"שיר המעלות לדוד
שמחתי באומרים לי – בית ה' נלך
עומדות היו רגלינו – בשערייך ירושלים
ירושלים הבנויה – כעיר שחוברה לה יחדיו
שם עלו שבטים, שבטי-יה – עדות לישראל, להודות לשם יהוה
כי שמה ישבו כיסאות למשפט – כיסאות לבית דויד
שאלו שלום ירושלים – ישליו אוהבייך
יהיו שלום בחילך – שלווה בארמונותייך
למען אחיי ורעיי – אדברה-נא שלום בך
למען בית יהוה אלוהינו – אבקשה טוב לך"
(תהילים פרק קכב)

כאשר קוראים את הפרק הידוע הזה, מהמפורסמים והיפים בפרקי תהילים, רעד עובר בגופם של הירושלמים ואוהבי ירושלים. כל מילה במזמור הזה כל כך אמיתית, כל כך נכונה, כל כך נוטעת תקווה: שמחתי בעלותי לשערי ירושלים, כאן ישבו למשפט, כאן שאלו שלום ירושלים, כאן תשרור שלווה גם בימים קשים, כאן נדבר על שלום וכאן נבקש שיהיה לנו טוב.

גד ליאור

וזה בדיוק מה שצרכים אוהבי ושחקני קבוצת האוהדים הראשונה של המדינה, הפועל קטמון ירושלים, אחרי סוף שבוע קשה, שבא אחרי פלייאוף מכאיב, שבא אחרי סוף עונה מאכזב, שלא דמה לראשיתה המוצלחת.
אני לא הוזה ואפילו כנראה לא משוגע הכפר. ובכל זאת – מעולם לא אבדתי אמונה, בשום תחום. תמיד קיוויתי לטוב, לשלום אוהבי, לשלווה בארמונותיי. לא התייאשתי לפני מבחן קשה באוניברסיטה, לא נתפסתי בדיכאון חסר תקנה בימים ביטחוניים קשים ולהבדיל אלפי הבדלות – לא הרמתי ידיים בעת משברים של קבוצות הספורט שאני אוהד - מהאדומים בכדורסל, דרך האדומים בכדורגל ועד לנבחרות הכדורגל והכדורסל של ישראל בכחול-לבן.
לכן אני מקווה מאד ששחקני ואוהדי הפועל קטמון ירושלים לא איבדו לגמרי את התקווה, לפני משחק הגומלין נגד קבוצת עירוני טבריה. נכון, אחרי התבוסה המאד לא נעימה באצטדיון טדי (3-0) – הסיכוי לעבור את השחקנים מהעיר הנושקת לכנרת נמוכים למדי, אבל יש כמה סיבות להיות בכל זאת, אפילו קצת, אופטימיים.

ביום שלישי השבוע כדאי יהיה להיזכר במשחק הבלתי נשכח, שבו כבשה הפועל ירושלים שלושה שערים בחמש הדקות האחרונות ונשארה בליגה הראשונה. רק לפני שבועות ספורים הודינו על כך לצבי סינגל האגדי. תודו על האמת: היה מי שהאמין אז שנישאר בליגה?

__
שחקני הפועל, חייבים לתת הכל בנצרת עילית מול טבריה (צילום: גיא יצחקי)

הנה 10 סיבות שמצאתי להגיע לנצרת עלית ביום שלישי (אצטדיון גרין, 16.00) ולקוות לטוב:
* עירוני טבריה היא לא ברצלונה ולא הפועל ת"א.
* הפועל קטמון ירושלים לא יכולה לשחק יותר גרוע מאשר ביום ששי האחרון – לכן חייב להיות טוב יותר.
* הטבריינים יגיעו עם האף למעלה, אולי אפילו יותר מדי למעלה.
* שער מהיר מאד של האדומים בעשר הדקות הראשונות יכניס את הטבריינים ללחץ עצום.
* לאדומים אין מה להפסיד – לכן ישחקו הפעם משוחררים לגמרי ולא לחוצים כמו ביום ששי האחרון.
* הפועל קטמון ירושלים תמיד הוציאה לנו את הנשמה ובסוף נרגענו. אולי גם הפעם.
* האדומים תמיד עמדו במבחנים הקשים ביותר. תזכורת: אחרי ההפסד הגורלי אשתקד באילת, בכל זאת עלינו ליגה.
* בנצרת עלית חם ב-10 מעלות פחות מאשר על שפת הכנרת. טוב שהגומלין שם.
* מי שסופג מכה קשה וכואבת – תמיד יבוא בכל כוחו במטרה להחזיר את הכבוד.
* אין כמו הקהל של הפועל קטמון ירושלים. אפילו בטבריה כבר יודעים זאת.

ביום שלישי נאמר פעמיים כי טוב. ביום הזה, במשחק האחרון של העונה, צריך כל אוהד ירושלמי אדום להגיע לנצרת עלית ולעודד את האדומים שלנו. אולי נוכל להיזכר בשנים הבאות תמיד ב"נס טבריה". הלוואי. יאללה הפועל!

השחקנים והאוהדים במגרש בנצרת עילית. משחק לא פשוט בשלישי (צילום: גיא יצחקי)