לא תקראו בטור הפעם מילה אחת על המשחק שהיה אי שם בצפון ביום שישי האחרון. היה ואיננו עוד.

אולי זה טוב שיש לנו השבוע פגרה קצרה מהליגה. ביום רביעי הקרוב תצא קבוצת האוהדים האדומה שלנו למשחק חוץ במסגרת גביע המדינה. היריבה היא אחת משלוש הקבוצות היחידות שניצחנו העונה בחוץ – רמת השרון.

בדקתי אחורה. רק בארבע מתוך תשע העונות של הקבוצה הפועל קטמון ירושלים עלתה שלב בגביע על המגרש ועוד פעם אחת בהגרלה. לדאבוננו, בניגוד להצלחות גדולות בליגה – למשל: מקום רביעי בשנה שעברה בסוף העונה בליגה הלאומית – הגביע אינו מאיר לנו פנים. ודווקא בגביע המדינה השיגה קבוצת העבר שלנו את התואר היחיד שלה לפני 43 שנים.

לא. לא השתגעתי. אני לא מהמר שנזכה בגביע השנה, אבל לחלום שנעלה הפעם שניים-שלושה שלבים ונשחק נגד אחדות מהקבוצות הגדולות בארץ, אחרי שנתחזק בחודש הבא, בזה בהחלט מותר להאמין.

לא אאריך הפעם בטור הגביע. אחרי חוסר הצלחות בליגה בשני המשחקים האחרונים (לא אגלה כמה שערים ספגנו בהם...) – פנינו לניצחון חוץ במפעל השני בחשיבותו בכדורגל הישראלי.

למרות האכזבות האחרונות, למרות שהמשחק יתקיים באמצע השבוע (יום רביעי, אצטדיון גרונדמן, 19:00) ולמרות שמדובר במשחק חורפי, האוהדים חייבים להתייצב ביציע - דווקא בימים הקשים שעוברים כעת על הקבוצה - ולעודד את אוהד סיידוף ועשרת חבריו להבקיע לפחות שער אחד יותר מהיריבה – וזה בהחלט אפשרי. יאללה הפועל קטמון ירושלים! ניצחון בגביע ירים את המורל בקבוצת האוהדים הראשונה בכדורגל הישראלי. יאללה הפועל!