מחזור 8, משחק חוזר, כפר יונה, 11/12/07, 250 צופים, עירוני כפר יונה-הפועל קטמון 1-0 (תומר עיוואן 92)

היציע, הדומה לזה שבסירקין, הכיל את אוהדי קטמון ואת אוהדי כפר יונה גם יחד. אוהדי כפר יונה, רוצה לומר, ערסים משועממים בשביתה שמקשיבים טוב טוב לשירים שלנו, ומחברים מיד שיר הפוך משלהם. כך למשל, בתגובה לשיר "ויקטור שלום / ויקטור שלום / איך זה לראות את קטמון / סאסי שלום / סאסי שלום / איך זה לראות יציע אדום", קראו המקומיים קריאות עידוד ליונה ולסאסי. הדבר היה עשוי להיות משעשע אם הם לא היו ממש מתחילים לעלות לנו על העצבים. השער ההיסטרי (והלא צודק, יש לומר) של יקיר האוהדים תומר עיוואן, גרם לנו לשכוח מהכל ולחגוג. זו הפעם הרביעית העונה ששער הנצחון שלנו נכבש ממש בדקה התשעים, ופעמים רבות יותר נכבשו שערים בדקות האחרונות. האופי, אולי גם הכושר הגופני, הקהל, המחויבות למועדון, המזל. איפה היו הדברים האלה בעידן יונה וסאסי. החגיגות האלה עצבנו קמעה את אוהדי כפר יונה, או שמא היה זה השעמום וההתלהבות ממה שכנראה היה משחק הכדורגל הנצפה ביותר בתולדות היישוב. על כל פנים, האוטובוס שלנו חטף אבנים מהערסים הקטנים, והשוטר אזולאי שליווה אותנו אל מחוץ ליישוב היה חסר אונים אל מול הפרחחים. עברנו את זה בשלום. ועם 3 נקודות.

ההרכב: חגי ממן, ולנטין תיאודוריקה, עדי מרציאנו, אבי סנדור, יוני קים, ציון זקן, שניר בן אסייג (אורי וורנר 45), עוז צבאג (אלון אסרף 45), אסי ברוכיאן (יניב אופיר 68), תומר סולטן, תומר עיוואן.