הטלטלה מהמשחק החגיגי באצטדיון טדי ביום ששי האחרון לא פסקה. השחקנים והאוהדים של הפועל קטמון ירושלים עדיין מתקשים לעכל את מה שקרה שם. להוביל 0:2 לאחר 17 דקות במשחק שנראה הכי קל העונה – בבית נגד הקבוצה הלפני אחרונה בליגה. לחטוף שני שערים מבעיטות 11, אחד מהם בגין טעות שיפוט מהחמורות שנראו בארץ זה תקופה ארוכה. ואז להבקיע שער יתרון, בעצם ניצחון, בדקה ה-81, ולספוג לבסוף שער משווה עצמי בדקה ה-93. זה כבר היה יותר מדי.

לפני שנאמר כמה מילים על הקבוצה אי אפשר שלא להקדיש כמה משפטים לשופטי הכדורגל בליגה הלאומית. משחק אחרי משחק אנחנו חווים את השיפוט הגרוע, העלוב, רב הטעויות של רבים מהשופטים. חלק מהם, לפחות זאת ההרגשה של רוב האוהדים, ממש לא מיטיבים עם הפועל קטמון ירושלים.

אחד האוהדים הגדיר זאת כך: "הם רואים בנו קבוצה מפונקת, אליטיסטית, מאורגנת, כביכול עשירה, עם קהל אוהדים עצום ורועש  – ולכן הם פשוט מנסים לעזור לאנדר-דוג, לקבוצות שמשחקות נגדנו ומביאות ברובן בקושי כמה עשרות אוהדים למשחק".

ומשום מה אני נוטה לצערי להאמין בכך. עם יד על הלב – מתי חשו אוהדי הפועל קטמון ירושלים שהשופט מיטיב עם הקבוצה? שורק לטובתה? נותן לנו במתנה בעיטת 11? מוסיף את הדקות ששחקני היריבה בזבזה לנו? מתי?

לא, אנחנו ממש לא רוצים מתנות. לא בעיטות 11, לא הרחקה מיותרת של שחקן יריב. אנחנו רוצים שיפוט אובייקטיבי וברמה טובה. לא שופטים ששורקים לשני פנדלים נגדנו תוך שבע דקות, בלי לחשוב היטב בפנדל השני האם אכן בעיטת 11 מחויבת מציאות במקרה הזה? הנחישות שבה הצביע השופט גל ליבוביץ, בתצוגת שיפוט מהגרועות שראינו, על הנקודה הלבנה, תמוהה! הוא לא חשב אפילו לנכון לנסות ולהתייעץ עם הקוון, אחרי שהשחקנים אמרו לו באופן חד-משמעי ששחקן נגח בראשו ברחבה ולא הסיט את הכדור בידו.

זאת התנשאות והתעלמות מאירוע שקרה במגרש – ועל זה ראוי שהאדון ליבוביץ, שטעה עוד רבות במשחק, ישפוט כמה וכמה משחקים בליגות א' ו-ב'. ברמה הוא בוודאי שייך לשם. אולי ילמד משהו בדרך הקשה ויחזור לשפוט בעתיד בליגות הגבוהות.

ועכשיו כמה מילים על הקבוצה האדומה שלנו, שהפגינה שליטה מוחלטת בשני המשחקים האחרונים נגד קבוצות מהחלשות בליגה, הפועל מרמורק ובני לוד. אבל, התוצאות הסופיות על הלוח הראו 2:2 ו-3:3. אם תשאלו את האוהדים הם יסבירו, מעבר לרמת השיפוט השערורייתית, שהשחקנים היו, לפחות נגד בני לוד, בעמדה די מזלזלת כאשר הקבוצה הובילה כבר 0:2. ובמשחק נגד מרמורק השחקנים פתחו בביטחון עצמי מופרז, שהנה הולכים לנצח בקלות את קבוצת התחתית החלשה, שאותה כבר ראינו וניצחנו בגמר גביע הטוטו, ותוך זמן קצר הקבוצה נקלעה לפיגור של 2:0. נכון, בגלל אופי ורצון עז – התוצאה הושוותה. אך אלמלא הפתיחה האומללה, הניצחון אכן היה מושג גם במשחק ברמלה.

מה שקרה בדקות האחרונות באצטדיון טדי, לעיני אלי בן-רימוז' האגדי, שהטקס לכבודו ריגש את כולנו עד דמעות, הייתה אכזבה רבה. אחרי שהקבוצה האדומה הבקיעה בדקה ה-81 שער יתרון (בראבו לעדן שרם – שני שערי בכורה העונה במשחק הזה!) – נסוגו לפתע השחקנים לרחבת שערם. מה קרה? ברצלונה התייצבה מולם? מנצ'סטר יונייטד הגיעה לטדי? בני לוד שיחקו עד אז חלש מאד והנסיגה של שחקני קטמון לאחור היא שהביאה במישרין לשער המשווה העצמי האומלל בתוספת הזמן, רגע לפני שריקת הסיום.

את כל הלקחים הללו צריך לקחת למשחקים הבאים. אסור לזלזל בשום קבוצה בליגה הלאומית, גם לא בקבוצה שטרם ניצחה ושבקושי הבקיעה שערים עד למשחקה נגד הפועל קטמון ירושלים. אסור לשחקנים להמשיך בכל משחק למסור שוב לאחור, אלא אם מדובר במצב חירום. וכולנו יודעים כמה שערים כבר ספגנו מההתנהלות השגויה הזאת בשנים האחרונות! ועוד עניין: כאשר הקבוצה משחקת היטב ותוקפת, כדאי לשחקנים לא להיות אגואיסטים. לצערנו במשחק האחרון לפחות 4 פעמים בגלל רצון "לגמור את זה לבד" – התקפות נהדרות הסתיימו באובדן הכדור לקבוצה היריבה או שהכדור נבעט לכיוון העננים.

ביום חמישי (שימו לב – ב-19:45) תפגוש הפועל קטמון ירושלים יריבה וותיקה, שבאצטדיונה הביתי תמיד התקשתה להוציא נקודות. הפועל רמת גן, קבוצה ביתית שמשחקת מאז הריסת "המכתש" המיתולוגי באצטדיון הלאומי (המוזנח) של ישראל, מסוכנת בו מאד ליריבותיה.

כדי לצאת עם נקודות מהמשחק נגד הפועל רמת גן, קבוצה המתאוששת מפתיחת העונה החלשה שלה – ולא חלילה להיכנס למשבר, אחרי שהקבוצה השיגה 2 נקודות בלבד מ-6 האחרונות – חייבים השחקנים לחזור למשחק מבוקר, מתוכנן, רגוע, עם ריכוז גבוה, כזה שימנע ספיגת שערים נוספים, אחרי חמישה הכדורים שנחתו ברשתו של ברק לוי בשני המשחקים האחרונים.

ביום חמישי בערב, לפני חופשת סוף השבוע, חייבים האוהדים האדומים לעשות את הדרך לרמת גן, כדי לעודד ולהחזיר את הביטחון לשחקנים האדומים של קבוצת האוהדים הראשונה בכדורגל הישראלי. מאות רבות של אוהדים שירימו אצבע וישירו את שירי הקבוצה יעודדו את קובי מויאל, וויליאם אגאדה, עדי תמיר, יוגב לרמן, ירדן אבוחצירא וחבריהם לחזור עם מלוא שלוש הנקודות לבירת הארץ. יאללה הפועל!