כדמעות בין ריסים תלויים עוד
כוכבי טרם שחר על עב נסערת.
משברי הלילה שכבו
בישימון הים החיוור.

שחף ראשון כי ימריא
בסכין של כסף
תבצע קרן אור
את המים.

ואנחנו נכרע על החוף
משקיעים ברכינו
בחוף רטוב ומלוח
על ראשינו שמיים קרועים
ששרדו מן הסער
עד ישלם היום.

• הצטרפו עכשיו להפועל קטמון ירושלים
• לכל הפרטים על השבוע האדום
• לסרטון המיוחד שהוכן לשבוע האדום

עצוב לנו בימים האלה.
השיר היפה-עצוב הזה, "אחרי הסער", שכתבה לאה גולדברג לפני שנים הרבה, ממחיש אולי את הרגשת חובבי הכדורגל בימים הרעים האלה. הדמעות זולגות, כששומעים שמכרו משחקים, מי חשודים שמכרו משחקים, מי הם, כנראה, העבריינים המעורבים בכדורגל הישראלי, איך התנהלו העניינים.

אצל לאה גולדברג הים הוא חיוור. אצלנו – הכדורגל.
האם ימריא בעונה הקרובה השחף הראשון, שיבקע בסכין של כסף נקי את החשיכה הזאת שנפלה עלינו בשנים האחרונות? כי בינתיים אנחנו כורעים ליד משטח הדשא, משקיעים ברכינו וראשינו, מעלינו שמיים קרועים ששרדו מסערת הכדורגל, המצויה בעיצומה, ומחכים שהרעים ישלמו על שקלקלו לנו את המשחק הנהדר הזה, על שהפכו את הכדורגל בארץ הזאת לכל כך עצוב, חיוור, חולה.

ואיך כל זה מתקשר להפועל קטמון ירושלים?
אז זהו. זה לא מתקשר. הקמנו כאן, אלפי אוהדים, לפני ארבע שנים, קבוצת כדורגל אחרת. נקיה, שמחה,
משלהבת, משפחתית, מנצחת. עבריינים לא מתקרבים אליה. ממש לא.

שאלו פעם את שר האוצר לשעבר, אברהם בייגה שוחט, מדוע הוא לא נחשד מעולם בנטילת שוחד. השיב בייגה: "פשוט לא הייתה לי הזדמנות. איש לא העז אפילו להציע לי שוחד. כולם ידעו מה יקרה במקרה כזה".
זהו בדיוק מצבה של הפועל קטמון ירושלים. שום גורם עברייני לא יכול לחשוב אפילו להציע לקטמון, למשל, לא להתאמץ, אחרי שכבר הבטיחה את עלייתה לליגה גבוהה יותר, כדי לסייע לקבוצה כלשהי להינצל מירידה. לכל ברור: האדומים ישחקו ויעשו הכל, בכל משחק, כדי לנצח.

גד ליאור

בימים טרופים אלה, כאשר אוהדי כדורגל רבים כורעים על החוף, משקיעים את ברכיהם בבוץ, ומצפים שהסער יחלוף - אנחנו, בהפועל קטמון ירושלים, מחכים לעונה הראשונה בליגה השלישית בישראל, ליגה א'. נכון, היינו שם פעם, בגלגול הקודם, כאשר ליגה א' הייתה הליגה הרביעית, אחרי הליגה הארצית, שנפרדה מאיתנו, אולי רק זמנית. עכשיו זה סיפור הרבה יותר רציני. עכשיו, הפועל תשחק בליגה שממנה ניתן יהיה להעפיל לליגה מקצוענית, שם מקומה בעתיד.

האם זה יקרה השנה? אולי בשנה הבאה?
הכל מתחיל ונגמר בשלושה מרכיבים עיקריים: אהבת הקבוצה על ידי אלפי אוהדיה, התלהבות השחקנים במשחקיה ובלית ברירה גם עניין שבלעדיו אי אפשר – תקציב נאה.

עכשיו, כאשר הפגרה בעיצומה, חייב כל אחד מאיתנו לקוות שהעננה הנוראה הזאת, המעיבה על הכדורגל הישראלי, תחלוף, שהורסי הכדורגל ישלמו על עוונותיהם, ובפנינו תיפתח עונה שבה המשחקים יוכרעו על המגרש בלבד.

למטרה הזאת דרושים לנו לא רק אהבה אין קץ, שאנחנו מרעיפים על הקבוצה, לא רק התלהבות השחקנים, שרבים מהם יכולים היו אולי לשחק בליגה גבוהה יותר, אך אהבתם להפועל קטמון ירושלים גוברת על הכל, אלא גם כסף. הרבה כסף, וכמובן כסף נקי. טהור.

אם כל אחד מאוהדי הפועל רק ינסה להשיג ספונסר, לעודד חברים להצטרף למעגל האוהדים-בעלים של הקבוצה, לדרבן לרכוש מינויים – הפועל קטמון ירושלים תעשה חיל גם בליגה א'.

פעמיים הפסדנו בליגה ג'. פעמיים (כולל בגביע) בליגה ב'. אם נפסיד אפילו שלוש פעמים בליגה א' – נחזיר עטרה ליושנה ונגיע לליגה הלאומית בשנה השישית להקמת הקבוצה.

בואו נעשה מאמץ עילאי. את האהבה וההתלהבות איש לא יוכל לקחת מאיתנו. את הכסף – נשיג ביושר ובשמחת נותניו, שיידעו שהפועל קטמון ירושלים זאת לא עוד קבוצה, זאת לא קבוצה כמו כל האחרות. אלופת ליגת ההגינות היא גם אלופת ליגה ג' דרום וליגה ב' דרום ב'. בשנה הבאה – אלופת ליגה א' דרום. הלוואי!

שחף ראשון כי ימריא, בסכין של כסף, כתבה לאה גולדברג.

יאללה הפועל!

רוצים לראות את זה שוב, נכון? בהצלחה בשבוע האדום (צילום: גיא יצחקי)