סיפור אמיתי: פעם, לפני שנים לא מעטות, הופיע במוסף ספורט חצי עמוד ריק. בהערה קטנה בצד שמאל למטה נכתב באותיות קטנות: "לא היה לנו מה לכתוב על המשחק. אז השארנו את המקום ריק".

כמעט בא לי לשלוח הפעם לקבוצת המדיה של הפועל קטמון ירושלים את הטור השבועי שלי במייל ריק - עם הערה דומה. אבל, התחרטתי. הרי אין בספורט משהו שאנחנו אוהבים יותר מאשר את הקבוצה שלנו, והנה הטור מופיע, אם כי אני כותב אותו במצב רוח עצוב ומודאג.

הפועל קטמון ירושלים פתחה את העונה בסערה. באתרים, בעיתונים, בתכניות הספורט ברדיו ובערוצי הספורט כבר הצהירו: עולה אחת לליגת העל יש לנו כבר – הפועל קטמון ירושלים.

וזה היה כמובן מוקדם מדי. מאד מוקדם בעונה הארוכה. הקבוצה שצברה ב-12 משחקים 29 נקודות (הפסידה רק פעם אחת להפועל כפר סבא 2:1, וסיימה פעמיים בתיקו – נגד הפועל מרמורק 2:2 ונגד בני לוד 3:3) צברה בארבעה המשחקים הבאים רק נקודה בודדת (1:1 בחוץ נגד הפועל נצרת עלית) והפסידה בשלושה משחקים, להפועל אשקלון (2:0), להפועל איכסל (3:1) ולבית"ר רמלה/ת"א (2:0).

אחרון ההפסדים (הלוואי אחרון בכלל!)  היה ביום חמישי שעבר ברמלה. בגשם שוטף, ביום חורף אמיתי, עם 200 אדומים אמיצים שעשו את הדרך מירושלים ליציע ברמלה, שיחקה קבוצת האוהדים הראשונה בכדורגל הישראלי את אחד ממשחקיה החלשים ביותר ונוצחה שוב, הפעם משני שערים שכבשו כדורגלני בית"ר רמלה/ת"א.

האמת:  אף אחד לא מבין מה בדיוק עובר על הקבוצה האדומה מירושלים. להרכב חזרו רוב הפצועים והקבוצה משחקת (כמעט) בהרכבה החזק ביותר. אחרי ההפסד להפועל ת"א בגביע המדינה (2:1) נשאר למובילת הליגה הלאומית, עד לאחרונה, רק להיאבק על העלייה לליגת העל – ולפתע בא המשבר הבלתי מובן הזה. אפילו המאמן המסור של הקבוצה, ליאור זדה, מבולבל: "לא מבין מה קרה פה. פשוט נכנסנו למשבר, אבל אנחנו נצא ממנו ונחזור לנצח" הוא הבטיח.

ביום שלישי הקרוב (אצטדיןן טדי, שימו לב לשעה: 19.40) זה צריך לקרות: קבוצה שלא מיטיבה לשחק השנה, הפועל ראשון לציון, עם 20 נקודות בלבד עד כה, שני שלישים מ-30 הנקודות שצברה הפועל קטמון ירושלים – תגיע לאצטדיון הביתי של קבוצת האוהדים, ואין שום סיבה שהאדומים מבירת הארץ לא ינצחו את הכתומים מעיר היין.

נכון, הפועל ראשון לציון נחשבה שנים אחדות ל"נאחס" של הקבוצה האדומה שלנו ואף הדיחה את הפועל קטמון פעמים אחדות מגביע המדינה. אולם לאחרונה כבר ניצחו האדומים שלנו באצטדיון הברפלד את הכתומים – וביום שלישי חייב לבוא ניצחון נוסף, שיוציא את הפועל קטמון מהמשבר.

מה שחזר שוב על עצמו מהמשחקים האחרונים – חייב להיפסק: המסירת לאחור, העליה האיטית להתקפה והחשש הבלתי מובן לבעוט מעמדות נוחות למדי עוד ועוד לשער הקבוצה היריבה. אם כל זה ישתנה – ביום שלישי בערב יהיו להפועל קטמון ירושלים 33 נקודות והיא תתייצב שוב באחד משני המקןמות הראשונים בטבלה, שמהם מעפילים בתום העונה לליגת העל.

נכון. החורף בעיצומו וגם ביום שלישי צפויות כנראה רק 6 מעלות בשעת המשחק, אולם באנגליה מתקיימים כעת משחקי חג המולד באפס מעלות ובגרמניה ראינו משחקים במינוס 7 מעלות. אז האוהדים צריכים לא להתפנק, ללבוש בגדים חמים באמת ולחשוב על זה שהשחקנים שלנו באדום-שחור עולים למגרש עם מכנסיים קצרים ובלי כובע גרב ומגיע להם שנעודד אותם מהיציע כמו שצריך. עידוד קולני ושירים מתאימים לימי החורף יחממו את ירדן, יוגב, עדי, ווילי וחבריהם ואני מבטיח שהפעם הפועל קטמון ירושלים לא תפסיד ביומה הראשון של השנה האזרחית החדשה. יאללה הפועל!