משחק בית נגד קבוצה שכל כך מיררה לנו את החיים בשנה שעברה, אלא שהפעם דווקא נתיבות מגיעה לטדי כפיבוריטית ברורה...

היסטוריה: מכבי עירוני נתיבות היא קבוצת הייצוג היחידה של העיר נתיבות שמונה 25000 תושבים.(חוץ ממספר שנים בהם הייתה קיימת גם הפועל נתיבות ז"ל). היא הוקמה ב1953 ומאז התנדנדה בין הליגות הנמוכות במשך עשרות שנים. (בשנות ה-50 שיחקה נתיבות בליגה א', שהייתה הליגה השניה וגם האחרונה בישראל. הכי קרוב לצמרת הכדורגל הישראלי בתולדותיה. טוב, תלוי אם מחשיבים שלושה גביעים של ליגות נמוכות).
לפני שלוש שנים העפילה הקבוצה לליגה ב' ומיד המשיכה לליגה א'. את העונה הקודמת, בסך הכל מוצלחת מבחינתה, סיימה במקום התשיעי.

הסגל:
אחרי עונה מוצלחת במכבי באר שבע, החליט אהוד כחילה לעשות את הדרך לנתיבות רגע לפני שפרץ כל הבלגן עם מכבי באר שבע העונה. אבל גם איתו לא היו שום סימנים במהלך הקיץ לכך שעל סף סיום הסיבוב הראשון נתיבות תתמקם חזק במקום הראשון בליגה.
בתחילת הקיץ הלך והוקם בסיוע של פוליטיקאים שונים פרויקט גלאטיקוס מפואר באזור הדרום שהיה אמור לתת מענה לקאסמים : עירוני שדרות.
סילבן שלום ואלי מויאל התגייסו, רוני מאנה הבטיח כסף (כן, אותו אחד שעשה סיבוב על מכבי תל אביב) ובנתיבות ראו בעיניים כלות איך השחקנים המובילים שלהם בורחים כל הדרך לעיר השכנה. הקשר מתי דבש, המגן יבגני גופמן, והכי גרוע, הקפטן והמנהיג השוער גנדי וולקוב - כולם עשו את הדרך הקצרה מנתיבות לשדרות...
במקומם של העוזבים הביא איתו אהוד כחילה חבורה של שחקנים שהיוו את השלד של מכבי באר שבע בעונה שעברה: הקשרים אייל עבד (שהבקיע בטדי את שער הניצחון של באר שבע בעונה שעברה), ערן בן הרוש, האחים אבי ורן מלכה והשוער אשר אלחרר. אליהם הצטרף הקשר ההתקפי המצויין של משוש, עטאף אבו בילאל, שכמעט חתם בקטמון השנה (ולא ישחק בטדי בגלל הרחקה ל-8 משחקים). מלבד השחקנים שהביא כחילה נשען הסגל של נתיבות העונה על מספר שחקנים שמשחקים כבר לא מעט זמן ביחד בקבוצה כמו החלוץ המסוכן אורן פחימה, הקפטן שלמה בוסקילה, והחלוץ הצעיר אבועיאדה דיא.
כל אלה מרכיבים קבוצה צעירה יחסית, שנשענת על שחקנים שגדלו באיזור הדרום, נחושים להוכיח את עצמם, ונדחפים על ידי הקהל השני בגודלו בליגה. הצרה שלנו היא שקבוצות כאלה כבר הגיעו לא פעם לצמרת של הליגות הישראליות בשנים האחרונות (מכבי באר שבע, קריית גת). זה שהן עפו משם מהר מאוד זה כבר סיפור אחר.

האוהדים:
כ-700 במשחקי הבית, כ-40 במשחקי החוץ.

העונה עד עכשיו:
מקום ראשון אחרי תשעה מחזורים, הקבוצה היחידה שלא הפסידה העונה. בקיצור, פתיחת עונה חלומית של נתיבות שרק מגדילה את התיאבון של תושבי העיר הדרומית. הנתון המעניין הוא דווקא מאזן הבית/חוץ של הקבוצה שנחשבה לביתית ביותר בליגה (לא הפסידה 3 שנים בבית עד למשחק מול בת ים בעונה שעברה)—בבית השיגה נתיבות ניצחון אחד ושלוש תוצאות תיקו. בחוץ יש לנתיבות ארבעה ניצחונות ותוצאת תיקו אחת. וזה כולל ניצחון גדול בכפר יונה לפני שבועיים.

מפגשים קודמים: מאזן 1:1
שני משחקים בלתי נשכחים עם ניצחון 2:1 בשניות הסיום במשחק הבית ברמלה אחרי מפגן מרשים של נפילות של שחקני נתיבות, וההפסד הנוראי שלנו בשניות האחרונות בנתיבות, אחרי שההגנה שלנו יצאה לחופשה. לפחות העידוד באותו משחק היה בלתי נשכח...

כמה מילים על יום שישי:
לא חושב שזה משחק "ההזדמנות האחרונה" שלנו אבל בהחלט משחק מאוד חשוב עבור שתי הקבוצות. יש לנו אפשרות גדולה להיצמד לצמרת (ועל הדרך "לנקום" גם בנתיבות וגם בכחילה על הרס העונה שעברה), אבל בשביל זה השחקנים שלנו צריכים לחזור לשחק כדורגל, שהם בהחלט יכולים. אם
משווים את ההרכבים של שתי הקבוצות אין לי ספק שבקטמון משחקים שחקנים מנוסים ומוכשרים יותר, השאלה היא האם אלו יהיו השחקנים שגם ירצו יותר.
זה יהיה המפתח למשחק ביום שישי...

בצד המקצועי, בקשה אחת מהשחקנים - תסגרו את המצבים הנייחים של נתיבות, משם מגיעים רוב השערים של הקבוצה הזאת. ההגבהות של ערן בן הרוש ורפיסות ההגנות של ליגה א', הן שהביאו את נתיבות לפסגת הטבלה והן יהיו הכלים ההתקפיים המרכזיים של כחילה בטדי, במיוחד לאור העדרו של אבו בילאל והיכולת הלא משכנעת של אבועיאדה דיא.

משחקים מעניינים נוספים:
נחלת יהודה-קריית גת: משחק צמרת שבו השלישית מארחת את השניה בטבלה. קריית גת לא ניצחה כבר הרבה מאוד זמן משחק למעט המשחק בטדי, נחלת קבוצה שפתאום רואה צמרת. צפוי תיקו.

מכבי באר שבע-יבנה: אחרי שתי תוצאות תיקו, באר שבע תחזור לנצח מול הקבוצה החלשה מיבנה, ותצמד לצמרת הגבוהה.

רמלה-קריית מלאכי: שתי הקבוצות שנמצאות בבלגן הכי גדול בליגה נפגשות, רמלה סוף סוף תזכה לנצח.

-דניאל דוקרביץ'-