עדי, מה היה חסר להפועל קטמון כדי לעלות ליגה?
יותר לחימה והרבה מזל.
שמע, מהמשחק בנתיבות עד ליבנה עשיתם רק שש נקודות בשישה משחקים. אני ראיתי את כל המשחקים האלו, ואני יכול לומר שפרט למהפך בנתיבות, אי אפשר להתלונן על חוסר מזל. פשוט לא הייתם מספיק טובים. הייתה נסיגה גדולה מאוד ביכולת של הקבוצה אחרי בערך חודשיים של משחקים לא רעים.
זה נכון, אבל קשה להצביע על הסיבות לכך. העובדה היא שלא היינו במיטבנו בכל המשחקים המכריעים האלו. ברגעי האמת לא תפקדנו וכולנו אשמים בכך. אולי לא עמדנו בלחץ. זה כואב לי מאוד שלא עלינו. כנראה שנוצר איזה מומנטום שלילי שהלך והתגבר ממשחק למשחק.
איזו השפעה הייתה לאותה דקה בנתיבות?
זה מאוד השפיע. פשוט אי אפשר להסביר מה קרה שם. הובלנו, הם בקושי הגיעו לשער שלנו ובדקה האחרונה ספגנו שני שערים. כשזה קרה הרגשתי כאילו נגזר עלינו מלמעלה לא לעלות. אי אפשר לדעת מה היה קורה, אבל אם היינו מנצחים היינו פותחים פער של שלוש נקודות על בת-ים. זה היה דוחף אותנו קדימה, אולי עד לעלייה. קרה בדיוק ההיפך, שבוע לאחר מכן בת-ים
פתחו פער והתחילו לברוח.
בקרב האוהדים הייתה תחושה שלא היה מספיק פרגון בין השחקנים, במיוחד בין החלוצים. שיכלנו להבקיע יותר שערים אם הם היו מוסרים יותר אחד לשני.
לא מאמין שהיה משהו כזה. היו גם הרבה בישולים ומסירות. יכול להיות שפה ושם מקבלים החלטה מוטעית בזמן משחק, אבל אני בטוח שכל החלוצים שמו את המטרה של עליית ליגה לפני ההצלחה האישית. כולם מאוד רצו לעלות.
שיחקת גם בשנתיים הקודמות במבשרת. מה ההבדלים בין מבשרת וקטמון?
אי אפשר בכלל להשוות. זה מתחיל מדברים כמו הנעליים והסטים לאימונים ועד להכנה המקצועית לכל משחק. התנאים היו של ליגה לאומית. כמובן שההבדל הכי גדול זה הקהל. נפעמתי בכל שבוע מחדש מהקהל שליווה אותנו השנה.
איך שחקן שרגיל לשחק מול המשפחה וקומץ תימהוניים מושפע מנוכחות של קהל כל כך גדול?
זה נותן לך מוטיבאציה הרבה יותר גדולה לנצח את המשחק. זה היה פשוט מדהים איך הקהל דחף אותנו גם במשחקי החוץ. יש כמה משחקים שלא שיחקנו כל כך טוב אבל לקחנו את הנקודות בזכות הדחיפה שהקהל נתן לנו.
אתה זוכר משחקים ספציפיים כאלו?
כן. המשחק שהיה ברמלה נגד נתיבות, או המשחק בגביע מול אופקים, אולי גם כפר יונה בחוץ. אלו משחקים שלקחנו ממש בשיניים רק בזכות הקהל שהכניס אותנו לטירוף בדקות האחרונות.
אתה חושב שלפעמים הקהל הרב גם הלחיץ אתכם ופגע בתפקוד שלכם על המגרש?
יכול להיות שלפעמים רוצים יותר מדי לרצות את הקהל ואז עושים טעויות. אבל האוהדים של קטמון אלו לא אוהדים שמקללים את השחקנים או מלחיצים אותם כשלא כל כך הולך. להיפך. זה קהל שמעודד ודוחף כל הזמן, בלי קשר לתוצאה. יכול להיות שלפעמים רצון היתר של השחקן יכול לפגוע, אבל זה שולי לעומת התמיכה שקיבלנו.
איך התנהלה הקריירה שלך בכדורגל עד לעונה הנוכחית?
שיחקתי מגיל קטן מאוד במחלקת הילדים והנוער במעלה אדומים. בגיל חמש עשרה היו מבחנים לנבחרת ישראל והתקבלתי לנבחרת נערים ב. לאחר מכן המאמן אילן שוקרון לקח אותי לקבוצת הנערים
של בית"ר. שיחקתי שם שלוש שנים, עד לסיום גיל הנוער. לא השתלבתי בבוגרים, אלי אוחנה ניפה אז הרבה צעירים ירושלמיים מהסגל. עברתי לעונה אחת להכח רמת-גן בליגה הלאומית. שיחקתי שם קצת בגביע הטוטו ומשחקי אימון,
אבל בליגה לא קיבלתי אף הזדמנות. לכן עברתי למבשרת, שם שיחקתי בשנתיים האחרונות, עד להקמתה של הפועל קטמון השנה.
