חברים יקרים, שלום.

שבועות ארוכים של הכנות מגיעים לשיאם השבוע. אין לי מילים לתאר את ההתרגשות שאוחזת בי. הגרסא של "דבר האוהדים" שאני מקריא עכשיו היא הגרסא החמישית, פשוט בגלל שבכל פעם אני מוצא דרך מדוייקת מעט יותר לתאר את מה שעובר עליי... שבועיים בהם אני לא מצליח ללכת לישון לפני שלוש לפנות בוקר. שבועיים בהם אני מתעורר שלוש שעות אחר כך. שבועיים בהם הלב לא מפסיק לפעום בעוצמה כל כך חזקה שאפשר ממש לשמוע אותו בכל רגע נתון, כשאני חושב על הפועל קטמון ירושלים.

השבוע הוא שיא של חודשים של בנייה. מהרגע בו עלה הרעיון, דרך הקשר המיוחד שנוצר עם הפועל מבשרת\אבו-גוש, שזו הזדמנות טובה לומר תודה על ההזדמנות שנתתם לנו ועל כל העזרה של כל העוסקים במלאכה. אז, תודה. מהרגע בו נאספה המנייה ה500 שהשלימה את ההוכחה שאוהדי הפועל ירושלים מסוגלים לנצח. אחרי שנים של מאבקים להצלת הקבוצה, סוף סוף ישנה התקדמות ותקווה – הפועל קטמון.

עוד לא ניצחנו, ואנחנו עוד רחוקים. הניצחון יושלם כשנתאחד בצורה זו או אחרת עם הקבוצה המקורית, כשהאוהדים יחזיקו בהפועל ירושלים. כדי שזה יקרה אנחנו חייבים להתאזר בסבלנות כי זה ייקח זמן. אסור לנו להיגרר, או לגרור, לריבים ומאבקי כח טיפשיים עם מי שלא בחר בדרך שלנו, הם האחים שלנו וכך גם נתייחס אליהם – כמו אחים.

בחודשים האחרונים עמלנו רבות תוך אמונה בדרכנו. לא בנינו סתם מועדון כדורגל, בנינו מועדון כדורגל שיהיה חלק משמעותי בקהילה אליה הוא שייך. הפרוייקטים החברתיים, שמקבלים צורה לאט לאט על ידי אוהדים מסורים, יהוו את ספינת הדגל של המועדון, בעזרתכם – כל אחד ואחת כאן יכולים לעזור (פנייה לנוכחים לעזרה). סיוע לשכבות החלשות בחברה ותמיכה בכל הרבדים בהם נוכל לסייע לא יהוו סיסמאות ריקות מתוכן.

הפרוייקט קם מתוך ראייה שמועדון כדורגל הוא מרכז קהילתי חשוב. בטח בעיר כמו ירושלים. המעשה הזה שלנו מוכיח שעוד יש תקווה בעיר הזאת, שלא את כולם כאן אפשר לקנות בכסף, שלקהילה עדיין יש כאן משמעות. בתור מועדון שיתופי, שדוגל בקבלת כל אדם ועזרה לזולת, אנחנו למעשה ההפך הגמור ממה שנמצא בצד השני של העיר, ואין צורך לפרט.

אנחנו מתחילים היום פרק נוסף ומשמעותי בהיסטוריה המפוארת והארוכה של הפועל ירושלים. האור חזר, וישנה תחושה של גאווה וציפייה כלפי מה שבפתח. עכשיו אני יכול להגיד בראש מורם "אני אוהד של הפועל ירושלים". תודה לכל מי שעזר לנו להגיע למעמד הזה.

"כל מעשי בני האדם בחלום יסודם ואל החלום ישובו..." אמר הרצל, בואו נמשיך לחלום.

יאללה קטמון!

אוריה בראונשוויג, ערב ההקמה של הפועל קטמון, סינמטק ירושלים, 16.10.2007