מעשה בשלושה יוסים - סיפור דמיוני בהחלט

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי amos

כמה יוסי!
(סאסי הוא נאש דידן, קראנקו)

---

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי h.k.j.f.c

קלי,
הדיון הזה על הזהות והשייכות שכולם כאן לכודים בו לא "נכפה עלינו בדרך מקרה", ואנשים כאן מצביעים מדם ליבם על סגירתו של מועדון הכדורגל שהחזיר להם אהבה יותר מכל קבוצה שאי פעם חלמו עליה משום שהם מחויבים מוסרית לעקרונות הייסוד של המועדון. אנשים שעושים את מה שהצהירו עליו זה קונספציה חדשה בספורט הישראלי, בעלים של קבוצה שפיהם וליבם שווים גם כשזה לא מוצא חן בעיניהם.

תכף גם תצטרף לקולות שעולים מהיציע שכיום אתה נמצא בו, ותגיד לנו שאנחנו צריכים להוריד את הראש ולהתכופף ולחזור מבוישים הביתה, בוגדים שכמונו שקלטו את גודל הטעות שלהם ומתחננים למחילה. כל זה מפי אנשים שיודעים מיהו סאסי וכמה חרא אכלנו ממנו, ועדיין בחרו להיות מפרי שביתה. הרעיון היה פשוט וברור, להצליח היכן שאוסישקין הצליחו, להותיר את סאסי שבוע אחרי שבוע מול יציע ריק לחלוטין. שאול אייזנברג לא יכל לשאת את זה עוד, לשבת לבדו באולם כדורסל כשכולם חוגגים בלעדיו, נשבר והלך. יכול להיות שזה מה שהיה קורה לסאסי, יכול להיות שלא, אבל לעולם לא נדע. כי החברים שלך ביציע, בדיוק כמונו, נמנעו מדיון עמוק על איך נפטרים מבעלים של קבוצתה שרק רוצה ברעתה, והרימו ערימות של אידאולוגיה בולשיט בשקל כדי להצדיק את היותם מפרי שביתה קלאסיים.

---

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי קלי

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי h.k.j.f.c

קלי,
הדיון הזה על הזהות והשייכות שכולם כאן לכודים בו לא "נכפה עלינו בדרך מקרה", ואנשים כאן מצביעים מדם ליבם על סגירתו של מועדון הכדורגל שהחזיר להם אהבה יותר מכל קבוצה שאי פעם חלמו עליה משום שהם מחויבים מוסרית לעקרונות הייסוד של המועדון. אנשים שעושים את מה שהצהירו עליו זה קונספציה חדשה בספורט הישראלי, בעלים של קבוצה שפיהם וליבם שווים גם כשזה לא מוצא חן בעיניהם.

תכף גם תצטרף לקולות שעולים מהיציע שכיום אתה נמצא בו, ותגיד לנו שאנחנו צריכים להוריד את הראש ולהתכופף ולחזור מבוישים הביתה, בוגדים שכמונו שקלטו את גודל הטעות שלהם ומתחננים למחילה. כל זה מפי אנשים שיודעים מיהו סאסי וכמה חרא אכלנו ממנו, ועדיין בחרו להיות מפרי שביתה. הרעיון היה פשוט וברור, להצליח היכן שאוסישקין הצליחו, להותיר את סאסי שבוע אחרי שבוע מול יציע ריק לחלוטין. שאול אייזנברג לא יכל לשאת את זה עוד, לשבת לבדו באולם כדורסל כשכולם חוגגים בלעדיו, נשבר והלך. יכול להיות שזה מה שהיה קורה לסאסי, יכול להיות שלא, אבל לעולם לא נדע. כי החברים שלך ביציע, בדיוק כמונו, נמנעו מדיון עמוק על איך נפטרים מבעלים של קבוצתה שרק רוצה ברעתה, והרימו ערימות של אידאולוגיה בולשיט בשקל כדי להצדיק את היותם מפרי שביתה קלאסיים.

