| משתמש |
 מעשה בשלושה יוסים - סיפור דמיוני בהחלט  |
|
קולמוסאי 
19 הודעות |
 נשלח - 19/02/2014 : 19:56:45
|
כפי שרבי מאיר כתב, את השורה הזו לא אני המצאתי.
בכל אופן, מקבל את ההערה של דוד ושל קראנקו ושיניתי אותה.
ציטוט:
נשלח במקור על ידי דוד יוסה
ציטוט:
נשלח במקור על ידי קולמוסאי
"...וחוץ מזה כורדים לא מוכרים"
שורה מבישה שמצטרפת למספר אמירות גזעניות,לא פחות, שעלו בפורום בשבועות האחרונים{קומץ ערסים ועוד}. טוב שקטמון קמה והביאה איתה קהילתיות ומשפחתיות לתוך היציע,אך טוב שהיא מתפרקת אל תוך הפועל,אל תוך הישראליות ולא מנסה להחיות בועה מתבדלת שאנשים רבים מתרפקים עליה.
אמרתי את זה כבר לקראנקו בעמוד הראשון: אני אוהד קטמון (מיזם בלעז) ואני שומע את הביטוי הזה כבר הרבה שנים. אני מסכים שהוא לא מכובד אבל קח בחשבון שמקורו בסאסי עצמו וכך צריך להתייחס אליו.
|
 |
|
|
Kfir1977
3 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 20:49:33
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי קלי
ציטוט:
נשלח במקור על ידי gideon
קלי
למה שלא תזדיין בסבלנות ותגלה קצת אורך רוח....רק עוד 4 שעות.
ואז ננתח עד כמה אנחנו פה מאוחדים או לא, איבדנו דרך או לא, נשארנו נאמנים לעקרון ותקנון או לא.
אני מבין שהיה חסר לך ושהתגעגעת. וזה נחמד שנותנים פה מרחב ןלא מקלילים אותך.
אבל ראבק צא לנו מהוריד קצת אל תתנפל. שעות קריטיות וימים ארוכים עברו עלינו ועודן בפתח.
בחרת לפרוש...תן ספייס.
התגעגעתי גם להתנשאויות נוסח ההודעה הזו,אבל אפרוש מפה בכיף.ביי,להתראות ביציע
קלי אתה לא אוהד הפועל אמיתי |
|
|
|
בוח
95 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 20:59:37
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי gideon
אני מקשה מאוד עם כל ההגדרות האלה. ומתקשה עוד יותר להציב עצמי על הסקאלה שנעה בן מיזמיסט ליוניוניסט. אני קטמוניסט.
... מעולם לא שמחתי נהנתי ואהבתי את הפועל כמו ב 7 שנים האחרונות.
מעולם לא הייתי כה מעורב בנעשה בקבוצה כמו בקטמון. מעולם לא לקחתי חלק פעיל בפעילות קהילתית בעיר לפני קטמון. ומעולם לא הרגשתי תחושת שייכות והזדהות הדדית כמו בקטמון.
... לא הסתרתי את העובדה שאני מעדיף את קטמון על פני הפועל ירושלים. שלא חסר לי כלום מקרית יובל, ולא השם ולא אף אחד. ושהפתרון המועדף עלי זה לחכות כמה שצריך, גם 30 שנה עד שסאסי ילך (גם הוא יאסף אל אבותיו בשלב מסויים) ולקנות את השם ממפרק.(גם זה לא ממש דחוף לי - אבל שלא יתגלגל לידיו של משה דדש)
אני הצבעתי בעד מהרבה סיבות, אבל העיקרית שבהן צויינה לפני - לא הייתה לי ברירה. זה היה בין התאבדות מיידית - הצבעה לא עוברת, עמותה מתפוררת ואיתה הקבוצה. לבין האחזות בקש - סאסי יפוצץ הכל בסוף או שליפקין יחליט שגדול עליו הבור. או שנצליח לקטמן את הפועל ירושלים.
ההצבעה שלי בעד לא הייתה בגלל שאני רוצה איחוד, היא הייתה בשביל לשמר את קטמון. -סונדלתי.
כך שבין לשמר את קטמון בתוך הפועל ירושלים - מה שרוב תומכי האיחוד שואפים אליו להבנתי.
לבין לשמר את קטמון בקטמון - במידה וסאסי או ליפקין יפילו. עדיפה עלי האופציה השניה.
מידיעה מובהקת.יש הרבה מאוד שמקוים לכך בסתר ליבם, אני לא חזק בסתר.
