בשנות השבעים כיכבו בעולם סדרת הטלוויזיה והסרטים על שלושת המוסקטרים שפעלו בצרפת של המאה ה-17, על-פי ספרו הנודע של אלכסנדר דיומא. אחר כך נעלמו המוסקטרים למשך שנים לא מועטות, אך חזרו לפתע ב-1989 בסרטו המשובח של הבמאי ריצ'ארד לסטר ובכיכובו של אוליבר ריד, "שובם של המוסקטרים".

"קאם-בק" הוא תמיד סיפור של נוסטלגיה והצלחה משוחזרת. בימים אלה עושות קבוצות כדורגל אחדות בארץ, ובראשן הפועל קטמון ירושלים, את נסיונן לשחזר את הישגי העבר ולהיות המוסקטרים שיחזרו לליגות העליונות.

כך מצאנו, פרט להפועל ירושלים, אחדות מקבוצות הפאר שלנו בשנות החמישים, השישים, השבעים והשמונים, מנסות לעלות שוב ליגה ולחזור לליגות הגבוהות. שחקניהן שואפים להיות המוסקטרים החדשים, של 2011.

בליגה ב' דרום א' עושה כך הפועל מחנה יהודה, שכיכבה שנים בליגה הלאומית (הליגה הראשונה דאז), עד שירדה וכמעט נעלמה. מי לא זוכר את זכריה רצאבי ואת הרצאבים האחרים מככבים בכותרות העיתונים?!

מכבי יפו ההיסטורית, ש"העתיקה" את פטנט הקבוצה בבעלות האוהדים מהראשונים בארץ בתחום, כן, אנחנו, הפועל קטמון ירושלים, מובילה את ליגה א' דרום. הקבוצה היחידה בארץ שבראשה עמד רב, הרב הבולגרי המפורסם אברהם בכר, הייתה מהבכירות בקבוצות הכדורגל בישראל, אך נעלמה בסוף שנות התשעים לחלוטין. לפני שלוש שנים הקימו אוהדיה המסורים, כן, גם הבולגרים של פעם יחד עם אחרים, את מכבי קביליו יפו (על שם שוערה המצטיין). כעת מקווים בקבוצה לשחזר את ימי בוחוס ג'וג'סיאן, ישראל אשכנזי, משה סיני, מוצי ליאון ושבעת שחקניה שהגיעו לנבחרת ישראל.

גד ליאור

בראשית העונה דיברו על "קאם-בק" גם בשתי קבוצות, שבינתיים מצויות באמצע הטבלה: הפועל בית-שאן, מליגה ב' צפון ב', קבוצתם של שמעון דנן ואיתן טייב (הזכור לכולנו), והפועל חדרה, מליגה א' צפון, שכיכבה בליגה הבכירה עם דוד פיזנטי ובגללה קמה בשעתו "ועדת עציוני" המפורסמת, שחקרה את החשד למכירות משחקים בליגה הראשונה.

קבוצה אחת הס מלהזכיר. זאת היא מכבי שעריים, פעם בכיכובם של שלמה קירט ומשה זיתון, שעשתה חיל בליגה הראשונה, ירדה אחר כך במהירות עד לליגה ב' ומתמודדת כעת, כיריבתה העיקרית של קטמון, על החזרה לליגות הגבוהות יותר.

וכמובן – הפועל קטמון ירושלים, שה"קאם-בק" שלה יושלם רק כאשר שי אהרון, אמיר גולה וחבריהם, יחזרו לליגת העל.

עד אז צריך – אחרי ההצגה הגדולה בשבת נגד דימונה (למי ששכח: 1-5 ענק) – לנצח עוד ועוד קבוצות בליגה הרביעית בישראל. ביום שישי הקרוב (האצטדיון העירוני בלוד, 12.00) צריך לעבור את הקבוצה הסימפאטית "הפועל מועדון ספורט אורתודוכסים לוד" בשמה המלא (אגב, איפה הפועל לוד ההיסטורית?), קבוצת מרכז טבלה כיום. המקום התשיעי (יש לה משחק חסר נגד מעלה אדומים) עם שני ניצחונות, תיקו ושלושה הפסדים (אחד מהם 5-0 למכבי שעריים), לא אומר שמותר לזלזל בה. בשני משחקיה האחרונים היא לא נוצחה. כדאי לשמור במיוחד על הכובשים שלה, רן דמרי ואוהד רון, שכל אחד מהם כבש שני שערים. אגב, הקבוצה, שאותה מאמן עופר טסלפפה, משחקת בקשיחות ולשחקניה כבר שלושה אדומים.

ובינתיים צריך לקוות גם שהיריבות של הפועל (18 נקודות בראש הטבלה) ישמטו נקודות. בעיקר מכבי שעריים והפועל רהט (15 נקודות), בני יצ'לאל ושדרות (14) ומעלה אדומים, שלה משחק חסר (13).

יאללה הפועל, אנחנו רוצים להיות המוסקטרים הבאים.