| משתמש |
 מעשה בשלושה יוסים - סיפור דמיוני בהחלט  |
|
amirberner 
70 הודעות |
 נשלח - 19/02/2014 : 08:27:30
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי קראנקו
לא יודע מאיפה הציטוט "כורדים לא מוכרים". פעם שנייה שאני שומע אותו לאחרונה. זה לא מובן גם כי סאסי זה שם משפחה טריפולטאי מובהק, ובמקרה הרע הראיס חצי כורדי ולא יותר.
אם הקולמוסאי הגיע למצב שהוא עורג לגאולה בדמות הרס אופייני של התקווה שלי על ידי יוסי סאסי, אני כבר לא יודע מה לחשוב.
קראנקו, אני חושב שכאן בדיוק מסתתרת הבקשה של "אוהדי המיזם" שרוצים שיכירו גם בכאב שלהם.
מצד אחד הם מבינים שאם העמותה תכריע נגד ההסכם כמות גדולה מאד של אוהדים (אגב,אני נכלל בקבוצה הזו) פשוט תעזוב את הקבוצה וזו תהיה תחילת הסוף של קטמון,
מצד שני מבחינתם - אם זה לא מקולקל אז למה לתקן. כלומר קטמון היא סיפור הצלחה ומקור לגאווה, איך שלא ניקח את זה, האיחוד המיוחל ישנה את אופי הקבוצה. אולי לטובה, אבל אולי לרעה, במיוחד בשביל אלה שאין להם קשר רגשי עמוק להפועל ירושלים, ולכן מבחינת רבים מהם הדבר הכי טבעי זה לקוות שהאיחוד לא יצא לפועל, אבל לא באשמתם אלא באשמת סאסי.
אז בוא נודה לכל אלו שלא רוצים באיחוד ובכל זאת מצביעים בעד, ומצד שני נבין שבמקרה הנוכחי האינטרסים שלהם שונים מאשר שלנו, וכל עוד הם לא פועלים נגדנו אלא רק מייחלים לכך בסתר לבם (או כסאב טקסט של הודעה בפורום), זה טבעי וצפוי, ואין סיבה שנפגע מכך.
לשנה הבאה בירושלים המאוחדת. |
 |
|
|
gideon
918 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 09:11:48
|
אני מקשה מאוד עם כל ההגדרות האלה. ומתקשה עוד יותר להציב עצמי על הסקאלה שנעה בן מיזמיסט ליוניוניסט. אני קטמוניסט.
נולדתי הפועל ירושלים, עברתי מסע כומתה במגרש בקטמון בגיל 3.5, אימון מתקדם בימקא (פציעה משמעותית מול צפרירים) ושירות מבצעי בטדי. יצאתי ל 3 שנים באירופה וחזרתי לקטמון.
מעולם לא שמחתי נהנתי ואהבתי את הפועל כמו ב 7 שנים האחרונות.
מעולם לא הייתי כה מעורב בנעשה בקבוצה כמו בקטמון. מעולם לא לקחתי חלק פעיל בפעילות קהילתית בעיר לפני קטמון. ומעולם לא הרגשתי תחושת שייכות והזדהות הדדית כמו בקטמון.
מעולם לא הייתי גאה בקבוצה שלי (גם לא בגמר של 98) כמו עם קטמון.
ובדיוק כמו כפיר, (רק מכיוון אחר) מעולם לא הלכת סחור,סחור ולא הסתרתי את העובדה שאני מעדיף את קטמון על פני הפועל ירושלים. שלא חסר לי כלום מקרית יובל, ולא השם ולא אף אחד. ושהפתרון המועדף עלי זה לחכות כמה שצריך, גם 30 שנה עד שסאסי ילך (גם הוא יאסף אל אבותיו בשלב מסויים) ולקנות את השם ממפרק.(גם זה לא ממש דחוף לי - אבל שלא יתגלגל לידיו של משה דדש)
אני הצבעתי בעד מהרבה סיבות, אבל העיקרית שבהן צויינה לפני - לא הייתה לי ברירה. זה היה בין התאבדות מיידית - הצבעה לא עוברת, עמותה מתפוררת ואיתה הקבוצה. לבין האחזות בקש - סאסי יפוצץ הכל בסוף או שליפקין יחליט שגדול עליו הבור. או שנצליח לקטמן את הפועל ירושלים.
