משום מה יש לי הרגשה שאנחנו חוזרים מפגרה של חודש-חודשיים לפחות. מה שקרה במדינה הזאת מאז המשחק האחרון, רק לפני שבועיים, מתרחש במדינות אחרות לאורך חודשים ארוכים דווקא בימים האלה של התלהמות וריב ומדון בשלולית הפוליטית – הספורט, משחק הכדורגל האהוב בפרט, יכול למרבה הפלא להוות מפלט מרגיע מהמהומה ומכל הרוע שמחוץ למגרשים.

דווקא בשבת הקרובה, כאשר הפועל קטמון ירושלים תתארח בעיר הערבית הגדולה, אום אל פאחם – ובפרט בימים אלה – אני משוכנע שאפשר יהיה להיווכח עד כמה יהודים וערבים יכולים לחיות יחד במדינה הזאת, ולכבד אלה את אלה.

כבר התארחנו שם, באום אל פאחם שבוואדי ערה, יותר מפעם אחת. באחד המשחקים, לא אשכח, קיבלו אותנו יותר יפה מבכל מגרש אחר בארץ. המקומיים עברו בתוך הקהל האדום מירושלים עם קומקומים מסורתיים ומזגו לנו קפה שחור-ערבי-מהביל, כמובן ללא שום תמורה, וחילקו גם בקלאוות לאוהדים.

דווקא בימים המתוחים-מכוערים האלו ביחסי יהודים-ערבים ברחבי הארץ היפה שלנו, זה הזמן לקבוצה שחרטה על דגלה את האחווה, השלום, הפיוס ואהבת האדם להגיע לעיר הערבית המיוחדת הזאת. להגיע ולהוכיח כי יהודים וערבים במדינת ישראל לא רק יכולים לחיות היטב ביחד, אלא יעשו זאת גם באהבה משותפת וגדולה למשחק הכדורגל, על המגרש.

חבר ותיק מאוד שלי מתגורר באום אל-פאחם. הוא אוהד כמובן את הכדורגל המקומי, שבעבר הביא כבוד רב לעיר שבוואדי ערה. קיסר היקר העריך מיד כי נבוא בשבת למשחק והודיע לי חגיגית, מעל דפי הפייסבוק, שאנחנו, אילן ואנכי, נתארח בביתו מיד לאחר המשחק. אני כבר מתרגש.

ועכשיו – לכדורגל.

אחד הדברים הגרועים ביותר שיכול לקרות לקבוצה הוא זלזול ביריבתה. נכון, מכבי אום אל-פאחם סיימה את העונה הקודמת בשיא עצוב, עם מינוס ארבע נקודות. גם השנה צברה עד כה, בעשרת משחקיה, רק נקודה בודדת, אבל לזלזל בה ודאי שאסור.

בביתה אום אל פאחם יכולה להיות מסוכנת מאד. לא נשכח כיצד הובילה נגד הפועל קטמון ירושלים 0-2 ורק בדקה ה-80 הצליחו האדומים לעלות ליתרון ראשון, ולסיים אל המשחק ב-2-4. לא נשכח גם שבשנה שעברה ניצחנו במחזור האחרון את אום אל-פאחם – אמנם במשחק "בית" באצטדיון ווינטר – רק בדקות האחרונות, 1-3. אילו השחקנים האדומים היו מבקיעים עוד 4 שערים, המשחק בשבת הקרובה לא היה מתקיים, כיוון שהיינו נשארים בליגה הלאומית ולא נושרים ממנה.

הנה כמה הוכחות שאסור לאדומים בשום פנים להקל ראש ביריבה, שנשרה יחד עמנו מהליגה הלאומית אשתקד, גם אם נוצחה בשלושת משחקיה האחרונים 5-0, 2-6 ו-אפילו 7-0 לבית"ר נהריה במחזור האחרון. כי הנה לפניכם תוצאות אחרות של מכבי אום אל פאחם בעונה הנוכחית: הפסד רק 2-1 במשחק חוץ נגד אסי גלבוע, הפסד בית רק 2-1 נגד הפועל חדרה החזקה, תיקו 0-0 עם מג'דל כרום והפסד ביתי 3-1 לצור שלום.

אלה בוודאי לא תוצאות שמוכיחות שהפועל קטמון ירושלים תיתקל ביריבה קלה לפיצוח.

ובכל זאת: אם הכל יילך כשורה, ואם אבירם ברוכיאן ובן אוזן, ולפחות 2-3 פצועים אחרים, יחלימו ויוכלו לשחק, והקבוצה תפגין את היכולת מארבעת נצחונותיה המופלאים האחרונים – הניצחון החמישי יגיע ללא כל ספק באצטדיון באום אל פאחם בצהרי השבת הקרובה (14:00).

אין ספק שקטמון גם טובה מבית"ר נהריה שכבשה שביעיה נגד אום אל פאחם. אז אולי אפילו, אם תהיה התייחסות רצינית למשחק החוץ החשוב הזה וליריבה, ניתן יהיה להמשיך את המומנטום ולשפר מעט את יחס השערים הלא מדהים של הקבוצה (10-15), עם פתיחת משחקי השליש השני של העונה.

לאחר פתיחה לא מרנינה, הפועל קטמון ירושלים לא נוצחה בחמשת משחקיה האחרונים וצברה בהם 13 מתוך 15 הנקודות. עוד ניצחון בשבת ואולי כישלון של אחת משלוש הקבוצות שמקדימות את האדומים – והקבוצה מירושלים (19 נקודות עד כה) כבר ממש תיצמד לראשות הטבלה.

לכן צריך לקוות שעירוני נשר החזקה (22 נקודות, מובילה בראש המחוז הצפוני של ליגה א') תשמוט נקודות במשחק החוץ הקשה נגד הפועל חדרה; שמכבי עירוני קרית אתא (21 נקודות) תותיר גם היא נקודות במשחק החוץ עם צור שלום; ושהפועל הרצליה (21 נקודות) לא תחזור עם ניצחון ממג'דל כרום.

בשבת צפוי מזג אוויר מדהים – 23 מעלות בוואדי ערה בחודש דצמבר – מה שמחייב ממש להעמיס את המשפחה על האוטו ולצאת למשחק החוץ הלבבי באום אל-פאחם, כולל כמובן ארוחה טובה בדרך.

הקבוצה המקומית תישאר בכל מקרה במקום האחרון. השאלה שנותרה היא רק לאן תתקדם הפועל קטמון ירושלים במוצאי השבת הקרובה. מאות אוהדים אדומים ביציעים בכל מקרה יצעקו בקול בשבת בצהרים "יאללה הפועל"!