הפועל קטמון ירושלים יצאה לרהט מלווה במאה אדומים. 2:0 לאורחת בדרום ותוצאה זהה לאורחת בשעריים הגדיל את הפער בפסגה לעשר נקודות. התמונות והוידאו כבר כאן.
26/03/2011
הרבה חששות ליוו את אוהדי הקבוצה והצוות המקצועי לפני המשחק מול הפועל רהט ביום שישי. הזכרונות הלא נעימים מהמשחק הקודם בעיר הבדואית הגדולה, מחלתו של שי אהרון שגרמה לו ליהעדר משני אימונים השבוע ובעיקר תנאי המגרש הקשים שלידם דימונה נראה כמו סאן סירו.
בסופו של דבר, בתחילת המחצית השנייה של המשחק ברהט התחילה החגיגה הגדולה. הפועל כבר מוביל 1:0 אבל החדשות הענקיות מגיעות מהמגרש בשעריים, מעלה אדומים של משה סלמי מנצחת את קבוצתו של מנחם איריס הסימפטי ובמשך כל המחצית השנייה ברהט היה אפשר לחגוג.
המשחק דווקא נפתח בדפיקות לב כאשר בדקות הראשונות הקבוצה המקומית שלטה במשחק, כנראה שלהפועל רהט היה יותר קל להסתגל לתנאי המגרש הלא פשוטים ואחרי שלא אירחו שם תקופה היה להם מאוד חשוב לפתוח בסערה. כמה החמצות מסמרות שיער והתמתחויות אדירות של שוער ירושלים, עמית שמש מנעו יתרון למקומיים.
אחרי עשרים דקות לערך, ירושלים למדה את המגרש והמשחק התאזן, פה בעיטה טובה של מלול, שם כדור מסוכן של אבולפיה אבל עדיין לא ראו את הבדלי הרמות הגדולים בין הקבוצות. עד הדקה ה-39, שי אהרון שעלה חולה למשחק, מקבל כדור על קו הרוחב, מרחק של שלושים מטרים משערו של אייל נבארו המצויין, מרים כדור ומוצא את הראש של מאהר אלחמאדה שמכניע את השוער. 1:0 לאדומים מירושלים.
הנגיחה של מאהר בדרך לרשת (צילום: גיא יצחקי)
המחצית השנייה החלה בסערה על ידי הירושלמים חדורי המוטיבציה וכבר אחרי שלוש דקות הכפילה הפועל את יתרונה בשער מאוד משונה. כדור ארוך שנשלח עובר את כל הגנת רהט ומוצא שני שחקנים לבד מול אייל נבארו, אורי וורנר ומאהר אלחמאמדה – שניהם בו זמנית בעטו בכדור והכדור גם נכנס. 2:0. למי נותנים את הקרדיט לשער? מה זה משנה. השופט נתן אותו לוורנר אבל אנחנו ניתן אותו דווקא למאהר היקר שעבר שבוע מאוד קשה, עלה לשחק והיה מהמצטיינים במגרש עם שער וחצי. היה אפשר לזהות את ההתרגשות שלו אחרי כל שער.
השחקנים שרים עם האוהדים אחרי השער השני (צילום: גיא יצחקי)
ארבעים הדקות שעברו היו כיף גדול כאשר ירושלים שיחקה משחק שוטף כמו שהיא יודעת בניצוחו של שי אהרון שהשכיח מכולם את עניין מחלתו. רק בזכות יכולת עילאית של שוער רהט, המשחק לא נגמר עם עוד כמה כדורים ברשת.
מאה אדומים עשו את הדרך הארוכה לרהט וחזרו מאושרים עד השמיים.