|
את קריירת הבוגרים שלו החל גולן חרמון בהפועל ירושלים. הוא גדל ביריבה העירונית, וכחלק ממגמה שכל תכליתה חסכון כלכלי, נהגו בעלי הבית להשאיל שחקנים שלא יקבלו דקות בבית וגן. לקהל שלנו לא היה פשוט לקבל את זה. גאוותנו, במידה רבה של צדק, לא איפשרה להרגיש בנוח עם השבחת שחקנים ליריבה העירונית. לא יודע להסביר את זה, אבל חרמון הבלם הצעיר לא בא לנו טוב בעין. היה משהו במשחק שלו, והיום קל להסביר את זה כעיוורון של אוהדים צעירים, שלא מצא חן בעינינו. וכך, אני וכמה מחברי התלבשנו עליו מהיציע. לשיא הגיעו הדברים במשחק חוץ בכפר בלום מול קריית שמונה. ליגה ארצית כמדומני, תחילת שנות האלפיים. "תפרוש כבר" היו שתי מילים שחזרו שם לא מעט. חרמון שמע אותנו ורץ לגדר כי לא יכול היה להישאר אדיש. הוא היה שותף לכמה עונות לא רעות בכלל, אבל גם לא מעבר ואז נפרדו דרכינו. בשנים שבאו אחרי, הפועל ירושלים הלכה והתרסקה. חרמון מנגד, יצר לעצמו קריירה מעולה בליגת העל, שקצת עברה לנו מתחת לרדאר. בכל קבוצה בה שיחק פתח במרבית המשחקים, בין שניים לארבעה שערים בעונה, כמעט כולם בקרנות כשעלה לעזרת ההתקפה. אבל מה שבעיקר אפיין את חרמון בקבוצות שלו, מעבר לזה שהיה שחקן ראוי, זה החיבור הכן למקום ולאנשיו. ההוכחה לכך היא שהוא לא שיחק באף קבוצה פחות משנתיים (חוץ מהפועל רמת גן, אבל אותם הוא ההשאיר בליגה אחרי שער ניצחון דרמטי במבחנים מול הפועל כפ"ס). תמיד התחבר, תמיד העריכו אותו ונהנו ממנו. מסיבובי הרבים בשדרות ובסמטאות של הכדורגל הישראלי, תמיד שמעתי עליו דברים טובים.
אחרי שנתיים ביבנה, שבהם הפגין לא מעט עוצמות אבל גם גילה קצת שנשחק, הגיעה בתזמון מושלם האפשרות לסגירת מעגל. חרמון, בגיל 37 הצטרף להפועל קטמון ירושלים. הייתי משוכנע שלמרות הגיל, לליגה א' הוא יוסיף הרבה וכך היה. אפילו יותר מזה. 11 משחקים ללא ספיגה. עליונות הגנתית מרשימה ואיך אפשר בלי ארבעה שערים. שלושה מתוכם בנגיחה והנפת צלחת העלייה המרגשת. אל העונה הנוכחית נכנס חרמון בידיעה שזו תהיה עונתו האחרונה. גם הצוות המקצועי ידע, וגם לו היה ברור שתפקידו השנה יהיה בעיקר בשביל גיבוי וכדי לחזק את חדר ההלבשה, בזה תמיד הצטיין, כאמור. 
גולן מודה לקהל בסיום אחד המשחקים | צילום: אורן פלד
קסום ומופלא המשחק הזה, מספיק מילים נכתבו על כך. כל פעם מחדש תהפוכות, רכבת הרים ושילהוב רגשות שלוקח אותך מקצה אל קצה כל שבוע מחדש. איזו עונה מוזרה זו הייתה. מה שהרגיש בתחילה הכי בטוח, התערער במהירות, אך גם לא הרבה זמן אחרי - שוקם, תופעל במיומנות מרשימה ונסק. אל עונת הכדורגל הכי טובה של אוהדי הפועל קטמון ירושלים מאז הימים ההם, שהייתה הפועל ירושלים אחת.חרמון כמובן היה בין מי שחתומים על המפנה הזה. מי שכלל לא יועד לשחק, מצא את עצמו הופך לשחקן קריטי בהרכב. מאז ספטמבר פתח ב-27 משחקים. השכיח את המהירות שדהתה עם השנים וכמובן שגם כבש שער בנגיחה. כשהוא כמעט בן 39 הוביל אותנו לעונה חלומית של פלייאוף עליון ושלוות נפש, יחסית, שלא הייתה כמוה שנים. בשישי באצטדיון הי"א, משחקו הלפני אחרון בקריירה, חרמון נתן עוד הצגה ועזר לקבוצה לשמור על שער נקי מול העולה הטרייה לליגת העל. אחרי שריקת הסיום, מצאתי את עצמי רץ לגדר וצווח כמו ילד. ממש כמו שצווחתי אז, בקריית שמונה, רק שהפעם זה היה באמת מהלב, ועם הגיון ונסיון של אוהד שכבר הפך טיפ טיפה מיושב: "חרמון, אל תפרוש בבקשה". לסיכום המגילה, אנצל את ההזדמנות לבקש סליחה על הקללות אז בתחילת שנות האלפיים בקריית שמונה. ברור שלך זה בכלל לא הזיז, אבל לי היה איזה רצון לתיקון, וסיפקת לנו אותו כמו קפטן אמיתי. ביום חמישי בערב, במשחק סיום העונה מול אשקלון בטדי, נבוא לומר מכל הלב תודה ובהצלחה, גולן. 
יהונתן כהן קורא לכם לבוא להפרד מהקפטן |
.jpeg)
