פרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית נהג לפתוח את שנת הלימודים בסיפור הבא: יום אחד הוזמן למשרדי מפעל הפיס אדם שזכה ב-50 אלף שקל. כאשר נכנס למשרד, כדי לקבל את הצ'ק, הבחינה אראלה של הימים ההם כי האיש עצוב. שאלה אותו הגברת: "אדוני, זכית זה עתה בפרס יפה, מדוע אתה נראה כל כך מדוכדך?" השיב לה הזוכה: "אמנם זכיתי ב-50 אלף, אך רציתי לזכות פעם בכמה מיליונים. על פי הסטטיסטיקה לא יעלה הכרטיס שלי בגורל לזכייה גדולה לפחות עוד 100 שנים...".

נזכרתי בשיעור הזה כאשר הסתיים משחקה של הפועל קטמון ירושלים בשבת האחרונה באום אל פאחם. הזדמנות כזאת לשפר את יחס השערים – לא תחזור עוד העונה. במחצית המשחק הובילו האדומים שלנו כבר 5:0, ואז באה המחצית השנייה, השחקנים הירפו, השתעשעו בכדור ורק עוז צבאג עוד העז להחדיר כדור אחד לרשת הקבוצה היריבה. 6:0 בסיום.

האמת: הרבה אוהדים יצאו מהאצטדיון הנאה ביום השמש החורפי בהרגשה של החמצה. 6:0,
והקהל מאוכזב. אז הנה הסיבה האמיתית: בשנתיים האחרונות יחס השערים במחזור האחרון של העונה הוא שקבע את גורלה של הקבוצה – פעם לשבט ופעם לחסד: לפני שנתיים העפילה הקבוצה האדומה לליגה הלאומית רק בזכות יחס שערים עדיף על מכבי יפו. אשתקד ירדה אותה הקבוצה, הפועל קטמון ירושלים, לליגה א', אך ורק בשל הפרש שערים נחות לעומת הכח ר"ג.

לא סוד הוא שהפועל קטמון פתחה את העונה בצורה לא טובה – רק שני ניצחונות ושלושה הפסדים בחמשת המחזורים הראשונים. אחר כך החלה אמנם לצבור נקודות, אך ניצחה לרוב בהפרש של שער אחד בלבד, בה בשעה שיריבותיה לצמרת, למשל הפועל הרצליה במשחק החוץ במחזור האחרון במג'דל כרום (3:0), מנצחות בהפרש של כמה שערים.

איך התבטא-התלוצץ אחד האוהדים המסורים, אך המעט מאוכזבים מהמחצית השנייה, בתום המשחק בשבת האחרונה: "אם לא נעלה ליגה השנה בגלל יחס שערים – אני חותך את הוורידים"...

אז נקווה שלא יהיה צורך במעשה כל כך דראסטי... נהפוך את השלילי לחיובי: השחקנים שלנו נשארו בשבת ותאוותם ברגליהם, לקראת המשחק הקשה ביום שישי הקרוב באצטדיון טדי, נגד הפועל בית-שאן. ולמה קשה? כיוון שאחרי חמישה ניצחונות רצופים וכאשר כל הליגה מסתכלת על הדהירה ללא מעצורים של קטמון בחודש וחצי האחרון – כולם רוצים להיות אלה שיעצרו את האדומים השועטים כבר במעלה הטבלה.

אגב, שימו לב למספר השבוע. המשחק מתקיים בשעה 12, ביום ה-12 לחודש, בחודש ה-12, ובמסגרת המחזור ה-12 בליגה א' צפון. חבל שהוא לא מתחיל בשעה 12 ו-12 דקות...

ולמשחק עצמו. לבית-שאן במקום העשירי יש 14 נקודות ויחס שערים מאוזן: 16-16. להפועל קטמון ירושלים במקום הרביעי יש 22 נקודות ויחס שערים (אחרי אום אל פאחם) של 10-21. אין ספק מי הקבוצה הטובה מבין השתיים.

ביום שישי צפוי גם לחזור להרכב, אחרי פציעה, אבירם ברוכיאן, שמאז הצטרפותו של הכוכב לקבוצה – היא לא הפסידה.

את המשחק הביתי הזה, בלי שום חוכמות, צריך לנצח, כדי שהקבוצות המקדימות אותנו לא יברחו לנו. בסוף השבוע הזה מצפים לפחות לשתיים מהן משחקים קלים יחסית: הפועל הרצליה (24 נקודות) תארח את מכבי אום אל פאחם וסביר שלא תרחם עליה. עירוני נשר (23 נקודות) תארח את מג'דל כרום, וצפויה לנצח את הקבוצה שהפסידה בשני משחקיה האחרונים לקטמון ולהרצליה. ורק קרית אתא (24 נקדות), המובילה בראש הטבלה, תצא למשחק חוץ לא קל נגד גבעת אולגה, שטרם אמרה נואש מלהצטרף למרוץ לליגה הלאומית.

למרות המשחק המוקדם כל כך (אגב, בשעה זהה לזאת שבה ארחנו את אסי גלבוע, גם היא קבוצה המוכרזת כדתית), יסייע יציע אדום ססגוני ועמוס לשחקנים להשיג את הניצחון השישי ברציפות ולשפר את השיא של הקבוצה מליגה ג'. את שחקני בית שאן נשכנע שלא קל לחלץ נקודות בטדי, כאשר בקול גדול נצעק כולנו בסוף השבוע הזה "יאללה הפועל"!