מחזור 10, טדי, 4/1/08, 1500 צופים, הפועל קטמון-מכבי יבנה 0-2 (ינאי דרעי 45, אלון אסרף 73)

בפגרה הארוכה והקשה מנשוא התארח המאמן מירו בן שמעון בפורום האוהדים. מיותר לציין את ייחודיות המאורע בנוף קבוצות הכדורגל בארץ. באירוח נדרש מירו בעיקר להסביר את השינויים המהפכניים בסגל, ובראשם השחרור המתמיה של גיבור האוהדים, תומר עיוואן "האיום". מלבדו, שוחרר באופן מתמיה לא פחות גם שניר בן אסייג וארבעה שחקנים נוספים. קצת אחר כך שוחרר גם מי שהיה השוער הראשון ברוב משחקי העונה, מאור אלבז. הוחתמו מעט שחקנים חדשים, ביניהם השוער ארז בנודיס והבלם ינאי דרעי. כך הגענו למשחק החזרה מהפגרה, צמאים לכדורגל (או יותר נכון למשחקי הפועל קטמון) ומקווים שמירו יודע מה הוא עושה.

ובאופן מתמיה, מירו ידע מה שהוא עושה. בגשם שוטף, שלמרות קיומו הגיע לאצטדיון קהל בכמות לא מבוטלת, נתנה הפועל קטמון משחק משובח, במיוחד במחצית השנייה. היריבה היתה אמנם חלשה למדי, אבל הבלם החדש עשה רושם נפלא (ולפי אתר ההתאחדות אף הבקיע את השער הראשון. רבים מהאוהדים מייחסים את השער דווקא לעדי מרציאנו) וחשוב מכך, הקבוצה עמדה טוב יותר מבעבר ושיחקה כדורגל יצירתי הרבה יותר. תומר סולטן וציון זקן היו נפלאים, אולם הבשורה הגדולה הגיעה דווקא מחולון: צפרירים, שמנהלה כזכור הבטיח לנו ש"תתן" לבת-ים את המשחק, ניצחה את בת-ים! ההפתעה הגדולה מחולון סידרה לנו להשוות את מספר הנקודות שלנו לזה של בת-ים, אם כי עדיין הפרש השערים שלנו נחות. כל זאת, שלושה שבועות לפני משחק העונה הדרמטי בבת-ים.

ההרכב: ארז בנודיס, ולנטין תיאודוריקה, עדי מרציאנו, ינאי דרעי, אבי סנדור, תומר סולטן, ציון זקן, עוז צבאג (יניב אופיר 66), טל זקן, אלון אסרף (אבירן צומי 79), אורי וורנר (מיקי רנדי 83).