"הקהל כולו שלך
ולי קשה לראות
לכמה אנשים נכנסת ללב.
בכל שיר הם אוהבים ומריעים לך
ורק קולך מסגיר את הכאב.

אם רק תרצי יש אהבה אחרת
שרק אדם אחד יכול לתת
ואת ליבי אתן לך למשמרת
מיד שאת מהבמה יוצאת

הסתכלי אלי
הסתכלי אלי
אני יושב מולך, הביטי בעיני
הסתכלי אלי
הסתכלי אלי
אם רק תשירי לי, האושר בחיי
עוד הלילה".

נכון. את מילות השיר הזה כתב זאב נחמה בהתכוונו לאישה, אולם אני מצאתי דמיון רב לתחושת אוהדי קטמון אל קבוצתם האהובה. הרי הפועל קטמון נכנסה לכולנו ללב, כולנו מריעים לה, ואין משחק שאין אנו חשים את הכאב... את ליבנו אנו נותנים לה, ממשחק למשחק, למשמרת, והקבוצה מביטה בעינינו, משיבה אהבה ובהחלט גורמת לנו אושר בחיים.
את הלחן של השיר היפה הזה כתבו זאב נחמה ותמיר קליסקי יחדיו. שר אותו, בקולו הערב, אייל גולן.

גד ליאור

את מה שקרה במוצאי השבת האחרונה בשכונת התקווה, מול הפועל כפר שלם (0-1), ייקח הרבה זמן לשכוח: שער חוקי שנפסל להפועל קטמון, שוער אדום מהנוער שמצטיין בשער ועוצר גם בעיטת 11 (שאפו גדול למאור בן-יעקב!), שער יפהפה של הקפטן הוותיק והאהוב כל כך, שי אהרון, ולבסוף גם קורה מזליסטית של חלוץ הפועל כפר שלם – מה עוד אפשר לבקש?

אין ספק. זאת העונה הקסומה מכולן של הפועל קטמון ירושלים. בליגה קשה, במזג אוויר קשה מבעונות הקודמות, מול קבוצות שאפתניות, שתמיד רוצות לעקוץ את המוליכה בראש הטבלה – ובכל זאת להיות הקבוצה היחידה במדינת ישראל שלא הפסידה מאז אפריל 2012, כן, כן, לפני 10 חודשים! מישהו מערער על הקביעה שזאת העונה המופלאה מכולן? רק כפיים!

ובכל זאת, עם כל ההצלחה, שמיטת נקודות, רחמנא ליצלן, במשחק אחד בלבד – והפועל קטמון ירושלים עלולה לאבד את הפסגה. נדבקה אלינו, כמו מגנט, קבוצה טובה נוספת, בית"ר כפר סבא, שהופכת להיות יריבתה העיקרית של הפועל קטמון על כרטיס העלייה הנכסף לליגה הלאומית. היא הפכה ממש ל"תאומת סיאם": הפרש השערים של שתי הקבוצות זהה בדיוק ועומד על 13-27 ורק 2 תוצאות תיקו של קטמון לעומת 2 הפסדים של הכפר-סבאים מעניקים לאדומים מירושלים את הבכורה, בהפרש של שתי נקודות (34 לעומת 32).

מאור בן יעקב בסיום המשחק הקודם. גד ליאור התרגש (צילום: גיא יצחקי)

השבוע, אחרי עוד ימים של חורף אמיתי ושוב פתיתי שלג באוויר, ממש יום לפני המשחק, חייבת הפועל קטמון ירושלים להתעלות ולנצח יריבה מהדרום, שעליה לא גברה משום מה מעולם – הפועל ערד.
ושלא יטעה אתכם מקומה הנמוך בליגה – מקום 15, שממנו נושרים לליגה ב'. הקבוצה מערד, היא מהעקשניות והלוחמות בליגה. עובדה: למרות מקומה בתחתית העמוקה, יחס שעריה הוא רק 16-10 ואת הגנתה קשה מאד להכניע.

לכן, חייבים כדורגלני הפועל קטמון ירושלים להמשיך במסורת הטובה מהמשחקים האחרונים, וללא ספק זה השינוי המבורך ביותר בעונה הזאת: לבעוט עוד ועוד לשער היריבה, כי בסוף הכדורים נכנסים לרשת, גם אם זה קשה במיוחד.

ובשורה טובה
נוספת: דומה שהפועל קטמון ירושלים קלעה למטרה ברכש שביצעה לאחרונה: החלוץ חן מנצורי והקשר שלום עקיבא, שהדרים מהפועל עפולה, עם משחק בכורה בשבוע האחרון בשכונת התקווה – כבר השתלבו מצוין ונראה שיסכנו את שער היריבות. מנצורי רואה מגרש היטב, ועקיבא, מהתרשמות ראשונה, יודע "להפגיז" מרחוק את שער היריב. יחד עם כל השחקנים הוותיקים – לי אין ספק, שהפועל קטמון ירושלים היא כיום הטובה בקבוצות ליגה א', מחוז דרום. הטבלה לא משקרת.

את ערד חייבים לנצח בבית ביום שישי. מותר לקוות שכפר שלם, שנתנה לנו פייט כל כך קשה, תצליח לסחוט, כמו בסיבוב הראשון, לפחות נקודה אחת במשחק החוץ שלה נגד בית"ר כפר סבא. במקרה כזה, ההפרש שלנו גדל כבר ל-4 ואולי ל-5 נקודות (אם כפר שלם תפתיע ותנצח), וזה מתחיל להישמע טוב, למרות שיש גם מי שחושב שהמשך המתח יכול דווקא לעזור לקבוצה. יאן חנוכייב, למשל, התלוצץ עמנו, כאשר התלוננו בפניו בשבוע האחרון, ששוב האדומים הוציאו לנו את הנשמה עד לדקה האחרונה: "תגיד, לא יהיה משעמם אם נוביל בהפרש נקודות גדול בליגה? צריך מתח. זה מה שמהנה. ואז גם חייבים להמשיך ולנצח בכל משחק"...

ולבסוף הערה, שאי אפשר בלעדיה בשבוע הזה: אוהדי הפועל קטמון ירושלים גאים בכך שבקבוצה משחקים, מעת יסודה לפני כמעט שש שנים, אלה לצד אלה, יהודים וערבים, בדואים ועולים מרוסיה, אשכנזים וספרדים. ובמיוחד, בשבוע הזה, אנחנו מחבקים ואוהבים אתכם, סמיר ואיסלאם!

ביום שישי בצהרים (אצטדיון טדי, 12:45), גם אם יהיה קצת קריר ואפילו אם יטפטף פה ושם (החזאי אורי בץ הבטיח לי שהגשם ייחלש בשישי), נתייצב כולנו ביציע המערבי ונעודד בקול גדול: יאללה הפועל!

_
איסלאם וסמיר, אוהבים אתכם ומחכים לכם גם השבוע בטדי (צילום: גיא יצחקי)