ההצבעה שלי בעד לא הייתה בגלל שאני רוצה איחוד, היא הייתה בשביל לשמר את קטמון. -סונדלתי.
כך שבין לשמר את קטמון בתוך הפועל ירושלים - מה שרוב תומכי האיחוד שואפים אליו להבנתי.
לבין לשמר את קטמון בקטמון - במידה וסאסי או ליפקין יפילו. עדיפה עלי האופציה השניה.
מידיעה מובהקת.יש הרבה מאוד שמקוים לכך בסתר ליבם, אני לא חזק בסתר.
|
עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.
|
|
|
|
קטמון ותיק
2510 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 10:29:11
|
| גדעון - כתבת דברי אלוהים חיים! |
אתה, שאתה מנהיג/שהגעת לזה כי פיקפקת במנהיגים!
אז הרשה למונהגים/להטיל ספק!
[ב. ברכט, מתוך השבח לספק] |
|
|
|
gideon
918 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 10:43:43
|
תודה דני, בוא לא נסחף. כתבתי את אשר על ליבי.
מה שכן, חילצתי ממך את אחד הפוסטים הקצרים ביותר שלך אי פעם, אם לא ה...
 |
עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.
|
נערך על ידי - gideon ב-19/02/2014 10:44:10 |
|
|
|
nachumco
382 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 10:44:30
|
אין ספק גדעון שהבעת את מה שמרגישים אוהדים רבים.
קטמון ותיק אכן היה תמציתי וממוקד  |
נערך על ידי - nachumco ב-19/02/2014 10:45:12 |
|
|
|
רגל עץ
2370 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 11:14:40
|
ברור שגדעון מבטא פה בצורה מאוד יפה את ההרגשה של רבים מאוד.
אם ואם ואם ואם (אנחנו וסאסי וליפקין ועיריה וכל זה) אז הדבר הראשון שצריך יהיה לעשות זה לראות איך רותמים את הקהל הגדול הזה למהלך. זה ידרוש מאמץ רציני, ויפה שעה אחת קודם.
לחזור להפועל ירושלים רק עם הקהל שכבר היה שם עד לפני שבע שנים זה אולי תואם את תקנון העמותה, אבל זה יפספס את כל מה שנבנה כאן במהלך אותן שבע שנים.
אוסיף רק שילדיי מאוד כועסים שהצבעתי בעד ולא מבינים למה. קשה להסביר למי שנולד לתוך קטמון, וקטמון היא בעצם קבוצתו הראשונה.
|
|
|
|
יפתחמ
891 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 11:23:49
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי gideon
אני מקשה מאוד עם כל ההגדרות האלה. ומתקשה עוד יותר להציב עצמי על הסקאלה שנעה בן מיזמיסט ליוניוניסט. אני קטמוניסט.
נולדתי הפועל ירושלים, עברתי מסע כומתה במגרש בקטמון בגיל 3.5, אימון מתקדם בימקא (פציעה משמעותית מול צפרירים) ושירות מבצעי בטדי. יצאתי ל 3 שנים באירופה וחזרתי לקטמון.
מעולם לא שמחתי נהנתי ואהבתי את הפועל כמו ב 7 שנים האחרונות.
מעולם לא הייתי כה מעורב בנעשה בקבוצה כמו בקטמון. מעולם לא לקחתי חלק פעיל בפעילות קהילתית בעיר לפני קטמון. ומעולם לא הרגשתי תחושת שייכות והזדהות הדדית כמו בקטמון.
מעולם לא הייתי גאה בקבוצה שלי (גם לא בגמר של 98) כמו עם קטמון.
