יש לפעמים מן הרגשה כזאת שאושר פתאומי מציף אותך. זה מה שקרה לאלפי אוהדי הפועל קטמון ירושלים ביום שישי האחרון. הניצחון המתוק 1:2 על מוליכת הליגה הלאומית, הפועל כפר סבא, באצטדיון טדי – עשה לנו את זה. האמת, הרגשתי, כמו רבים אחרים, שזה עתה זכינו מינימום בגביע המדינה.

אין ספק שהיה זה אחד המשחקים מאלה שלא יישכחו. קבוצה שנוצחה רק פעם אחת העונה, וגם זאת רק על ידי היורדת השנייה מליגת העל, הפועל תל אביב, באה לפגוש את קבוצת האוהדים הראשונה בכדורגל הישראלי – ופוגשת חבורת שחקנים שהיה ברור להם רק דבר אחד: היום אנחנו מנצחים ונצמדים לצמרת הגבוהה בליגה המקצוענית השנייה בישראל.

האמת ניתנת להיאמר. הפועל קטמון הייתה טובה מכפר סבא בכל פרמטר על המגרש. כפר סבא אך בקושי הגיעה להזדמנות וחצי לכבוש שער וגם אז מצאה מולה את ברק לוי המצוין ואת חומת לרמן הבצורה. בהתקפה, אלמלא כמה החמצות משוועות (התרגלנו כבר, לצערנו) ומסירות מיותרות, במקום לבעוט לשער ממרחק של 10 מטרים – הקבוצה האדומה מירושלים הייתה מנצחת את הקבוצה הירוקה מכפר סבא, "הילדים של יצחק שום", כפי שהיה מי שכינה אותה, בהפרש של מספר שערים. וזאת לא אגדה.

ועכשיו – אחרי שהקבוצה חיברה לראשונה העונה שני ניצחונות, הגיע הזמן לחבר עוד אחד (ובשבוע הבא עוד אחד...) ולהיות אחת מהקבוצות שתיאבק העונה על כרטיס העלייה לליגת העל.

קבוצת הפועל מרמורק איננה מאריות הליגה, אבל היא תמיד מסוכנת. בגביע הטוטו הפועל קטמון אף הפסידה למרמורק (1:0) ומאחר שגם בהתאם למיקומן בטבלה ברור מי מהשתיים קבוצה טובה יותר – אין שום סיבה בעולם להשאיר את הנקודות באצטדיון ברמלה, שם מארחים הרחובותים העונה את משחקי הבית שלהם.

כל שנבקש (לו יהי) זה רק שהאדומים שלנו ישחקו ביומו הראשון של חודש דצמבר החורפי, במזג אוויר מצוין, בדיוק כמו נגד הפועל כפר סבא: בנחישות, במאבק על כל כדור, במשחק צירופים נאה ובבעיטות לשער, כן לעתים גם (כמו הפגזים של אילן רנקביץ) מ-30 מטר. דווקא הכדורים האלה עשויים למצוא עצמם מפרפרים ברשת של מרמורק. וזה יהיה המתכון לניצחון מתוק נוסף בערב שבת הקרוב.

אין שום סיבה בעולם שאני מכיר, שאוהד אמיתי של הפועל קטמון ירושלים - שנמצא בארץ, חופשי מהתחייבויותיו (שירות בצבא, למשל) ומצוי בקו הבריאות - ייעדר מהמשחק ברמלה. עידוד קולני של קהל קבוצת האוהדים יבטיח משחק הקרבה של האדומים מירושלים ויקרב את הקבוצה ל-22 נקודות ליגה בתריסר מחזורים, הישג לגמרי לא רע. יאללה, לצאת מוקדם מהבית, לאכול חומוס טוב בדרך, להכין את האצבע המעודדת, להתמקם ביציע המערבי ברמלה – ויאללה הפועל!