טורניר "כובשי קטמון" הראשון נערך ביום חם, רותח, ובלי שום צל במקום.עד כאן התלונות שיש לי עליו, ועכשיו כמה מילים טובות.

קצת לפני השעה 08:00 בבוקר התחילו להגיע למגרש קראפט משתתפי הטורניר משקימי הקום, או חסרי השינה. המגרש כולו קושט במיטב הדגלים והשלטים מהיציע ונתן למשטח הדשא אווירה אדומה-שחורה אמיתית, ממש כמו בבית. מזנון כשר לפסח התחיל להתעצב ליד הכניסה, לידו דוכן המרצ'נדייס, מערכת ההגברה נבדקה וכך גם מערכת הכריזה, רשתות צל נמתחו מעל טריבונות הבטון ומתנדבים החלו לעבור בין המשתתפים המתאספים והחלו בהליך ההרשמה. משטח הדשא חולק לשלושה מגרשים קטנים והכל היה מוכן לחגיגת כדורגל.

ואכן הייתה כזאת. 29 קבוצות התאספו בטורניר אחד. מבני לודז' המתוקשרים ועד לזמאלק שועפאט האימתנית האלמונית. מהשעה 09:00 ועד ההפסקה בסביבות 14:00, שוחקו המשחקים בסדר מופתי והשמועות על כשלונות של קבוצות כזאת או הצלחות של אחרת נדדו ועברו בין הצופים במשחקים השונים. "תיקו טוב?", חישובי הנקודות והפרשי השערים החלו ואיתן עידוד אינטרסנטי אך משועשע של קבוצות על ידי שחקני קבוצות אחרות.

בצהריים הגיע הרגע לו חיכו רבים מבאי הטורניר. משחק הראווה בין שחקני הפועל קטמון (בתלבושת הלבנה) לותיקי הפועל ירושלים (שהתכבדו בתלבושת הפסים האדומה-שחורה). איזה חלום, לראות על מגרש אחד את גיבורינו העכשוויים משחקים מול אגדות עבר כאמיר גולה, מישל דיין, נחום תא-שמע, צבי סינגל וגילי לוי. במשחק, בן שתי מחציות של רבע שעה, הובילו הותיקים 1-0 מגול מהיר, אך לבסוף נכנעו לבחורים הצעירים 1-3.

לאחר ההפסקה המרגשת פנו הקבוצות הנותרות לשלב חצאי הגמר, בו שיחקו 'הברווזים' נגד 'ל"ג ים' ו'נבחרי הציבור' נגד 'העסקנים'. שני המשחקים סיפקו מותחנים אדירים שבסופם עלו נציגי הציבור, מחוזקים ב-7 לב אדום, אמיר גולה, לגמר נגד הבחורים הצעירים מלשכת הגיוס. משחק הגמר שוחק במתכונת שונה מהמשחקים ששוחקו עד כה. בעקבות החום הכבד ועודף המשחקים הביאו להחלטה כי המשחק יחולק לשתי מחציות ולא ישוחק ברציפות. לאחר 2:2 דרמטי, עם שער שנוי במחלוקת ודרישה לפנדל, ניגשו שתי הקבוצות לדו-קרב מהנקודה הלבנה. אמיר גולה גילה יכולת מרשימה גם בשער, עצר פנדל ונתן לאורי שרצקי להבקיע את הפנדל המנצח ולהתחיל בחגיגות. אין ספק, לראות גביע מונף זה מרגש, בעיקר כשמוטבע עליו הסמל של הפועל.

חשוב להודות כאן לאנשים שתרמו וגרמו לטורניר הזה לקרות. מהוגי הרעיון, דרך מי שהשיג שערי קט רגל, מפעילי הדוכנים, המקשטים, הותיקים, וכל מי שעזר ועשה.

הטורניר, כמו כל דבר במועדון, הוא יוזמה של אוהדים שהלכו עם זה עד הסוף, עכשיו תורכם!

נתראה בטורניר הבא.

יאללה הפועל!

-אוריה ברונשוויג-