---

יש לי תחושה (במיוחד בחלק השני והלא ברור שכתבת ) שאתה רוצה להתנצח אתי על דעותינו.אבל זה לא ייקרה .גם כי שבעתי בזה מהעבר ,גם כי בטח בנקודת הזמן הזו עם הסיכוי לקבוצה אחת ושכולנו נשב יחד זה לא הזמן.ובעיקר כי ממזמן הגעתי למקנה שדעתי ותחושותיי לגיטימיות כי זה מה שאני מרגיש ,בדיוק כמו של אוהד אחר בעל דעה שונהוהפוכה לגמרי.
מה שבסך הכל אמרתי ואינני חוזר בי שלמרות הדיבור בשם "אנחנו" ,יש פה סקאלה רחבה מאד של אנחנו שבקצה האחד שלה היו אנשים כמוני ,שבאו לקטמון בקושי רב ,ראו בכל תכליתה דבר אחד בלבד וכל מה שהיה נילווה לטוב(לטעמי היה גם רע) היה בונוס שאמורים אולי להביא לקבוצה המקורית אבל שללא המקורית לא שווה כלום ולא הסיבה שלשמה הוקמנו ,באמצע גוונים מסוימים של שילובים ,ובסקאלה השנייה אנשים בין אם חדשים ובין אם וותיקים שראו במה שקטמון מביאה הכל ואיבדו עניין (או שלא היה להם כזה)לחלוטין באותה קבוצה מקורית.וכמובן ככל שהשנים עברו המצב החריף
זה שהיה מגוון דעות כזה כפי שאמרתי זה דבר לגיטימי.זה שהעדיפו להישאר במכוון בקולקטיב עמום 7 שנים עם בריחה מהדיון,קולקטיב שכביכול הכיל גם את ידידי חוג'ה וגם את רבי מאיר(רק לשם הדוגמא)עם מציאות שדמתה כמעט לחלוטין ב99% מהזמן לתפישת רבי מאיר, והצהרות רגשיות עמומות עם המילים הפועל י-ם , וסעיפי תקנון סתמיים שדמו לדעתו של כפיר , פה הבעיה שמביאה היום לכך שמה שלא תהייה התוצאה תהייה פגיעה קשה אצל מי שלא הוכן כראוי לתוצאה.
אני ניסיתי בכוחותיי הדלים לגרום לכך שאו שדעתי(שלתומי חשבתי שתואמת את מטרות הקמת קטמון) תוביל ויתנהגו בהתאם או לחלופין שיודו בשינוי וידברו עליו ,זה לא קרה-בזה כשלתי ואני חושב שכולנו כשלנו ומשלמים היום את המחיר.

---

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי gideon

אני מקשה מאוד עם כל ההגדרות האלה. ומתקשה עוד יותר להציב עצמי על הסקאלה שנעה בן מיזמיסט ליוניוניסט. אני קטמוניסט.
נולדתי הפועל ירושלים, עברתי מסע כומתה במגרש בקטמון בגיל 3.5, אימון מתקדם בימקא (פציעה משמעותית מול צפרירים) ושירות מבצעי בטדי. יצאתי ל 3 שנים באירופה וחזרתי לקטמון.
מעולם לא שמחתי נהנתי ואהבתי את הפועל כמו ב 7 שנים האחרונות.
מעולם לא הייתי כה מעורב בנעשה בקבוצה כמו בקטמון. מעולם לא לקחתי חלק פעיל בפעילות קהילתית בעיר לפני קטמון. ומעולם לא הרגשתי תחושת שייכות והזדהות הדדית כמו בקטמון.
מעולם לא הייתי גאה בקבוצה שלי (גם לא בגמר של 98) כמו עם קטמון.
ובדיוק כמו כפיר, (רק מכיוון אחר) מעולם לא הלכת סחור,סחור ולא הסתרתי את העובדה שאני מעדיף את קטמון על פני הפועל ירושלים. שלא חסר לי כלום מקרית יובל, ולא השם ולא אף אחד. ושהפתרון המועדף עלי זה לחכות כמה שצריך, גם 30 שנה עד שסאסי ילך (גם הוא יאסף אל אבותיו בשלב מסויים) ולקנות את השם ממפרק.(גם זה לא ממש דחוף לי - אבל שלא יתגלגל לידיו של משה דדש)
אני הצבעתי בעד מהרבה סיבות, אבל העיקרית שבהן צויינה לפני - לא הייתה לי ברירה. זה היה בין התאבדות מיידית - הצבעה לא עוברת, עמותה מתפוררת ואיתה הקבוצה. לבין האחזות בקש - סאסי יפוצץ הכל בסוף או שליפקין יחליט שגדול עליו הבור. או שנצליח לקטמן את הפועל ירושלים.
ההצבעה שלי בעד לא הייתה בגלל שאני רוצה איחוד, היא הייתה בשביל לשמר את קטמון. -סונדלתי.
כך שבין לשמר את קטמון בתוך הפועל ירושלים - מה שרוב תומכי האיחוד שואפים אליו להבנתי.
לבין לשמר את קטמון בקטמון - במידה וסאסי או ליפקין יפילו. עדיפה עלי האופציה השניה.
מידיעה מובהקת.יש הרבה מאוד שמקוים לכך בסתר ליבם, אני לא חזק בסתר.