לגבי החלק שהדגשתי - לא פעם ראשונה שאני שומע את ההנחה הזאת. ואולם לאור כמות האנשים שמסכימים איתך - אוהדי מיזם, ותיקי הפועל שעכשיו הם קטמוניסטים בדם (כמוך) - אולי אין ממה לפחד? אז מאיפה ההנחה הזאת?
|
|
|
|
davidkipod
2553 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 21:28:35
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי קלי
מאז שעזבתי נמנעתי מלכתוב בפורום הזה.אבל כשאני רואה את האשכול הזה בכלל ואת המחמאות לגדעון בפרט , אין לי אלא להגיד את מה שהכי כאב לי לאורך השנים ועליו הכי כעסתי(יותר אפילו מזה ששאיפותיי ודעותיי לא התממשו בקטמון).כמה חבל שרק היום (ואולי כמה שנים מאוחר מדיי ,נקווה שלא) אתם מנהלים לראשונה דיון אמיתי וכואב (ובוא נודה על האמת דיון שבדרך מקרה נכפה עליכם), באיך אתם רואים את קטמון בפני עצמה ואל מול הפועל י-ם,דיון שברחתם ממנו כ"כ הרבה שנים חלקכם במקרה וחלקכם מה שיותר הכעיס במכוון.
זה היה נחמד שנה אחר שנה להיות תחת אותה מטרייה כאילו הכל בסדר ,להקדיש זמן כה מועט לגוף ההוא ,להקדיש כ"כ הרבה לגוף הזה ,לזרוק ססמאות של "להציל את הפועל י-ם" בלי לרדת לעומקם של המילים מה זה אומר לתפישתו של כל אחד מכם,לעצום עיניים ואוזניים ולהמשיך הלאה.
היום כולם משלמים פה מחיר על זה כי איזה החלטה שלא תהיה ,מישהו שממש רחוק מההחלטה שתתקבלייפגע וירגיש מרומה(מה שיהיה מאד לגיטימי)
קלי, ברוך שובך.
בתזמון לא אופטימלי אמנם, לא נורא.
המקום היחיד שבו "מתקיים דיון אמיתי וכואב" זה אצלנו, בטח שלא אצלכם, לא הייתי מטיף במקומך. ועדיין, זה לא העיקר.
בואו לרגע ניקח את עצמנו אחורה בזמן 7 שנים. על רקע מוכר וידוע בחרנו לעזוב את סאסי לנפשו ולהקים את הפועל ירושלים מחדש, במו ידנו. לא יודע מה בדיוק עבר לכל אחד מאיתנו בראש בנקודה שבה החליט להצטרף לקטמון, אני לפחות ראיתי את הדברים כך:
האוהדים הם הקבוצה. הקבוצה שאנחנו מקימים היא היא הפועל ירושלים. אין מאחורי, אין מלפני, אני יוצא לחפש. סאסי ישאר לבד, יסגור את הבסטה ושלום על ישראל, קבוצה אדומה יחידה בירושלים. נכון, נדרשת לכך סוג של העמדת פנים ראשונית, אבל מודעת והכרחית. ואי אפשר לצאת למסע נועז שכזה תוך כדי שאתה מסתכל אחורה כל הזמן - מה נשאר ומי נשאר שם. תחושת הארעיות ששינפלד דיבר עליה לא היתה שם בהתחלה. היתה התלהבות של חלוצים שהגיעו לארץ חדשה שצריך להקים מכלום, אבל היא הארץ הנכונה.
את סעיף ה"איחוד" תמיד ראיתי כך - שהתוצאה הסופית תהיה pretty much כצלמה וכדמותה של קטמון.
האפולוגטיקה שדופקת אותנו היום התפתחה הרבה אחרי, וכמו שמאלנים טובים התחלנו לחפש את האשמה בתוכנו. נא לא לחגוג על זה יותר מדי.
אני מבין קלי שאתה מעולם לא ראית את הדברים כך, מן הסתם גם אחרים שבחרו בכ"ז להישאר איתנו עד היום, אבל אם רוב מקימי קטמון לא היו חושבים כמוני קטמון כלל לא היתה קמה ושורדת ופורחת.
בינתיים קלי, תחזיקו מעמד בליגה, שלא נמצא את עצמנו ביחד בליגה א'.. |
|
|
|
מעשה בשלושה יוסים - סיפור דמיוני בהחלט |
|
|
|