ובדיוק כמו כפיר, (רק מכיוון אחר) מעולם לא הלכת סחור,סחור ולא הסתרתי את העובדה שאני מעדיף את קטמון על פני הפועל ירושלים. שלא חסר לי כלום מקרית יובל, ולא השם ולא אף אחד. ושהפתרון המועדף עלי זה לחכות כמה שצריך, גם 30 שנה עד שסאסי ילך (גם הוא יאסף אל אבותיו בשלב מסויים) ולקנות את השם ממפרק.(גם זה לא ממש דחוף לי - אבל שלא יתגלגל לידיו של משה דדש)
אני הצבעתי בעד מהרבה סיבות, אבל העיקרית שבהן צויינה לפני - לא הייתה לי ברירה. זה היה בין התאבדות מיידית - הצבעה לא עוברת, עמותה מתפוררת ואיתה הקבוצה. לבין האחזות בקש - סאסי יפוצץ הכל בסוף או שליפקין יחליט שגדול עליו הבור. או שנצליח לקטמן את הפועל ירושלים.
ההצבעה שלי בעד לא הייתה בגלל שאני רוצה איחוד, היא הייתה בשביל לשמר את קטמון. -סונדלתי.
כך שבין לשמר את קטמון בתוך הפועל ירושלים - מה שרוב תומכי האיחוד שואפים אליו להבנתי.
לבין לשמר את קטמון בקטמון - במידה וסאסי או ליפקין יפילו. עדיפה עלי האופציה השניה.
מידיעה מובהקת.יש הרבה מאוד שמקוים לכך בסתר ליבם, אני לא חזק בסתר.
אכן גדעון -קלעת בול. כל מילה.
קראנקו - אני לא צריך שאף אחד יבין את "הכאב" שלי.. אני פשוט חושב שההסכם לא מספיק טוב ושהוא לא יביא גם למה שאתה רוצה - הפועל ירושלים חזקה עם כל ההישגים של קטמון ועם האווירה הכיפית ובתחום הקהילתי וכיו"ב. ההשערה שלי שהרבה מאוד ילך לאיבוד ופשוט נחזור לתקופת הויקטור ברמה כזו או אחרת - שהמחלוקת עם אוהדי המקורית תפורר את הפועל המאוחדת. |
I am City till I cry |
|
|
|
רבי מאיר
472 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 11:46:41
|
לב גדעון, לב
 |
|
|
|
davidkipod
2553 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 12:08:40
|
לא בפעם הראשונה, גדעון מדייק לנו את תחושתנו.
אעיז ואומר שבדיעבד היה נכון להעמיד לבחירה לוועד נציגים שרואים את הדברים ברוח זו. למרות שחברי הוועד הנוכחיים הם מעולים ומצויינים כל אחד בדרכו. |
|
|
|
קלי
719 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 12:34:45
|
מאז שעזבתי נמנעתי מלכתוב בפורום הזה.אבל כשאני רואה את האשכול הזה בכלל ואת המחמאות לגדעון בפרט , אין לי אלא להגיד את מה שהכי כאב לי לאורך השנים ועליו הכי כעסתי(יותר אפילו מזה ששאיפותיי ודעותיי לא התממשו בקטמון).כמה חבל שרק היום (ואולי כמה שנים מאוחר מדיי ,נקווה שלא) אתם מנהלים לראשונה דיון אמיתי וכואב (ובוא נודה על האמת דיון שבדרך מקרה נכפה עליכם), באיך אתם רואים את קטמון בפני עצמה ואל מול הפועל י-ם,דיון שברחתם ממנו כ"כ הרבה שנים חלקכם במקרה וחלקכם מה שיותר הכעיס במכוון.
זה היה נחמד שנה אחר שנה להיות תחת אותה מטרייה כאילו הכל בסדר ,להקדיש זמן כה מועט לגוף ההוא ,להקדיש כ"כ הרבה לגוף הזה ,לזרוק ססמאות של "להציל את הפועל י-ם" בלי לרדת לעומקם של המילים מה זה אומר לתפישתו של כל אחד מכם,לעצום עיניים ואוזניים ולהמשיך הלאה.
