בשעות הערב המוקדמות של יום קיצי בשבוע שעבר, התכנסו במגרש הכדורגל של המתנ"ס בשכונת גונן ו' כמה עשרות ילדים ובני נוער ירושלמים, כדי להשתתף במשחקי הגמר של טורניר המתנ"סים העירוני.
מעל 90 קבוצות השתתפו בטורנירים השונים. שתיים מתוכן, הנושאות בגאווה את סמלה של הפועל קטמון על חולצתן, גם הגיעו לגמר. שתי הקבוצות, כיתות ה'-ו' וכיתות ז'-ח'
שמתאמנות במתנ"ס כגן בקטמונים, זכו בשנה האחרונה לאימוץ וליווי של הפועל קטמון. האימוץ כלל חליפות אימון וציוד מקצועי, וגם אירועים משותפים, כמו הדלקת נרות עם שחקני הקבוצה בחנוכה, ליווי של אוהדים למשחקים בטורניר, וחלוקת ציוד עידוד וצעיפים לילדים ושחקנים מצטיינים.
5 אוהדים הגיעו למשחקי הגמר, וזכו לקבלת פנים חמה מהילדים, שרצו כולם להצטלם עם הצעיף, ולחבוש את הכובע. למרות חילוקי דעות לגבי אופי השירים (האוהדים שנכחו באירוע העדיפו להתמקד בשירי פרו-קטמון ולא אנטי ביט"ר מתוך שיקולי בטחון, דבר שהביא לתמיהה האם לאוהדי קטמון אין שירי שנאה) נראה היה שרובם מכירים את החומר ומתעניינים בנעשה בקבוצה, כולל הפגנת סלידה מבת ים.

במשחק עצמו ניצחו ילדי קבוצת ה'-ו' את
ילדי מתנ"ס אפרת החזקים 3:2 לאחר משחק הפכפך בו כבר הובילו 2:0. שער נצחון בדקות הסיום של הקפטן נתנאל סידר לשחקני הפועל קטמון כגן גביע ראשון מאז 1973.
במשחק השני, בו שיחקו נערי כיתות ז-ח נגד מתנ"ס שטרן, ניתן היה לראות כיצד החלוקה לכיתות ולא לגילאים עלולה ליצור פערים ביכולת, כאשר מול קבוצתנו התייצבה קבוצה בה נראה היה כי לפחות חצי מהשחקנים כבר קיבלו זימון לצו ראשון. הפרשי גובה של 40 ס"מ גם כן היו נפוצים. למרות שני שערים מהירים של אנשי שטרן, והיתרון הפיזי המובהק שלהם, נלחמו בנינו כאריות. פסילת שער חוקי של קטמון במחצית השנייה לא הוציאה את הרוח ממפרשיהם של השחקנים הצעירים ורק השריקה לסיום מנעה מהם להבקיע שערים, להפוך את התוצאה, לנצח ולזכות בגביע שני.
המשחק הסתיים בתוצאה 2:0 לטובת שטרן.

האירוע היה נחמד ומהנה, העשייה של קטמון/כגן התבטאה בתואר ובשני גמרים, וכיף היה לראות ילדים רצים ומתאמצים בשביל החולצה והסמל ולא בשביל פרמיות.

בשנה הבאה אירופה.

- איתן פרי -