הליגה הלאומית תמיד הייתה ליגה משוגעת. כל תוצאה בה אפשרית (כן, כן, זה מצפה גם להפועל ת"א). הליגה תמיד צפופה ונקודה אחת לפעמים שווה בה יותר מבכל ליגה אחרת. תשאלו את הפועל קטמון ירושלים. ובעיקר – יש בליגה הזאת הזדמנות לבקר במגרשים שרוב אוהדי קבוצות העלית בכדורגל הישראלי לא ביקרו בהם מעודם.

ולכל זה נוסף עוד מימד: לחלק מהקבוצות יש קהל אוהדים גדול, למשל להפועל ת"א, הפועל פ"ת והפועל קטמון ירושלים. ולחלק מהקבוצות מגיעים למשחק בית רק 50 עד 100 אוהדים, אם מזג האוויר סביר. באמצע החורף כבר שיחקנו נגד קבוצות שהביאו בקושי 10 אוהדים למשחק הבית שלהם. ואני תמה מדוע קבוצה שאין לה כמעט אוהדים קיימת בעצם.

ומדוע פתחתי את הטור הפעם בסיפורה של הליגה המקצוענית השנייה בישראל? כי מה שקרה באצטדיון ברמלה (אם מותר לקרוא למגרש הזה אצטדיון) ביום שלישי השבוע לא צריך היה לקרות. לפזר גז מדמיע על אוהדים? אפילו אם היו אוהדים אחדים שלא נשמעו למאבטחים, במקרה קיצוני יש להזעיק את המשטרה. להתיז גז מדמיע לתוך יציע, שיושבים בו גם ילדים – שעבורם גז כזה יכול גם להיות מסוכן – אסור בתכלית האיסור! ואולי צריך לחשוב שנית אם אין מקום ששוטרים יימצאו דרך קבע ביציעי מגרשי הליגה הלאומית, לצד המאבטחים.

ובעניין שבו פתחתי ציינתי עד כמה הליגה הזאת צפופה. 10 מקבוצות הליגה צברו אחרי ארבעה משחקים 4 עד 7 נקודות. נכון, עברו רק ארבעה מחזורים, אבל כמו בכל שנה כבר עכשיו הקבוצות גוברות אלה על אלה ואין כמעט קבוצה פייבוריטית בשום משחק (נכון, בינתיים, חוץ מהפועל ת"א...).

הנה רק דוגמא קטנה: נחזור למשחק במחזור הראשון ולהפסד היחיד של הפועל קטמון עד כה בליגה, נגד הפועל פתח תקווה. במשחק ההוא שלטו האדומים לאורך כל המשחק וספגו שער אכזרי. אילו הייתה קטמון מנצחת בצדק את המשחק הזה, שבו שרקו לפחות מניין כדורים ליד שערה של פתח תקווה, הייתה כעת הפועל קטמון ירושלים במקום השלישי בליגה, בדיוק במקום שבו ניצבת הפועל פתח תקווה אחרי ארבעה מחזורים.

שתי קבוצות בולטות השנה בקצוות הליגה הלאומית: הפועל תל אביב, המוגדרת כ"עולה בטוחה", שטרם ספגה שער וגם לא איבדה נקודות ליגה וניצבת על כן במקום הראשון. ולעומתה מכבי הרצליה שטרם הבקיעה שער ב-360 דקות משחק וכמובן לא ניצחה עד כה ולרשותה נקודת תיקו אפס בודדת.

נגד אותה מכבי הרצליה, שספגה אשתקד תבוסה ניצחת מהפועל קטמון בביתה, בניצוחו של אריאל הדר, תשחק קבוצת האוהדים הראשונה בכדורגל הישראלי ביום שישי הקרוב (האצטדיון בהרצליה, 16:00). ציינתי כבר שעברו רק ארבעה מחזורים, אולם אין כלל ספק שלפגוש קבוצה הצועדת במקום האחרון ללא שער זכות אחד – תהיה משימה לא קלה.

במשחק האחרון הצליחה קבוצת האוהדים האדומה לחלץ נקודה "ביתית", בנס ציונה, מבית"ר ת"א/רמלה, משער נהדר של הקשר הטוב בעיר, עוז צבאג, בדקה ה-92. ביום ששי הקרוב הגיע הזמן שהפועל קטמון תבקיע יותר משער אחד וגם, אם אפשר, בלי להוציא את הנשמה לאוהדים, קצת מוקדם יותר.

אם השאיפות של הקבוצה האדומה הן אכן להתברג העונה, למן ההתחלה, בצמרת הגבוהה, אסור בכלל לחשוב על איבוד נקודות נגד מכבי הרצליה, שכאמור מגלה בשלב הזה של הליגה יכולת נמוכה (יחס השערים שלה 6:0, עם נקודה אחת). עידוד קולני של קהל אדום גדול ומשחק התקפי מאורגן יותר יוכלו להביא לקטמון – כמתנת חג נאה לראש השנה - את הניצחון השני העונה. יאללה הפועל