אז זהו. תעודות החצי הראשון של עונת הכדורגל 2015/16 חולקו השבוע ולמרבה השמחה – התעודה שהילד שלנו, קטמון שמו, הביא הביתה הייתה פחות רעה ממה שחשבנו. נכון שאין מקום לחגוג את ההישג במסיבה גדולה, אבל הסיכום של 15 המשחקים הראשונים העונה הוא - אחרי לא מעט עוגמת נפש ולמרות הכל -בשתי מילים: די בסדר.

לחצי הראשון של העונה ולחצי השני שיתחיל ביום שישי הקרוב עוד נחזור, אך איני יכול שלא לקפוץ לרגע, לכמה שורות בטור השבועי, לעניין מרגש לא פחות ואולי אף יותר מקבוצת הכדורגל הבוגרת שלנו שבליגה הלאומית. ביום שני אחר הצהרים נעניתי להזמנת קברניטי הקבוצה ועשיתי פעמי למגרש "מבט". לרגע לא הצטערתי על ההחלטה ליטול פסק זמן באמצע יום עבודה, בנר השמיני של חג החנוכה. האמת – התרגשתי. 

ככל שידעתי וצפיתי בעבר בפעילות הענפה של המועדון בקרב דור העתיד, מה שראיתי ב"מבט" היה עדיף פי כמה וכמה מצפייה במהדורת החדשות בשם הזה: מאות ילדים הגיעו לפתיחת קרנבל ליגת השכונות. קרנבל אמרתי – ולא סתם. ראיתי על המגרש בשכונת הקטמונים, בואכה אצטדיון טדי והיכל הארנה, מאות ילדם צוהלים, מאושרים, מחייכים, שמחים, נרגשים. ורק המראה הזה גרם שם גם לי, ולכמה מעמיתי הבוגרים בקבוצה, להתרגש ולשמוח.

אחת אחרי השנייה עלו למשטח הדשא במגרש, שהפך לבית הזמני של המועדון שלנו, ילדים מכל הגילאים, מכל השכונות, מכל העדות ומכל הדתות. כן, ראיתי שם את אחמד הקטן מבית נקובה מדבר עם משה מגוש עציון. ואת אבותיהם של הילדים לוחצים ידיים, מבסוטים ממה שראו על משטח הדשא.

9 מעלות היו בערב הזה, לפי המד במכונית, אבל לאף אחד לא היה קר. כולם הציצו ברישומים ובטבלאות על לוחות הקרטון, מכוסי הניילון, וחיפשו את הקבוצה שלהם/שלהן. למשל, בנות עין נקובה שמחו על התיקו 1:1 עם הקבוצה מאפרת. בנות אגרון ניצחו את זלמן ארן 0:1. והבנים מאבו טור ניצחו, בעצם הביסו, את נערי פסגת זאב 0:5. כאן אין "קו ירוק", אין שנאה, אין קללות, אין אלימות – ויש הרבה שמחה. יש לנו, הבוגרים, מה ללמוד מהינוקות האלה.

35 מאמנים – כן זה המספר, אין כאן טעות סופר – מדריכים את קבוצות הילדים, הנערים, הילדות והנערות. והכל נעשה בחשק גדול, במסירות, באהבה אין קץ ולרוב גם בהתנדבות מלאה. האמת? שמחתי בליגת השכונות לא פחות מאשר בשני הניצחונות הפנטסטיים של הבוגרים שלנו בסוף הסיבוב הראשון. עכשיו, צריך רק לקוות שבעוד מספר שנים, כמו שמבטיחים איליה, חוג'ה, יאן וכל המאמנים האחרים – נראה את תוצאות האימונים והפעילות המבורכת של הפועל קטמון ירושלים בקרב ילדי העיר, גם בעליית אחדים ואחדות מהכישרונות שראינו ביום שני, לקבוצות הגברים והנשים הבוגרות יותר.

הבטחנו לחזור לקבוצה הבוגרת. אז חזרנו. קצת סטטיסטיקה: מי שחשב שהפועל קטמון ירושלים עשתה סיבוב ראשון רע, אז הנה ההשוואה לעונת 2013-14, שבה שיחקה הקבוצה בפעם הקודמת בליגה הלאומית. אז צברה הקבוצה 21 נקודות ב-15 משחקים והפעם 19. אולם, כל קבוצות הליגה צברו לפני שתי עונות 3 נקודות על חשבונה של מכבי אום אל פאחם. לכן הממוצע יורד למעשה בנקודה וחצי. המשמעות: הפועל קטמון של השנה צברה בעצם, פחות או יותר, את אותו מספר נקודות כמו לפני שנתיים.

