אוהדי הפועל קטמון ירושלים מודים בכך. כמעט עם סיומו של כל משחק בעת האחרונה הם בודקים מיד האם הם חולמים או ערים. 11 ניצחונות ברציפות – זה לא משהו שאוהדים של הקבוצה האדומה בירושלים מכירים מקרוב. זהו שיא של ממש, שיהיה קשה לשבור אותו בעונות הבאות, בוודאי אם הקבוצה תעפיל בסוף העונה לליגה הלאומית.

אבל, וכמו תמיד יש אבל, זה ממש לא בא לנו בקלות. ביום שישי האחרון, בעיקר בדקות האחרונות, לא היה אוהד אדום אחד שקצב דפיקות הלב אצלו לא היה מדאיג. אבל, וזה האבל הטוב – שוב ניצחנו. אמנם, רק 0-1 קטן, אבל זאת הייתה התגובה הנכונה לבית"ר נהריה על ניצחונה המפתיע בסיבוב הראשון.

ועכשיו – הגענו למאני טיים של העונה. כדי להתמיד ולהוליך את טבלת המחוז הצפוני של ליגה א' צפון אסור להפועל קטמון ירושלים לשמוט נקודות, לפחות לא בשלב הזה. נכון, ברור לכולם שעד סוף העונה לא ננצח בכל המשחקים (כי זה כבר יהיה שיא עולמי, שאפילו באיירן מינכן, ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד התקשו ויתקשו להשיג אי פעם), אבל צריך לדעת מתי ואיך להפסיד נקודות בודדות. לכן, בוודאי שאסור להפסיד אותן בשני המשחקים הקרובים, שהם כנראה מהקשים ביותר שיהיו לנו עד סוף העונה.

שבוע לפני "משחק העונה" שיתקיים בהרצליה בסוף השבוע הבא, נגד הפועל המקומית, ייצאו האדומים שלנו ביום שישי בצהריים (13:45) למשחק חוץ קשה לא פחות. המגרש של מ.ס. גבעת אולגה הוא מוקש לכל קבוצה בליגה. גבעת אולגה מצויה בתקופה מצוינת, אחרי שלושה ניצחונות רצופים. מאז המחזור השמיני היא נוצחה רק פעם אחת, על ידי כרמיאל (3:1) ודווקא בבית. מעניין שהפסדה הביתי השני היה למעלות תרשיחא (1:0). שתי הקבוצות היחידות שניצחו אותה בבית הן דווקא מהמקומות ה-13 וה-14 בליגה. בכלל, גבעת אולגה נוצחה רק ארבע פעמים העונה. הפועל שלנו נוצחה רק שלוש פעמים.

לגבעת אולגה 31 נקודות ולהפועל קטמון ירושלים, במקום הראשון בליגה, 40 נקודות, כמו להפועל הרצליה. המשחק הזה חשוב לכן, לא פחות, לגבעת אולגה, שניצחון בו יצמצם את הפער שלה מהפועל קטמון ירושלים ל-6 נקודות בלבד. הפסד של גבעת אולגה – וכל שיוותר לה הוא מאבק על מקום בפלייאוף העלייה; המקום הראשון יהיה כבר רחוק מדי.

הפועל קטמון ירושלים היא ללא ספק סיפור הצלחה בלתי רגיל השנה. איש כבר לא מערער על כך. קבוצה שלא מפסידה 12 משחקים ומנצחת 11 מהם ברציפות, וסופגת מהמחזור השביעי רק ארבעה שערים ב-10 משחקים (שאפו להגנה המצוינת ולאוהד סיידוף!) – בהחלט עושה חיל בליגה. כמובן שהמצב הזה מדרבן כל קבוצה שמשחקת נגד האדומים מירושלים לנסות ולהבקיע, ובוודאי להוציא נקודות ממובילת הטבלה.

בגבעת אולגה יתייצבו רק כ-300 אוהדים מירושלים. פשוט לא הוקצבו לנו יותר כרטיסים. לגבעת אולגה קהל גדול יחסית. ובכל זאת - הרעש שיעשו האדומים ביציע חייב לעודד את קירטבה, ממן, בלילטי, אוזן וכמובן ברוכיאן וחבריו האחרים – להבקיע ולנצח.

אני מנסה מדי פעם בטורים האלה להתמקד בשחקן אחד שמרשים את האוהדים. ביום שישי האחרון, לא היה ספק ביציעים האדומים מיהו השחקן שמשתפר ממשחק למשחק בעת האחרונה – מיקו ממן. הוא מהיר, נבון, יודע למצוא עמדה טובה וחופשית, לקבל כדור ולרוץ איתו כמעט עד הסוף. הוא גם רואה מגרש ומשגר מסירות זהב לחבריו, שלצערנו לא תמיד יודעים לנצל את הכדורים לבעיטות מדויקות לעבר השער. גם השער שהבקיע ביום שישי האחרון היה אדיר. מיקו הצעיר הוא כבר אחד מארבעת שחקני הפועל קטמון ירושלים שכבשו חמישה שערים כל אחד, יחד עם מיכאל קירטבה, אדם מזרחי ועוז צבאג.

המיוחד בשחקנים הללו, והמיוחד כל כך בהפועל קטמון, הוא שהם מפרגנים זה לזה ולא מנסים, באגואיסטיות (כפי שרואים לא אחת בקבוצות אחרות) לפרוץ קדימה בטבלת מלך השערים.

וכמו תמיד, מי שמשרה אווירה נינוחה על המגרש ומתחיל כמעט כל מהלך שמביא לשערי הזכות של הקבוצה, הוא אבירם ברוכיאן. מאז שהוא הגיע – הקבוצה לא הפסידה. וכך, ניתן להאמין, יהיה גם ביום שישי הקרוב.

בחדרה כבר ניצחנו העונה, את הפועל המקומית (2-1). בגבעת אולגה הסמוכה יצטרכו אוהד סיידוף, גולן חרמון, יהודה חוטה וחבריהם, במערך האחורי של הקבוצה, להשגיח במיוחד על אסי גומה, ולמנוע מחניכיו של צחי אילוז להתקרב למקום הראשון.

מה שבטוח הוא שמנוחת הצהרים תופרע ביום שישי הזה בחדרה בפעם השנייה העונה, כאשר תושבי העיר ייאלצו לשמוע את הקהל המיוחד שלנו שר את שיריו וזועק בקול גדול "יאללה הפועל"!