---

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי קלי

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי h.k.j.f.c

קלי,
הדיון הזה על הזהות והשייכות שכולם כאן לכודים בו לא "נכפה עלינו בדרך מקרה", ואנשים כאן מצביעים מדם ליבם על סגירתו של מועדון הכדורגל שהחזיר להם אהבה יותר מכל קבוצה שאי פעם חלמו עליה משום שהם מחויבים מוסרית לעקרונות הייסוד של המועדון. אנשים שעושים את מה שהצהירו עליו זה קונספציה חדשה בספורט הישראלי, בעלים של קבוצה שפיהם וליבם שווים גם כשזה לא מוצא חן בעיניהם.

תכף גם תצטרף לקולות שעולים מהיציע שכיום אתה נמצא בו, ותגיד לנו שאנחנו צריכים להוריד את הראש ולהתכופף ולחזור מבוישים הביתה, בוגדים שכמונו שקלטו את גודל הטעות שלהם ומתחננים למחילה. כל זה מפי אנשים שיודעים מיהו סאסי וכמה חרא אכלנו ממנו, ועדיין בחרו להיות מפרי שביתה. הרעיון היה פשוט וברור, להצליח היכן שאוסישקין הצליחו, להותיר את סאסי שבוע אחרי שבוע מול יציע ריק לחלוטין. שאול אייזנברג לא יכל לשאת את זה עוד, לשבת לבדו באולם כדורסל כשכולם חוגגים בלעדיו, נשבר והלך. יכול להיות שזה מה שהיה קורה לסאסי, יכול להיות שלא, אבל לעולם לא נדע. כי החברים שלך ביציע, בדיוק כמונו, נמנעו מדיון עמוק על איך נפטרים מבעלים של קבוצתה שרק רוצה ברעתה, והרימו ערימות של אידאולוגיה בולשיט בשקל כדי להצדיק את היותם מפרי שביתה קלאסיים.

