פורסם בעיתון ירושלים ב-17.10

כשקיבלתי את הטלפון מהעיתון הידיעה על הפיטורין הפורמאליים הייתה כבר כשעה באוויר. לכשהסתיים שלב הנימוסין בשיחה והבקשה ל 400
מילה תוך מספר שעות עלו לחלל הסלולארי, שאלתי,שהרי אנוכי אד(ו)ם מן הישוב ואינני מורגל בפובליציזם תובעני תאב דדליין, למה להתייחס נעניתי בתשובה "מירו,
קטמון, בלאגן".

אז זהו, שבניגוד לרווח במקומותינו הלחוצים, ועד כמה שקל לשלוף את הסיסמאות המוכרות לעניין, הפרידה הזו לא נשלפה מהמותן ואין בלאגן באוויר. ובכן, נקודת האל חזור של העונה ביחס לציפיות מורגשת, יש יאמרו שחלפנו כבר על פניה יש יאמרו טרם, אך בכל מקרה, למרות שאסור בכלל שתורגש בכלל בקבוצה שכזו, ניתן למירו החבל להסתובב בקרבת אותה הנקודה המסוכנת עד לגבול חוסר האחריות ושברון החלום.
כמו לרבים מאוהדי הפועל ירושלים גם לי היה אותו החלום על טקטיקן דרומי בעל חן מהליגה הלאומית שיהפוך למעין מאט באזבי משלנו, יקח אותנו במעלה הליגות וישבור את המעגל המשוגע מישל-יאיר-ממלא מקום זמני. כמובן שבמציאות היינו האוהדים מסתפקים בפחות תהילה ויותר פרקטיקה, אחרי 32
משחקים לא יכול לגייס מירו לצידו לא את מבחן התוצאה ולא את מבחן הדרך.
ולמרות הכל, ביציע הביקורת נאמרה כמעט בלחש, בפורומים הביקורת נוקבת ככל שהייתה, לוותה בטון מכובד. כל ניסיון להציג את האוהדים כהמון צמא תוצאות ופיטורין, או לחילופין כמי שהפעיל "לחץ שקט",
משל היינו מומחים בשידור מחשבות ואנשי צללים מוכשרים יהיה גניבת דעת ותו לא.
יהיו עדינים שיאמרו כי זהו צעד חסר סבלנות. אם כן, במבחן הדרך עברנו עם מירו בעונה וקצת 2 תקופות הכנה, פגרת אמצע אחת והגרף לאחר עלייה צונח לו במאני טיים.
חרף התנאים, הכוונות הטובות, התקציב והסגל האיתן, כשעונת שכר לימוד בליגה המזעזעת כבר מאחורינו והבטחות על הפקת לקחים מצדו הובטחו , החלו ההכנות לליגה רק 7 שבועות לפתיחת העונה,כשהן לא לוו בקו התקדמות וגיבוש מובהק ובתום אותה מסכת נותרנו עם מסדר פצועים מכובד למדי , כשהקבוצה "מתגבשת בתנועה" בזמן שהליגה בורחת, וכאן גם מבחן התוצאה מנגן.
מירו אמר לנו באסיפה כמדומני, שאין דבר כזה, אין כפתור קסמים שאיתו דורסים.זה נכון שקשה למצוא את אותו ה"כפתור" הזה שהופך יתרון מ 1:0 ל 2 ו 3 , אבל זה בטח לא עוזר אם אתה מסתיר את את הכפתור עם קשרים אחוריים לא טבעיים, שחקנים שחזרו משבתון\פרישה או שנה על הספסל, ובשינויי תפקוד בלתי מובנים לשחקנים שהם יתרון מובהק על הליגה בעמדתם.
ואם נישאר בעולם הדימויים וההסברים הרהוטים, שהרי זה נראה כאילו הוא מחפש כפתור אחר, זה שמעביר את הזמן בלי לספוג.
אז אין כאן קללות, ולא לחץ בלתי ניתן לריסון, ואין טינה למרות הכל , יש קבוצה שהיא יציר מעשינו ורוחנו, יקרה מכל , נשמח לפגוש איתה את מירו בליגות גבוהות יותר, ובהצלחה בהמשך הדרך לכולנו.