משהו שמח קרה בשני משחקיה האחרונים של הפועל קטמון ירושלים. הקבוצה הפכה לווינרית, שהופכת את התוצאה ומנצחת בתוספת הזמן. כך קרה בדקה ה-92 לפני שבועיים במשחק החוץ בעילוט, במסגרת הליגה, עם נצרת עלית (1:2) וכך קרה ביום שני השבוע בדקה ה-93, במשחק המכריע במסגרת גביע הטוטו, בניצחון (0:1) על הפועל ירושלים באצטדיון טדי. 

וזה השינוי הגדול ביותר, המבשר כנראה טוב לעונה החדשה, לעומת העונה הקודמת שלנו בליגה הלאומית, לפני שנתיים, כאשר הקבוצה דווקא ספגה ממש בדקות האחרונות ובתוספת הזמן שערים מכריעים, שגרמו לירידתה לליגה א'. מומחי כדורגל מכנים את תופעת הניצחון בדקות האחרונות – אופי ורצון עז לנצח. כך עשתה השבוע, להבדיל, נבחרת הכדורסל של ישראל במשחקי היורובאסקט, כך עשתה נבחרת ישראל בכדורגל, שלא ספגה שער בדקות האחרונות בוויילס.

והמזכרות הכי אהובות שלנו (חוץ מהזכיה בגביע המדינה ב-1973): כך עשתה הפועל ירושלים במשחקיה ההיסטוריים, הפכה ב-1965 בחמש הדקות האחרונות פיגור של 2:0 לניצחון של 2:3 על מכבי חיפה, שמנע את ירידתה מהליגה הראשונה. וכך עשתה הפועל ירושלים שש שנים מאוחר יותר כאשר במשחק מכריע הפכה פיגור נגד מכבי תל אביב (משער של גיורא שפיגל) לניצחון אדיר של 1:4, ומנעה את ירידת הקבוצה לליגה השנייה, במגרש בקטמון!

אמרנו, קוראים לזה אופי. נהננו מאד במשחקה של הפועל קטמון ירושלים במשחק גביע הטוטו השבוע. מדוע? כי פתאום כל מה שלא עבד במשחקים הראשונים העונה – פעל לפתע מצויין במשחק הזה: שליטה טובה במרכז המגרש, מעבר מהיר, יחסית, מהגנה להתקפה, שליחת שפע של כדורים במצבים טובים למערך הקדמי, סיכון מאסיבי לאורך דקות של שער היריבה, משחק חכם באגפים וגם הגנה יציבה. זאת לא הרשתה ליריבה לסכן יותר מדי את השוער אוהד סיידוף, אולם משזה נזקק למאמץ – הוא זינק פעמיים מצויין ומנע שערים בטוחים.

את זה – אבל ממש את זה – אנחנו רוצים לראות גם ביום ששי, במשחק החשוב באצטדיון טדי, שבו יארחו האדומים שלנו את מכבי אחי נצרת. לטעמי, ולא רק לדעתי, אחי נצרת היא בראשית העונה הנוכחית הטובה בקבוצות הליגה הלאומית. קבוצתו של רפעת טורק, מכוכבי הכדורגל הישראלי ובוודאי ממצטייני המגזר לאורך שנים, היא בעלת עבר מרשים, קרוב ורחוק בכדורגל הישראלי: היא נוסדה ב-1973, כתוצאה מאיחוד קבוצות הכדורגל בנצרת, טיפסה במהירות לצמרת הכדורגל הישראלי, השתקעה בליגה השנייה ואף העפילה פעמיים לליגת העל, ב-2003 ולפני שש שנים, ואשתקד הגיעה עד לחצי גמר גביע המדינה, שם קיבלה את ההגרלה הקשה ביותר, ונוצחה 3:0 על ידי האלופה מכבי תל אביב.

אחי נצרת משופעת בשחקנים טובים. כך יש להישמר, למשל, מהמבקיע והבשלן של הקבוצה, מוחמד חטיב, שכבר כבש בליגה ובגביע הטוטו שלושה שערים ובישל לקבוצתו שלושה שערים נוספים במשחקיה האחרונים. גם מכר ותיק נפגוש בהתקפת אחי נצרת, את עומרי רון, אקס הפועל קטמון, עם שער הניצחון הבלתי נשכח בדרבי הראשון.

ביום שישי זה לא יהיה סתם עוד משחק. ניצחון יכול להוביל את הקבוצה לעונה טובה בצמרת הליגה הלאומית. הפסד, חלילה, עלול לדרדר את הקבוצה לתחתית, שאנחנו כל כך לא רוצים להימנות עליה בעונה הזאת. כדי שהשחקנים האדומים יגלו שוב את הרמה הגבוהה מאמצע השבוע וכדי שחניכיו של אסף נמני (תרגיע...) ייצאו מהמשחק החשוב הזה עם עוד שלוש נקודות ליגה – רצוי מאד שהיציע המערבי בטדי ייצבע ביום שישי (16:00) באדום, עם אלפי אוהדים מריעים.

הפעם יהיה כדאי גם להקדים, בעיקר עם הילדים, לאירועי הפאן-זון שייפתחו כבר שעתיים לפני המשחק. אפרופו סערת המשחקים בשבת – סיום המשחק מובטח כשעה לפני כניסת השבת, כך שהאוהדים האדומים, שומרי המצוות, יוכלו לבוא לטדי ולהינות מעונג שבת טרם הדלקת הנרות.

והקהל המגוון שלנו, חילונים, דתיים, יהודים, ערבים, גברים, נשים, ילדים וקשישים - שוב יריע ממושכות לאורך כל המשחק ובסיומו: יאללה הפועל!