משהו מוזר קורה השנה עם הקבוצה האדומה שלנו, הפועל קטמון ירושלים. דומה  שיש מקום לנבור בספרי השיאים של גינס ולבדוק – אולי יש לנו שיא: רק 5 שערים כבשו שחקני הפועל קטמון ב-9 המחזורים הראשונים של הליגה הלאומית. אולם, היבול הנמוך הזה הספיק לנצח ארבע פעמים את היריבות ולצבור 12 נקודות. ולא רק זאת: בכל פעם שהפועל קטמון ירושלים כבשה שער העונה – היא גם ניצחה. ארבע פעמים 0:1 ופעם אחת 1:2. ועוד: בכל פעם שספגה שער ראשון – הקבוצה לא הבקיעה והפסידה. ומה עם תוצאות תיקו? כאלה לא מכירים העונה בקבוצה האדומה מירושלים.

ביום שני בערב יחלקו את תעודות השליש בליגה הלאומית. רק לפני שני מחזורים ניצבה הקבוצה שלנו במקום ה-14, המוביל למבחני הירידה מהליגה. ניצחון במחזור העשירי, על הקבוצה שהעפילה יחד עמנו מליגה א' לליגה הלאומית בעונה החולפת, הפועל אשקלון, יעלה קרוב לוודאי את הפועל למקום ה-8, שממנו מטפסים בסוף העונה לפלייאוף העליון.

כן, הליגה הלאומית היא ליגה מוזרה. מאז ומעולם הצפיפות בה הייתה לשם דבר. ועוד: בליגה הזאת כל קבוצה מסוגלת, ביום טוב, לנצח כל קבוצה אחרת. עובדה: הפועל קטמון ירושלים ניצחה את המובילה, הפועל פתח תקווה, כאשר ניצבה במקום ה-14. אגב, הכחולים עדיין מובילים את הטבלה וכך יהיה גם עם השלמת משחקי המחזור ביום שני בערב.

שני הניצחונות האחרונים של הפועל קטמון ירושלים בהחלט הוציאו אותה מהמשבר (אחרי ארבעה הפסדים רצופים) וגם שיפרו את מצב הרוח, בעיקר במחזור החולף. במחצית השנייה ביבנה שיחקה הקבוצה היטב ואלמלא החמצות משוועות הייתה מבקיעה לבטח עוד 2-3 שערים לפחות.

ואולי זה עקב האכילס של הקבוצה. למעט במשחק אחד, נגד הפועל פ"ת, שבו דווקא ניצלו שחקניה את ההזדמנות היחידה, הבקיעו וניצחו, בכל המשחקים האחרים אילו לא היו מנת חלקם של האדומים החמצות מרגיזות ממש הם יכולים היו למנוע בקלות הפסדים ולצבור עד נקודות. ביבנה היה כמדומני השיא. חמש פעמים ניצבו שחקני קטמון מול השוער או מול מגן בודד ופעם אחת, בתוספת הזמן, גם מול שער ריק – ולא כבשו שערים. ואת התופעה הזאת צרכים להפסיק במשחק החשוב כל כך נגד הפועל אשקלון.

לאשקלונים, שכבשו כבר 14 שערים לעומת ה-5 של הפועל, יש ארבעה שחקנים בצמרת מלכי השערים ומבשלי השערים בליגה הלאומית: צריך יהיה להיזהר ביום שני במשחק "הבית" בלוד (19.00) במיוחד מעידן שריקי, שכבש כבר 5 שערים, ניראל מחפוד, שהרשית כבר 4 פעמים, וכמובן מברוך דגו ומשי רביבו, שלזכות כל אחד מהם נרשמו כבר שלושה בישולי שערים.

השיפור העיקרי שנרשם בהפועל קטמון ירושלים בהתמודדות ביבנה היה משחק הלחימה המצוין של השחקנים. רז שטיין התרוצץ על כל המגרש, אבירם ברוכיאן חילק כדורים נהדרים, שי מזור – ששעט על ההזדמנות המצויינת שנקרתה בפניו וגם הבקיע – וכמובן גם עמידתו המופלאה של אוהד סיידוף בשער, תרמה רבות לניצחון.

ביום שני יכולה ירושלים לכפר על המשבר הפתאומי שפקד אותה עד לפני שבועיים ולהתייצב בגאון במקום השמיני בטבלה, בתום שליש מהעונה הסדירה. זה יקרה אם מכבי יבנה לא תפתיע מאד את הפועל פתח תקווה במשחק החוץ שלה. לעומת זאת הפסד, חלילה, נגד האשקלונים יגרום לנסיגת הקבוצה שלנו למקום ה-12, וזה יהיה כמובן פחות סימפאטי ערב המשחק הקשה נגד הקבוצה המדורגת כעת שלישית בליגה הלאומית ושואפת לחזור לליגת העל, ממנה נשרה לפני שנתיים, עירוני רמת השרון.

בראשית העונה התבטאו קברניטי אשקלון, כי למרות שיהיו השנה (כמונו) בבחינת עולה חדשה לליגה הלאומית, הקבוצה תיאבק על העלייה לליגת העל. זה לא קורה בינתיים. אשקלון ספגה שני הפסדים רצופים ומגיעה עם הרכב חסר (פציעות) ולחץ גדול, פן הקבוצה תפסיד שוב ותסתבך עוד יותר בתחתית. ובדיוק את המצב הזה צריכה הקבוצה מירושלים לנצל.

ביום שני, בערב סתווי לא קר מדי, יזדקקו השחקנים שלנו לעידוד המרהיב של מאות האדומים ביציע. בואו לא נאכזב אותם – נגיע, נשיר ונריע, ואז גם ננצח! יאללה הפועל!