"צדק צדק תרדוף". "הצדק מנצח". "יצאת צדיק". "העם דורש צדק חברתי". כל סיסמא שבה המילה צדק מככבת תתאר נכונה את מה שאירע ביום שני האחרון במגרש במרמורק ויתאר יותר מכל את הצמד שאנחנו אוהבים כל כך: משחק הכדורגל והפועל קטמון ירושלים.

לא היה, כך אני סבור, עד היום הזה משחק של הפועל קטמון שבו המושג "צדק" היה נפגע יותר מאשר אילו לא ניצחנו ביום שני, במשחק אמצע השבוע את קבוצת מכבי קרית-מלאכי, ששחקניה שכבו ברבע השעה יותר על הדשא מאשר שיחקו כדורגל.

• על המשחק באתר | בפורום | בפייסבוק
• בואו לאסיפת חברי עמותה לאישור הדו"ח הכספי
• הירשמו להסעה לחולון

גד ליאור

המשחק הזה ודאי לימד אותנו כמה וכמה דברים חשובים וגם את הצורך להתנצל.
קודם כל למדנו שכדורגל משחקים 90 (ולפעמים גם 95) דקות – ובסוף (לא רק גרמניה, בהתאם לסיסמא המפורסמת) – הפועל קטמון ירושלים מנצחת!
עוד למדנו, שצריך להתאמן שוב ושוב על המשכן של קרנות ארוכות מצוינות – נגיחה או בעיטה לתוך השער ולא מעליו או לידיו של השוער המופתע.
ויותר מכל למדנו שוב שלפעמים צריך קצת להתאפק, בעיקר בקרב הקהל הכל כך מסור ואוהב של הפועל, ואין כמעט אחד מהאדומים שלא חייב לקוד קידה ולהתנצל בפני הקפטן, שי אהרון, על כמה וכמה דברים שאמר או חשב במחזורים הקודמים. שי אהרון היה, עודנו וגם יהיה – גדול שחקני הפועל קטמון ירושלים! כל הניצחון ביום שני שייך רק לו, ולא רק בגלל השער הנפלא שלו בדקה האחרונה ממש.

צפו בניצחון 2:1 על קרית מלאכי מיום שני (צילום ועריכה: דאפי ספונר)

ופעם אחת גם ציון לשבח לשופט: סוף סוף שפט את הקבוצה שופט מעולה, שלא קנה את הצגות כדורגלני קרית מלאכי, היתרה בשוער שנפל בלא שום סיבה, וכאשר נשכבו המלאכים על הדשא גם בחמש הדקות האחרונות – וקטמון הבקיעה שער – העניש אותם בכך שלא האריך אפילו בשנייה נוספת את המשחק. די לביזיון הזה, חשב לעצמו ודאי השופט, במשחק שבו האוהדים הרבים (מעל מאה) שבאו למשחק "הבית" ברחובות כעסו יותר ויותר על שחקני הקבוצה היריבה שהכירו כל פינה של הדשא במגרש מקרוב כל כך, תוך שהם "מתעווים" על המשטח הירוק מכאבים מדומים.

ביום ששי הקרוב, בשעה מאד לא מקובלת (נקווה שכולם יתעוררו בזמן), 11:45, במגרש צפרירים בחולון, ייצאו האדומים של הפועל קטמון ירושלים למשחק חוץ שלישי ברציפות (אחרי ש"ארחנו" את קרית מלאכי ברחובות), ואחרי שני ניצחונות מדהימים: 2:5 על מכבי כפר יונה ו-1:2 על מכבי קרית מלאכי. הפעם המטרה היא ניצחון על הפועל אזור, העולה החדשה מליגה ב', שמפתיעה לטובה במחוז הדרומי של ליגה א', הגם שלא הבקיעה בשני משחקיה האחרונים, אך נמצאת עדיין בצמרת.