---

יש לי תחושה (במיוחד בחלק השני והלא ברור שכתבת ) שאתה רוצה להתנצח אתי על דעותינו.אבל זה לא ייקרה .גם כי שבעתי בזה מהעבר ,גם כי בטח בנקודת הזמן הזו עם הסיכוי לקבוצה אחת ושכולנו נשב יחד זה לא הזמן.ובעיקר כי ממזמן הגעתי למקנה שדעתי ותחושותיי לגיטימיות כי זה מה שאני מרגיש ,בדיוק כמו של אוהד אחר בעל דעה שונהוהפוכה לגמרי.
מה שבסך הכל אמרתי ואינני חוזר בי שלמרות הדיבור בשם "אנחנו" ,יש פה סקאלה רחבה מאד של אנחנו שבקצה האחד שלה היו אנשים כמוני ,שבאו לקטמון בקושי רב ,ראו בכל תכליתה דבר אחד בלבד וכל מה שהיה נילווה לטוב(לטעמי היה גם רע) היה בונוס שאמורים אולי להביא לקבוצה המקורית אבל שללא המקורית לא שווה כלום ולא הסיבה שלשמה הוקמנו ,באמצע גוונים מסוימים של שילובים ,ובסקאלה השנייה אנשים בין אם חדשים ובין אם וותיקים שראו במה שקטמון מביאה הכל ואיבדו עניין (או שלא היה להם כזה)לחלוטין באותה קבוצה מקורית.וכמובן ככל שהשנים עברו המצב החריף
זה שהיה מגוון דעות כזה כפי שאמרתי זה דבר לגיטימי.זה שהעדיפו להישאר במכוון בקולקטיב עמום 7 שנים עם בריחה מהדיון,קולקטיב שכביכול הכיל גם את ידידי חוג'ה וגם את רבי מאיר(רק לשם הדוגמא)עם מציאות שדמתה כמעט לחלוטין ב99% מהזמן לתפישת רבי מאיר, והצהרות רגשיות עמומות עם המילים הפועל י-ם , וסעיפי תקנון סתמיים שדמו לדעתו של כפיר , פה הבעיה שמביאה היום לכך שמה שלא תהייה התוצאה תהייה פגיעה קשה אצל מי שלא הוכן כראוי לתוצאה.
אני ניסיתי בכוחותיי הדלים לגרום לכך שאו שדעתי(שלתומי חשבתי שתואמת את מטרות הקמת קטמון) תוביל ויתנהגו בהתאם או לחלופין שיודו בשינוי וידברו עליו ,זה לא קרה-בזה כשלתי ואני חושב שכולנו כשלנו ומשלמים היום את המחיר.

---

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי קלי

שוב כהרגלך רבי מאיר תחייב אותי להיות בדעתך ותכעס עליי שאני לא בדעתך.אז שוב אגיד אותה בגלוי.שום דבר לא מעניין אותי מלבד קבוצה אחת בשם הפועל י-ם שאותה אהדתי מגיל 6 ואוהד עד מותי,זו הסיבה היחידה שהייתי בקטמון ותו לא.הצטרפתי בלב דואב לקטמון וביצעתי (מבחינתי) את הפשע החמור ביותר של אוהד(יש קשקוש שאוהדים אומרים "באש ובמיים") רק כי הייתי בטוח שעוד רגע ם סאסי הפועל תמות ורק כי הייתי בטוח שעוד רגע ובזמן קצר אחזור .אני מבין שאתה רוצה שאהיה בדעתך,אבל שמע קטע מבעס -אני לא(וגם לא אוהדי המקורית שמשום מה החלטת שאני בעל סמכות שם)
וכפי שאמרתי לפני רגע בסדר שאתה הפוך לחלוטין ממני -רק ענייני בעלות והשם קטמון מעסיק אותך והפועל י-ם לא.
עכשיו שהסכמנו שזה המצב ודעותינו שונות אמשיך להגיד שהיה כדאי עם השנים שנדע יותר בגלוי אם קטמון בדעתך או בדעתי .אתה עדיין חושב שהיה כדאי תמיד לברוח מהדיון כדי שכביכול שנינו נהייה מרוצים ונמשיך כך לעד? סבבה,אני חושב שזה נורא.עד עכשיו זה פגע בי ושכמותי הזיוף הזה .עכשיו זה ייפגע בצד כלשהו לפי התוצאות.

זהו,לעשות מה שביקשת לא יכול להבטיח לך(מעבר לזה שמי אני בכלל?) כי אנחנו בדעות שונות .יכול כן להגיד שאעשה הכל בהשפעתי הקטנה שהיציע יהיה מפויס ושהקולות הקיצוניים בהפועל י-ם יתמעטו עד יתבטלו ,אעשה הכל (ממילא תרמתי לזה בדיוק כמוך בקטמון) שהאווירה גם בקבוצה המאוחדת תהייה נעימה ,לא גזענית ,טובה למשפחות וכו' כדי שמי שבדעותיך לא ירגיש שהוא מוותר על כל כך הרבה.

