משל מפורסם של איון קרילוב מספר על הניסיון למשיכת עגלה. הסרטן משך אותה אחורה, זאב הים משך אותה למים והברבור ביקש לעוף עמה לשמים. התוצאה במקרים כאלה היא אחת: העגלה לא זזה לשום מקום.
כך בערך נראתה הפועל קטמון ירושליםביום שישי האחרון, מול שחקניה הנמרצים של קבוצת בני יצ'לאל מרחובות.
כולם משכו לכל הכיוונים – בלי שיטה, בלי מחשבה, בלי 3 מסירות רצופות. והעגלה הזאת טבעה בבוץ, עוד לפני הגשם הראשון.
רשימת התירוצים ארוכה:
תירוץ ראשון: היה חם נורא, 36 מעלות בצל – ואפילו לא היה צל. נכון, אבל גם לרחובותים הסימפאטיים היה חם – והם שיחקו יופי של כדורגל. פשוט וחכם. מסירה אחת, שתיים, שלוש – והכדור כבר מקפץ ברחבה של קטמון. ארבע פעמים הוא גם קיפץ בתוך הרשת.
תירוץ שני: השופט ואחד הקוונים, שזקוקים לבדיקת ראיה דחופה ואולי אפילו להשתלת טלסקופ. שער אחד הם לא ראו. טוב, הכדור עבר רק בחצי מטר את קו השער - לא במטר שלם. נבדל אחד הם דווקא כן ראו - והוא לא היה ולא נברא. וגם בעיטת 11 ברורה לקטמון - לא נצפתה על ידי שני הקסוקרים.
תירוץ שלישי: משחק שני בחום מתיש בתוך ארבעה ימים. נכון, אבל גם בני יצ'לאל שיחקו פעמיים ואפילו ניצחו בחוץ.
האמת ניתנת להיאמר מיד: קבוצת העולים מאתיופיה הייתה טובה עשרת מונים מבחורינו המצויינים. קשה להודות, אבל זה מה שראה כל אחד מ-1,500 הצופים באצטדיון בגבעת רם.

אז מה לא עבד כאן וחייב לעבוד ביום שישי הזה בגבעת זאב?
ראשית, אין לקטמון שוער ברמה של ליגה ב', ויסלחו לי שני השוערים המסורים שלנו. לליגה ג' זה הספיק. לא ל-ב'. צריך בדחיפות לאתר שוער, למרות הכרזות המאמן מראשית העונה שהשוערים הללו ילוו אותה עד לסופה. אם כך – סופה של קטמון ייחרץ כנראה להישאר גם בשנה הבאה בליגה ב'. מבין קבוצות הליגה שהכרנו עד עכשיו כבר למדנו שלפחות בני יצ'לאל הרבה יותר טובים.
שנית, חוץ מכפיר מלול – 3 שערים עד עכשיו – אין חלוץ אמיתי שיאיים על שער היריב. פשוט אין. ויסלח נא לי שי אהרון. כולנו אוהבים את השחקן האדום הזה, אבל משום מה את הסחורה הוא לא מספק בינתיים, אולי לשמחת סאסי-יונה. אבל, אולי זה עוד יבוא. שי – הרשת של גבעת זאב מחכה לך!
שלישית, גם אם השופט נורא נורא מרגיז את המאמן, אסור לו להקניט אותו. הרי כולנו ראינו שאדון שופט רק מחפש איך להעניש עוד את קטמון. וכשמפגרים 2-3 במחצית, אסור שיקרה מצב שהמאמן יישב בדד ביציע הריק שמול הספסל.

היריבה ביום שישי (12:30) היא קבוצה שיודעת מה זאת הליגה הרביעית, ליגה ב'. היא משחקת שם כבר הרבה לפנינו וגם הצליחה בעבר לגמרי לא רע. יש אפילו מי שאומרים שגבעת זאב תאבק השנה על העליה לליגה א'.
עד עכשיו, לעומת קטמון שכבר הפסידה, גבעת זאב עוד לא ספגה הפסד: היא סיימה בתיקו 2-2 בדרבי הפרברים עם מעלה אדומים, סיימה בתיקו חוץ 1-1 עם צעירי רהט וניצחה 3-4 את עירוני רמלה.
ההגנה של קטמון צריכה להיזהר משלושת כובשי הגבעה: עמי וקנין שכבש כבר שלושה שערים ויואל גרינברגר ויהונתן קישוק-כהן שכבשו כבר 2 שערים כל אחד.

ביום שישי הקרוב אין תירוצים – לא יהיה כל כך חם, השופטים ההם לא יראו גולים במגרש אחר, והמאמן יחזור לספסל. אפשר לצפות גם שלמשחק חוץ, 5 דקות משכונת רמות, יגיעו מאות מאוהדי הפועל. לכן יש רק תוצאה אפשרית אחת: ניצחון חוץ שני, שיחזיר את הביטחון לבחורים.

יאללה קטמון!