היום כולם משלמים פה מחיר על זה כי איזה החלטה שלא תהיה ,מישהו שממש רחוק מההחלטה שתתקבלייפגע וירגיש מרומה(מה שיהיה מאד לגיטימי) |
המציאות השחורה לצד האדום בי-ם:עליבות ,פילוג יריבות לעד ,ומשחק סכום אפס . |
|
|
|
ali
35 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 12:46:27
|
| אני חיב לציין שגם אני הרבה יותר נהניתי מהאוירה בקטמון מכל אוירה שהייתה בהפועל אי פעם. אבל יש גם קסם בלהיות קהל הטרוגני שלא כולם בו מתנהגים אותו הדבר. אנחנו נחזור להפועל וניצור שם אוירה כמו שלא קיימת בשום קבוצה בארץ. ולאלו ששואלים למה לא בקטמון , התשובה היא שאני אוהד הפועל ירושלים שהוגלה לקטמון בגלל סאסי ואני רוצה הביתה. |
|
|
|
h.k.j.f.c
689 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 13:12:37
|
קלי,
הדיון הזה על הזהות והשייכות שכולם כאן לכודים בו לא "נכפה עלינו בדרך מקרה", ואנשים כאן מצביעים מדם ליבם על סגירתו של מועדון הכדורגל שהחזיר להם אהבה יותר מכל קבוצה שאי פעם חלמו עליה משום שהם מחויבים מוסרית לעקרונות הייסוד של המועדון. אנשים שעושים את מה שהצהירו עליו זה קונספציה חדשה בספורט הישראלי, בעלים של קבוצה שפיהם וליבם שווים גם כשזה לא מוצא חן בעיניהם.
תכף גם תצטרף לקולות שעולים מהיציע שכיום אתה נמצא בו, ותגיד לנו שאנחנו צריכים להוריד את הראש ולהתכופף ולחזור מבוישים הביתה, בוגדים שכמונו שקלטו את גודל הטעות שלהם ומתחננים למחילה. כל זה מפי אנשים שיודעים מיהו סאסי וכמה חרא אכלנו ממנו, ועדיין בחרו להיות מפרי שביתה. הרעיון היה פשוט וברור, להצליח היכן שאוסישקין הצליחו, להותיר את סאסי שבוע אחרי שבוע מול יציע ריק לחלוטין. שאול אייזנברג לא יכל לשאת את זה עוד, לשבת לבדו באולם כדורסל כשכולם חוגגים בלעדיו, נשבר והלך. יכול להיות שזה מה שהיה קורה לסאסי, יכול להיות שלא, אבל לעולם לא נדע. כי החברים שלך ביציע, בדיוק כמונו, נמנעו מדיון עמוק על איך נפטרים מבעלים של קבוצתה שרק רוצה ברעתה, והרימו ערימות של אידאולוגיה בולשיט בשקל כדי להצדיק את היותם מפרי שביתה קלאסיים.
|
נערך על ידי - h.k.j.f.c ב-19/02/2014 13:13:19 |
|
|
|
gideon
918 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 13:37:39
|
אני לא מרגיש מרומה, הכתובת הייתה על הקיר (בתקנון). אני כתבתי את תחושותי ותקוותי.
מה שכן, ציינתי לא פעם את הסתירה הפנימית במבנה ובהתנהלות. הארעיות התקנונית של קטמון, כבית לאוהדי הפועל והשאיפה המתמדת לאיחוד מצד אחד.
והעובדה שבנינו קבוצה תחרותית (גם לפי התקנון) שעולה ליגות ומשתווה למושא האיחוד מצד שני.