נכון, הפעם הבקיעו האדומים שלנו רק 13 שערים, לעומת 20 לפני שנתיים, אולם הקבוצה ספגה 22 שערים אז ועכשיו. כולנו יודעים כיצד הסתיימה העונה ההיא. התקווה היא שהפעם הפועל קטמון ירושלים נכנסה להילוך גבוה דווקא בסוף הסיבוב הראשון, ובדרייב עם מאמן חדש ואולי גם חיזוק בחודש הבא – העונה הזאת לא תסתיים פעם נוספת בירידת ליגה.

ואי אפשר כמובן בלי מילה על המשחק המרתק-טעון-רגיש-מותח שראינו ביום שישי האחרון באצטדיון טדי. אם איני טועה אין מי שישלול את בחירתו של אוהד סיידוף, השוער המצוין שלנו, כשחקן המצטיין של המשחק. אלמלא מספר הצלות פנטסטיות שלו במחצית הראשונה, לא הייתה הפועל קטמון ירושלים מנצחת את המשחק הזה. שבחים מגיעים כמובן גם לכל שאר 13 השחקנים, ששותפו במשחק. השערים של אבירם ורז היו פשוט פנטסטיים.

"מגיעה גם לנו קצת נחת", סיכמו אוהדים רבים, אחרי שני הניצחונות שחתמו את הסיבוב הראשון.  ואכן, אחרי כמה וכמה משחקים שבהם יצאנו, האוהדים האדומים, עצובים ואפילו מעט מבוישים מהמגרשים, הפעם ההרגשה הייתה בדיוק הפוכה. חג החנוכה האיר לנו פנים.

ביום שישי הקרוב ייפתח הסיבוב השני בליגה המקצוענית השנייה בישראל. זה יהיה סיבוב מותח, מרתק, מכריע ואולי גם עצבני משהו. בליגה הזאת, כבר למדנו, כמעט כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה, ביום טוב של האחת וביום טוב פחות של האחרת. הקלישאה "הכדור הוא עגול" עובדת בליגה הלאומית שלנו שעות נוספות.

מכבי הרצליה ניצבת בתום הסיבוב הראשון במקום השני של הליגה, המוביל לליגת העל בתום העונה. המדובר בקבוצה מצוינת, שבמחזור הראשון הדהימה אותנו בניצחון 0:3 באצטדיון טדי וגרמה לנו למבוכה לא קטנה. מאז השתנו כמה וכמה דברים. הפועל שלנו כבשה לפתע בשני משחקים 6 שערים, לעומת 7 ב-13 המשחקים הקודמים. את הפועל קטמון מאמן כעת פרדי דוד, לשעבר ...מאמן מכבי הרצליה. מאז אותו משחק, שרובנו מבקשים לשכוח, ניצחה הפועל קטמון את הראשונה בטבלה, הפועל פ"ת, והפגינה, כאמור, משחקים מעולים בשני המחזורים האחרונים.

אריאל שיימן, הבעלים המיתולוגי של קבוצת מכבי הרצליה, וחיים שבו, המאמן, רוצים מאד לעלות ליגה. אוהדי הפועל קטמון, שהם בעלי הקבוצה האדומה מירושלים, והמאמן פרדי דוד, רוצים להמשיך בשרשרת הניצחונות ולצאת עם נקודות מהמגרש הלא משופר, בלשון המעטה, בהרצליה. בטוח שיהיה ביום שישי הקרוב (האצטדיון בהרצליה, 15:00) קרב על כל כדור ורצון עז של שתי הקבוצות לפתוח את הסיבוב השני בניצחון. מזג אוויר לא קר ואולי מעט גשם, מבטיחים לנו החזאים. 

זה הזמן שמאות אדומים יעשו את דרכם בשבוע האחרון של הסתיו לעיר הנושאת את שמו של חוזה המדינה, כדי לחזור לשדרות הרצל בירושלים עם נקודות. יאללה הפועל!