אוהדי הפועל במגרש בחולון. ישכימו קום? (צילום: גיא יצחקי)

את הישוב הזה עדיין איננו מכירים, למרות היכרותנו בשנים האחרונות עם רוב ישובי וערי ליגה א' שלהן קבוצות במחוז הדרומי. לכן ליקטנו כמה וכמה פרטים מעניינים על הישוב אזור:

השם "אזור" הופיע לראשונה בכתובת אשורית במאה ה-8 לפני הספירה ושמו הערבי של הישוב היה יאזור. אולם, הישוב שמוכר מאז המאה ה-13, קיים על פי ממצאים שונים כבר 6,000 שנה והיה מהראשונים בארץ ישראל. באזור מתגוררים כיום רק 11,500 תושבים והיא המועצה המקומית הקרובה ביותר לתל-אביב.

בעיירה, המתוחמת באזור הצר שבין כביש מספר 1 לבין כביש מספר 44, התגלו עתיקות רבות ובין השאר מבנה מפורסם מהתקופה הביזאנטית, המשמש עד היום כבית כנסת ושהיה בתחילה כנסיה, בימי השלטון הצלבני, ואחר כך מסגד בעל תשע כיפות. לפיכך, כל דתות ארץ ישראל, שכנו כבר בישוב הזה ובמבנה העתיק שבו.

מהישוב אזור גם באה אחת האגדות הידועות בעולם המוסלמי: המסגד הוקדש לאימאם עלי. לפי האגדה, הבחין יום אחד האימאם בילדה ממררת בבכי, משום ששפכה את השמנת שביקשה ממנה אמה להביא הביתה. האימאם סחט מהאדמה את השמנת ונתן אותה לילדה, שהצבע חזר במהרה ללחייה. כאשר מת האימאם סירבה האדמה לקבל את גופתו אליה ודחתה אותה. כל מקום שבו אירע דבר דומה, על פי האיסלאם, הוקדש לאימאם עלי. בין השאר גם המבנה המפורסם בשער הגיא, בואכה ירושלים, הוקדש לאימאם עלי, בשל אותה מסורת עתיקה.

אז זהו. נגד קבוצת הפועל אזור, המייצגת ישוב שירושלים, בת 800 אלף התושבים, גדולה ממנו יותר מפי 70, תתייצב ביום שישי בשעות הצהרים המוקדמות הפועל קטמון ירושלים – וכל תוצאה אחרת חוץ מניצחון תהיה לא רק הפתעה גדולה אלא תגרום גם לנו להזיל דמעה ולבקש ישועה מהאימאם...

במשחק באזור חייבים האדומים של ירושלים לשפר בעיקר את בעיטותיהם לשער. לא יתכן שלפחות שמונה מצבים בטוחים, כמו במשחק נגד קרית מלאכי, יסתיימו במפח נפש ובתפיסת הראש בידיים.

הבשורה הטובה מהמשחקים האחרונים היא שבאמצע המגרש יש לנו על מי לסמוך. דומה שלא אטעה אם אומר שהתגלית הגדולה של הפועל קטמון ירושלים עד כה השנה היא השחקן סמיר עבד-אלחי, שמשחק חכם, מהר ומרים את הראש כל העת לראות מי פנוי לקבל ממנו מסירת פז. במשחק האחרון ניסה לבשל שלוש פעמים שערים בטוחים, רק שהכדורים לא נכנסו בסופו של דבר, שלא באשמתו, לשער.

חזרתו של שי אהרון לימיו הטובים, הבעיטות של רבים מהשחקנים מרחוק לשער, ששתיים מהן – של שי אהרון – מצאו במשחק האחרון את הרשת, ואחרות שהיו קרובות אליה, ומשחק מהיר מהאגפים, יבטיחו להפועל קטמון להעפיל עוד יותר לצמרת הגבוהה, שאליה הסתפחה הקבוצה במחזור החמישי, כשהיא צועדת במקום השלישי (בזכות יחס שערים).

עבד-אלחי ואהרון. יש על מי לסמוך (צילום: גיא יצחקי)

קרבתה של העיירה אזור, וגם של המגרש בחולון, לתל-אביב מבטיחה לכן, שבמטרופולין הגדול ישמעו בסוף השבוע הזה היטב את הקריאות הקצובות של האוהדים האדומים ש"ישכימו קום" ויפריעו לשנת הצהרים בכרך הגדול.

יאללה הפועל!