להתראות(כך אני מקווה) מחזור ראשון עונה הבאה

---

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי דוד יוסה

[quote]נשלח במקור על ידי קולמוסאי

"...וחוץ מזה כורדים לא מוכרים"
שורה מבישה שמצטרפת למספר אמירות גזעניות,לא פחות, שעלו בפורום בשבועות האחרונים{קומץ ערסים ועוד}. טוב שקטמון קמה והביאה איתה קהילתיות ומשפחתיות לתוך היציע,אך טוב שהיא מתפרקת אל תוך הפועל,אל תוך הישראליות ולא מנסה להחיות בועה מתבדלת שאנשים רבים מתרפקים עליה.

---

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי פועל ותיק

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי gideon

אני מקשה מאוד עם כל ההגדרות האלה. ומתקשה עוד יותר להציב עצמי על הסקאלה שנעה בן מיזמיסט ליוניוניסט. אני קטמוניסט.
נולדתי הפועל ירושלים, עברתי מסע כומתה במגרש בקטמון בגיל 3.5, אימון מתקדם בימקא (פציעה משמעותית מול צפרירים) ושירות מבצעי בטדי. יצאתי ל 3 שנים באירופה וחזרתי לקטמון.
מעולם לא שמחתי נהנתי ואהבתי את הפועל כמו ב 7 שנים האחרונות.
מעולם לא הייתי כה מעורב בנעשה בקבוצה כמו בקטמון. מעולם לא לקחתי חלק פעיל בפעילות קהילתית בעיר לפני קטמון. ומעולם לא הרגשתי תחושת שייכות והזדהות הדדית כמו בקטמון.
מעולם לא הייתי גאה בקבוצה שלי (גם לא בגמר של 98) כמו עם קטמון.
ובדיוק כמו כפיר, (רק מכיוון אחר) מעולם לא הלכת סחור,סחור ולא הסתרתי את העובדה שאני מעדיף את קטמון על פני הפועל ירושלים. שלא חסר לי כלום מקרית יובל, ולא השם ולא אף אחד. ושהפתרון המועדף עלי זה לחכות כמה שצריך, גם 30 שנה עד שסאסי ילך (גם הוא יאסף אל אבותיו בשלב מסויים) ולקנות את השם ממפרק.(גם זה לא ממש דחוף לי - אבל שלא יתגלגל לידיו של משה דדש)
אני הצבעתי בעד מהרבה סיבות, אבל העיקרית שבהן צויינה לפני - לא הייתה לי ברירה. זה היה בין התאבדות מיידית - הצבעה לא עוברת, עמותה מתפוררת ואיתה הקבוצה. לבין האחזות בקש - סאסי יפוצץ הכל בסוף או שליפקין יחליט שגדול עליו הבור. או שנצליח לקטמן את הפועל ירושלים.
ההצבעה שלי בעד לא הייתה בגלל שאני רוצה איחוד, היא הייתה בשביל לשמר את קטמון. -סונדלתי.
כך שבין לשמר את קטמון בתוך הפועל ירושלים - מה שרוב תומכי האיחוד שואפים אליו להבנתי.
לבין לשמר את קטמון בקטמון - במידה וסאסי או ליפקין יפילו. עדיפה עלי האופציה השניה.
מידיעה מובהקת.יש הרבה מאוד שמקוים לכך בסתר ליבם, אני לא חזק בסתר.

---

+1

---

ציטוט:

---

נשלח במקור על ידי gideon

קלי
למה שלא תזדיין בסבלנות ותגלה קצת אורך רוח....רק עוד 4 שעות.
ואז ננתח עד כמה אנחנו פה מאוחדים או לא, איבדנו דרך או לא, נשארנו נאמנים לעקרון ותקנון או לא.
אני מבין שהיה חסר לך ושהתגעגעת. וזה נחמד שנותנים פה מרחב ןלא מקלילים אותך.
אבל ראבק צא לנו מהוריד קצת אל תתנפל. שעות קריטיות וימים ארוכים עברו עלינו ועודן בפתח.
בחרת לפרוש...תן ספייס.

---