועל ירושלים לא תתקיים אם ניקח אותה כמובנת מאליה. אבל אף אחד לא יעשה עבורנו את העבודה הקשה והאפורה הזו. בוודאי לא בעונה הקריטית הזו, כשכבר יש לנו בית ספר לכדורגל, ומחלקת נוער, וליגת שכונות, ומגרש ביתי, ומועדון שחקנים. כמו בכל מערכת יחסים, זה אומר שצריך להפוך את העבודה למען העתיד האדום לחלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו: לבקר ולהתעדכן באתר. לפעול למען קטמון במייל, בפייסבוק, בבלוגים, בטוקבקים. להראות את המצגת המרגשת של ליגת השכונות – שרק בשבילה היה שווה הכל – לכמה שיותר אנשים. להוריד את החוברת השיווקית המצוינת ולתת אותה לבעל בית הקפה, למוסכניק, למרפאת שיניים, לספק המחשבים. לזכור ולהזכיר את קטמון ולתגמל את התומכים בה - זה לא נורא קשה, בעצם: לשאול בכל בית עסק אם הם כבר מעניקים הנחות לחברי מועדון ההטבות של אוהדי הפועל (גם כשיודעים את התשובה!). להעדיף קפה, אורחת בוקר, סעודה חגיגית, אירוע, או בירה במקומות המשתפים אתנו פעולה. לרכוש מכשירי חשמל, רהיטים, מנוי לחדר כושר או חבילת נופש אצל הספונסרים המסורים שלנו. לבדוק את האפשרות להעביר קרן השתלמות ותוכנית פנסיה לחברת ההשקעות התומכת בנו. ולהסביר למה... והכי חשוב: להביא חברים לעמותה. לגרום לחברים וחברות לחזור ולהתעניין בקטמון, גם כשכבר נדמה שהם מסננים הודעות ומיילים בנושא. להגיד להם שוב ושוב את מה שאנחנו אומרים לעצמנו: כמו כל אהבה, גם הפועל ירושלים לא תתקיים אם ניקח אותה כמובנת מאליה. ועכשיו לעבודה... רוצים לראות את זה שוב, נכון? בהצלחה בשבוע האדום (צילום: גיא יצחקי)
|