תקשיבו טוב, כי סיפור כזה לא שומעים כל יום: קבוצת האוהדים של הפועל קטמון, האוספת בימים אלה במאמצים רבים פרוטה לפרוטה, והזקוקה לכל שקל כמו אויר לנשימה, בחרה להשתמש בכספים הראשונים שהיא אספה כדי למחוק חוב משנה שעברה לקבוצת הפועל מבשרת ציון – חוב שלא נוצר על ידי האוהדים, חוב שאין להם שום אחריות משפטית כלפיו. החזרת החוב הוולונטרית והכואבת הזו נעשתה מתוך תפיסה יוצאת דופן של הגינות בסיסית בין בני אדם - מתוך מחויבות והערכה לבני סיוון, יו"ר הקבוצה בשנתיים האחרונות, שנתן זמן, מרץ וכסף לקבוצה, ומתוך כבוד לאנשי מבשרת ציון, שעשו כברת דרך מסוימת עם קטמון.
בעולם מתוקן הייתה ידיעה מרעישה כזו הופכת לכותרת ראשית על שעריהם של מדורי הספורט, אם לא מדורי העסקים: קבוצת אוהדים מתגייסת לאסוף כספים לקבוצתם במתכונתה החדשה, וקודם כל היא משתמשת בהם כדי למחוק חוב עבר, שערב לו היו"ר של הקבוצה הקודמת. הסנסציה הזו מתעצמת אחרי חודשים שבהם עסקו כל העיתונים (וגורמים בבקרה התקציבית ובהתאחדות לכדורגל), בדיונים מפורטים על האופנים והתעלולים השונים שבאמצעותם תוכל בית"ר ירושלים להתחמק מתשלום חובותיה – כינוס נכסים, שינוי בעלות, פירוק זמני. היא נראית בכלל הזויה כששוב מסתבר ההיקף הלא ידוע וכנראה אינסופי של חובות הפועל סא.ד.ר ירושלים המתפוררת, שקברניטיה עסוקים כבר שנים בהכחשת חובות הצצים חדשות לבקרים, העלמתם, התעלמות מהם, גלגולם אחד על השני או על גורמי חוץ, וזלזול מופגן בתרבות של נטילת אחריות פיננסית וניהולית (בסיוע אדיב של ההתאחדות והבקרה התקציבית). ובכלל – בעולם הכדורגל החזרה של חוב היא מאורע כל כך בלתי צפוי, שחלק גדול מתקציבי הקבוצות מתבסס על אי כיבוד הסכמים.
אבל אצלנו, מה לעשות, הידיעה הייחודית הזו קיבלה איזה משפט קצרצר במקומונים. מקומון שונא קטמון אפילו ידע לספר על סיומה של "ההתכתשות" ועל "טונים צורמים". מה שיכול וצריך היה להפוך לדוגמא ומופת לאיזו אפשרות קלושה של אלטרנטיבה ערכית, שימש בעצמו לניגוח והתנצחות קצרות הבנה. אם זה לא היה עלוב זה היה אולי מרגיז.

האם הפועל קטמון היא קבוצה פוליטית? תלוי למה אתם קוראים פוליטיקה. אני לא מצפה או רוצה שקבוצת הכדורגל שלי תהיה תנועה "פוליטית" עם מצע, עמדות, קו. בשביל זה יש מספיק ארגונים וקבוצות שאני תומך בהן ומשתתף במאבקם. אוהדיה של קטמון מייצגים קשת מגוונת של דעות פוליטיות. וזה טוב מאוד. ובכל זאת, הפועל קטמון מממשת תרבות פוליטית במובן העמוק: היא פועלת מתוך קהילות האוהדים שלה ומכבדת אותם (ובכלל זה דתיים וערבים), היא סולדת מגזענות ונאבקת בה, והיא מציעה בתיאוריה ובפועל מודל אחר של בעלות וניהול, שיתופי ודמוקרטי, שאינו מבוסס על רכושנות דורסנית וגחמותיה. זה הרבה מאוד. זה מספיק לי בהחלט. אני ממש לא זקוק ליותר. והאמת, זה הרבה יותר מהערכים שחלמתי שקבוצת הכדורגל שלי תייצג ותפעל לפיהם אי פעם.

-עמוס נוי-