בהרבה מאד מצבים מספרים אנשים על הבשורה הטובה והבשורה הרעה.

יום אחד מתקשר רופא לפציינט שלו ומספר לו שיש לו בשורה טובה ובשורה רעה. שואל החולה, הסובל ממחלקה קשה: "מה כבר יכולה להיות הבשורה הטובה?" עונה הרופא: "למרות מחלתך הקשה, רציתי לבשר לך שיש לך עוד שנה שלמה לחיות!" שמח החולה מאד ושואל מיד: "ומה הבשורה הרעה?" עונה הרופא: "אני מחפש אותך כבר אחד עשר חודשים כדי לספר לך את זה!".

בענייני הפועל קטמון ירושלים נתחיל בבשורות הפחות נעימות:

מאמן הקבוצה, אסף נמני, שוב הורחק - והפעם לשלושה משחקים. זאת, לאחר שבעקבות הקנטתו במשך כל המשחק בהרצליה, עשה תנועה מגונה בידו כלפי הקהל היריב, כאשר קטמון השוותה בדקה ה-95. נקווה שהמאמן המסור של הקבוצה יידע להירגע מעט כאשר ייאלץ לשבת ביציע.

ועוד: לאחר 12 נצחונות רצופים – הקבוצה נעצרה מעט בשתי תוצאות תיקו, אם כי בשני המקרים היו אלה מה שמוגדר "משחקי העונה", נגד השנייה והשלישית בטבלה, הפועל הרצליה (1-1) ועירוני נשר (0-0).

בגלל מזג האוויר קשה לקבוצה להתאמן היטב לקראת המשחק הקשה והחשוב הבא, בחוץ נגד הפועל מגדל העמק.

וכאן באות הבשורות הטובות:

קבוצה שמצליחה להשוות בדקה ה-95, נגד הרצליה, ולא לספוג שער – למעט מבעיטת 11 מפוקפקת - בשני המשחקים הקשים ביותר העונה, היא קבוצה עם אופי.

ועוד: קבוצה שמביאה למשחק חוץ 2,000 אוהדים ולמשחק אמצע שבוע בטדי, בשעה מאד לא נוחה, מוקדם אחר הצהרים, 1,200 אוהדים, היא קבוצת אוהדים אמיתית, שמספר אוהדיה עולה על קהלים של 6 קבוצות מליגת העל, לכל הפחות. אוהדים כאלו דוחפים קבוצה קדימה ויעלו אותה ליגה.

ועוד בשורה טובה: קבוצה שסופגת רק 4 שערים מאז המחזור ה-7 ועד למחזור ה-20, כאשר אחד מהם היה שער הזוי מנבדל עמוק נגד בית שאן ושער נוסף שהובקע מבעיטת 11 מפוקפקת – היא קבוצה שקשה מאוד להכניע אותה.

ועכשיו, למשחק הקשה ביום שני (האצטדיון במגדל העמק, 14:30). נכון שכל משחק הוא חשוב, אבל המשחק הזה, כמדומני, חשוב במיוחד. הוא יסמן האם הקבוצה אכן נעצרה מעט, חלילה, לאחר רצף הנצחונות, או שהיא חוזרת למסלול צבירת 3 נקודות בכל משחק.

הפועל מגדל העמק היא מהקבוצות הטובות בליגה. עובדה: לא הצלחנו לנצח אותה העונה פעמיים באצטדיון טדי. בגביע היה זה ההפסד היחיד, 1-0, של הפועל קטמון העונה בטדי ("משחק הבית" הנוסף שהקבוצה הפסידה, נגד הפועל הרצליה, שוחק ברמלה, עקב שזרוע). משחק הליגה במחזור הששי של הסיבוב הראשון  הסתיים בתיקו, כאשר אבירם ברוכיאן במשחקו הראשון העונה בקבוצה, הישווה ל-1:1 רק בדקה ה-83.

הפועל מגדל העמק מגיעה למשחקה הביתי נגד האדומים מירושלים לאחר 4 נצחונות מתוך 5 משחקיה בסיבוב השני. למגדל העמק 34 נקודות במקום השישי וכל נקודה חשובה לה במאבק על הזכות להימנות על הפלייאוף העליון. בשבוע האחרון היא ניצחה בחוץ את בית"ר נהריה 1-2, במגרש שבו הפועל שלנו הפסידה העונה.

חניכיו של איתן טייב, ההוא מסיפור השרוכים, מאומנים היטב ובחלקה הקדמי של הקבוצה כובשים שוב ושוב לידור כהן (9 שערים עד כה), אופק מלול (7) ובני סימן טוב (6), ויש כמובן להיזהר מהחוליה המסוכנת הזו בהתקפה. יחס השערים שלה בסיבוב השני הוא 4:12 והיא צברה, כאמור, 12 נקודות בחמישה משחקים.

לעומתה, הפועל קטמון ירושלים צברה בסיבוב השני רק 11 נקודות, ויחס שעריה הוא רק 1-6 בחמישה משחקים. האם זאת היא נורת אזהרה לקראת המשחק הקשה ביום שני, לאחר סוף השבוע הסוער, תרתי משמע? 

בששת המשחקים הראשונים של הסיבוב השני מתמודדת למעשה הפועל קטמון נגד ארבע מתוך חמש הקבוצות הדולקות אחריה בטבלה. מגדל העמק היא הרביעית בסדרה, לפני שהמשחקים, לפחות "על הנייר", יהיו פחות קשים.

מועד המשחק – יום שני בצהרים - יקשה על אוהדים אדומים רבים להגיע למשחק החשוב, אולם קבוצת אוהדים שווה הרבה פחות בלי האוהדים... לכן חייב כל אוהד אדום לעשות כל מאמץ להתייצב למשחק במגדל העמק ולעודד את הקבוצה לחזור למסורת נצחונותיה, דווקא משום שהמאמן הקבוע שלנו לא יעמוד על הקווים.

וכך שוב יישמעו שירי האוהדים בחוצות עיר צפונית, שתלמד לראשונה להכיר את הקהל המסור של הפועל קטמון ירושלים. "יאללה הפועל"!