זהו. הסתיימה עונת העברות השחקנים והליגה הלאומית הסדירה מגיעה לשמונה המשחקים האחרונים והמכריעים לפני הפלייאוף. האם הפועל קטמון ירושלים תהיה בפלייאוף העליון או התחתון? כמה נקודות צריכה קבוצה לצבור כדי להיות בפלייאוף העליון? האם זהות הקבוצות שיסיימו ב-8 המקומות הראשונים תיקבע רק במחזור האחרון של הליגה הסדירה? האם יהיה איזשהו סיכוי שהקבוצה שלנו תיאבק אפילו על העליה לליגת העל? אכן, שאלות שהתשובות להן תינתנה כנראה רק סמוך מאד לסיום העונה הסדירה.

כרגיל, אוהדים יוצאים, כלשון העם, מבואסים, ממשחק כדורגל שבו קבוצתם מנוצחת. על אחת כמה וכמה ההרגשה לא טובה, כאשר ההפסד הוא בשיעור 3:0. אולם, למרבה הפלא אחרי ההפסד ביום ששי האחרון – שקטע סדרה בת 8 משחקים ללא הפסד – האוהדים לא נראו עצובים מדי ואפילו לא מודאגים במיוחד.

מוזר? היה לכך כמה סיבות:

ראשית, מול הפועל התייצבה אחת הקבוצות הטובות ביותר בליגה המקצוענית השנייה בישראל, מ.ס. אשדוד.
שנית, הקבוצה מאשדוד, שירדה אשתקד מליגה העל, היא מועמדת מועדפת לחזור לליגה הראשונה ובהתאם היא גם מפגינה משחק כדורגל משובח ומהנה.
שלישית, אין ספק שהאשדודים היו בשבוע שעבר טובים בהרבה מהאדומים מירושלים ועם קצת פחות מזל היינו יוצאים מאצטדיון הי"א, שאינו מסביר לנו עד כה פנים, עם עוד 2-3 שערים ברשת.
ורביעית, ואולי זאת הייתה הנחמה העיקרית – שחקני קטמון שיחקו לא רע בכלל. במשך כרבע שעה באמצע המשחק הם גם שלטו בו והרבו לתקוף, ובעיקר – השחקנים נלחמו ולא וויתרו, גם כאשר היה כבר ברור שהירושלמים יחזרו לבירה בלי נקודות ליגה. וזה בהחלט ניכר לעין ועודד את מאות האוהדים האדומים שמלווים את קבוצתם בשמחה רבה גם למשחקי החוץ.

ביום ששי הקרוב לא יהיה לקבוצה האדומה שלנו קל יותר. מולה תתייצב, ממש תוך שבוע, היורדת השנייה מליגת העל, הפועל פ"ת, שנחשבת גם היא כמועמדת עדיפה להעפיל בתום העונה בחזרה לליגה שממנה נשרה. אם תשאלו אותי – אשדוד ופ"ת הן הקבוצות החזקות בליגה.

הבדל אחד בכל זאת ראוי לציון: גם בתקופה הפחות טובה של הפועל השנה – את הפועל פ"ת הקבוצה שלנו ניצחה בסיבוב הראשון 0:1. מאז הקבוצה השתפרה מאד, בימים האחרונים גם התחזקה ורוח הלחימה בוודאי התגברה. אבל, ויש אבל – גם הפועל פ"ת התחזקה בתקופת העברות החורף, ולכן צפוי ללא ספק משחק מרתק ברמה גבוהה.

כמה נתונים סטטיסטיים מדהימים על הליגה הלאומית לאחר 22 מחזורים:

בין המקום הראשון והשני (אשדוד ופ"ת עם 38 נקודות) למקום התשיעי (הפועל ראשון לציון עם 32 נקודות) מפרידות 6 נקודות בלבד. בין המקום הראשון לרביעי (מכבי הרצליה עם 36 נקודות) ההפרש הוא של 2 נקודות בלבד. אפילו הקבוצה שבמקום העשירי (הפועל עפולה עם 30 נקודות) יכולה לפנטז על מאבק העליה לליגת העל – יש לה רק 8 נקודות פחות מאשר לראשונה ולשנייה בטבלה...
המשמעות: קבוצה הנאבקת על עלייה לליגה הבכירה עלולה למצוא עצמה בקלות בעוד פחות מחודשיים בפלייאוף התחתון, וכמובן להיפך.

אז מה על האדומים שלנו לעשות ביום שישי (אצטדיון המושבה, 15:00) מול הפועל פ"ת?
קודם כל לבעוט יותר לשער. גם בדקות שבהן הפועל קטמון ירושלים לחצה על שער אשדוד, שוב ושוב, שחקנים פרגנו זה לזה – במקום פשוט לבעוט לשער מ-15-25 מטר. הבקענו כבר לא מעט שערים גם בבעיטות מרחוק – וכבר ראינו טילים של שחקנינו נוחתים ברשת היריבות. למשל, שער נפלא של שי חדד, שיחסר לצערנו ביום שישי.
פרט לכך, החזרה להגנה, בעיקר מול שחקנים מהירים, מסוגו של חן עזריאל האשדודי, חייבת להיות מהירה, אחראית ומבוקרת יותר. גם לפ"ת יש שחקנים מהירים באגפים.
ולבסוף – רוח לחימה. כאן אין מה לתקן – צריך רק להמשיך בקיים. להסתער על כל כדור, ללחוץ, לא לוותר. ביום שלישי השבוע כבשה, בגמר גביע הטוטו, מכבי פ"ת שער, רק בגלל לחץ על שוער קרית שמונה שהתבלבל. לחץ, לחץ, לחץ. זאת צריכה להיות הסיסמא מול קבוצות טובות כמו הפועל פ"ת.

מאד מאד יעזרו ביום שישי לשחקנים האדומים מאות רבות של אוהדים מעודדים שיגיעו ביום קייצי באמצע החורף לאצטדיון המושבה. רוח גבית ביום חמים – תסייע גם לחלוץ הזר החדש שלנו, מתיאס פרננדו מרטין – להבקיע שער ראשון במדים האדומים שלנו. 

יאללה הפועל!