אין בזה שום הגיון. היינו יכולים להסתפק בליגה ב'. בלי השקעה כלכלית גדולה. בלי החובה מטעם ההתאחדות לבנות מחלקות נערים. אכסניה זמנית. עד שיבשילו התנאים. יש שיגידו שבלי להגיע לאותה ליגה סאסי לא היה סופר אותנו באמת. יכול להיות, זה לא מסביר את הסעיף הבא.
הפרויקטים חברתיים וקהלתיים כמו ליגת השכונות ובית הספר לכדורגל. כל אלו +ההצלחה המקצועית ייצרו תודעה קטמונית עצמאית, הביאו חברים חדשים, אוהדים חדשים.
אז בטח שיש פה גיוון של עמדות ודעות. ואני מאמין שרובנו הצבענו בעד. אכן ממניעים שונים ותקוות אחרות.
אני נמצא פעמים בשבוע בבית הספר לכדורגל. מדבר עם שחקני הנוער והנערים כל הזמן. עם ילדי השכונה שבאים ברגל לכל משחק שלנו. יצרנו נוכחות אדומה וקהל אוהד במקומות שהיו שמורים לביטר בעבר הלא רחוק.
סקאטרים של ביטר באים "לגנוב" ילדים מבית הספר לכדורגל שלנו - לא פעם אחת ולא פעמיים נתקלתי בזה.בית הספר בתפוסה של 115% שי נאלץ לסרב להורים כי אין יותר מקום. הייתי אומר פה לחברים לפני 7 שנים, שהורים יתחננו שהילדים שלהם יתקבלו להפועל- הייתם מאשפזים אותי בכפייה.
כאמור הייתי קטמון וימקא וטדי - ואף אחד לא יימכור לי שהיו כאלה כמויות של ילדים ומשפחות שלמות ביציעים שלנו. היו, בטח היו (אני הייתי) אבל לא ככה, לא מתקרב. מי שיצא משערי טדי אחריהמשחק מול הרצליה למשל והביט לאחור- לא יכול היה שלא להשתומם.
אז כן אני (ועושה רושם שלא רק אני) רוצים לשמור על זה ולטפח את זה ולהגדיל את זה ולא לסכן את כל זה.
בשורה התחתונה כולנו מבינים שבשביל להמשיך ולקיים את כל זה אסור בשום אופן שהאיחוד יפול בגללנו - וזו השורה התחתונה.
|
עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.
|
|
|
|
amos
1045 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 13:54:25
|
כמה יוסי!
(סאסי הוא נאש דידן, קראנקו) |
|
|
|
elronito
22 הודעות |
נשלח - 19/02/2014 : 16:06:18
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי קולמוסאי
יוסי ג., יוסי ל. ויוסי ס. נהגו לפקוד בנעוריהם בירושלים מסעדת פועלים מופלאה בשוק, "פועלי ירושלים" שמה. האהבה למסעדה המיתולוגית המשיכה ללוות אותם גם כשבגרו: יוסי ל. עזב לניכר, יוסי ג. נשאר בירושלים ואילו יוסי ס. הגדיל לעשות וקנה את המסעדה. יוסי ס. היה מנהל נוראי שהצליח להסתכסך עם העובדים והמבקרים כאחד ולמעט מספר לקוחות נאמנים, איש לא פקד את המסעדה.
...
כך התפוצצה לה העיסקה ומסעדת פועלי השוק ירושלים ממשיכה לשגשג עד היום.
הפסל בכניסה לשוק הוקם בסופו של דבר. פסל זהב של איש מתולתל וגאה. בתחתיתו כתוב "יוסי ס. האיש שהציל את הפועל".
לא מסכים עם הנרטיב ועם ההערכה על העתיד, אבל זה סיפור מצוין ודרך ספרותית ויפיפיה להביע עמדה. ואם הדברים אכן ייתגלגלו כך, אז בואו נתחיל לאסוף מתכות (בעיקר: ארד, ברונזה) לבנית פסל ענק לכבוד יוסי ס.. |
|
|
|
מעשה בשלושה יוסים - סיפור דמיוני בהחלט |
|
|
|