גדלת בנוער של בית"ר. היה לך בכלל קשר להפועל ירושלים עד לשנה הנוכחית?
כן. אמנם גדלתי בנוער של בית"ר, אבל בשנים האחרונות התנתקתי מהקטע של בית"ר, אני כבר לא הולך למשחקים שלהם. בשנתיים האחרונות הלכתי דווקא להרבה משחקים של הפועל ירושלים. חבר ממעלה אדומים לקח אותי איתו פעם אחת ואז התחלתי ללכת לחלק מהמשחקים בטדי. אולי חלק מהאוהדים זוכרים אותי מהיציע. בשנה שעברה גם נסעתי למשחק החוץ בסכנין, זה היה משחק חשוב בקרב על הירידה והפועל ניצחה משער של אדיר מעודה, אבל בסוף ירדה ליגה. הירידה הזו כאבה לי. אמנם אני לא יכול להגיד לך שגדלתי במשפחה של אוהדי הפועל, אבל היום כבר המשפחה שלי אדומה לגמרי.
אני יודע, אימא שלך ישבה בשורה שלי במשחק הגביע נגד אופקים ועודדה כל המשחק. אוהדת שרופה.
זה עוד כלום. כל משחק מגיעים לפחות 15 אנשים מהמשפחה שלי לעודד את קטמון. כולם נכנסו לקטע.
בתחילת העונה לא נראית טוב ועשית לא מעט טעויות. מאז שינאי דרעי הגיע חל שינוי עצום במשחק שלך. הפכת לאחד מהשחקנים היציבים והטובים בקטמון, אולי אפילו לאחד הבלמים הטובים בליגה. איך אתה מסביר את השינוי הזה?
בתחילת העונה שיחקתי כבלם אחורי. בלם אחורי צריך לארגן את כל משחק ההגנה ולהנהיג את שאר השחקנים. אני בחור בן 22 בלי הרבה ניסיון, כנראה שזה היה גדול עליי. בלם אחורי חייב להיות שחקן מנוסה. מרגע שינאי דרעי הוחתם, הוא אירגן את ההגנה ונתן ביטחון לכולם. אני יכולתי להתחיל להתמקד בדברים שאני הכי טוב בהם- להגיע לכל כדור, להילחם. אין ספק שהחיבור עם ינאי מאוד תרם לי מקצועית. בהתחלה היו לי כמה משחקים פחות טובים, אבל בסופו של דבר הייתה לי עונה טובה.
מה אתה עושה חוץ מכדורגל?
אני סטודנט לתעשייה וניהול במכללה להנדסה בבית הכרם. יש לי חברה שלוש שנים, שני, היא עובדת באינטל. אני גר במעלה אדומים עם ההורים. יש לי שני אחים ואחות, כולם מבוגרים ממני. אפשר לנצל את ההזדמנות כדי לפרגן לאח שלי?
לך על זה.
אח שלי מושיק הוא זמר, הוא הוציא את השיר "הכי קרוב" שהצליח והושמע הרבה ברדיו. הוא תמיד מאוד מפרגן לי על הכדורגל, אז חשוב לי לפרגן לו כזמר.
אתה נכנס לפורום של קטמון?
כן, כשיש לי זמן פנוי אני נכנס. אחרי משחקים הרבה שחקנים נכנסים כדי לראות מה כתבו עליהם. אבל כיף גם לקרוא את כל הדיונים האחרים. זה פורום ברמה גבוהה, אנשים כותבים יפה.
איפה אתה שנה הבאה?
לא נחתם חוזה עדיין, אבל המטרה שלי היא להמשיך בקטמון. אני מרגיש מאוד מחובר לקהל, לשחקנים ולהנהלה. אני חייב לעלות עם הקבוצה הזו ליגה. ברור שכל שחקן רוצה להתקדם ולפתח את הקריירה,
אבל בוא נאמר שרק הצעה מאוד מפתה תוציא אותי מקטמון.
שאלה מכשילה לסיום. היום בערב יתקיים משחק גמר הגביע בין בית"ר ירושלים והפועל תל-אביב. במי אתה תתמוך?
אני יודע שאני אמור לענות עכשיו הפועל תל-אביב...
תענה את התשובה האמיתית, בלי צביעות.
שיחקתי כמה שנים בנוער של בית"ר, אז אני לא רוצה להגיד לך עכשיו שאני שונא את בית"ר ושאני רוצה שהם יפסידו כל משחק. זה לא יהיה נכון. אבל חשוב לי להדגיש שאני כבר ארבע שנים לא בבית"ר והתנתקתי מהמועדון הזה לחלוטין. כמו שאמרתי לך, כבר בשנתיים ששיחקתי במבשרת הלכתי למשחקים של הפועל. היום אני אדום לגמרי. וחשוב לי גם להודות שוב לכל האוהדים הנהדרים על התמיכה במהלך העונה. כואב לי שלא הגשמנו את המטרה המשותפת.