איך אומרת האמרה הידועה: זה לא כל כך נעים, אבל גם לא נורא כל כך. דווקא כאשר אנחנו מתכננים להגיע ליעד כלשהו – פתאום יש לנו פאנצ'ר בדרך. אז צריך פתאום להוציא את הכלים מתא המטען, ללכלך קצת את הידיים ולמהר להחליף את הגלגל שבו אירע, רחמנא ליצלן, בעברית צחה, התקר.

זה בדיוק מה שקרה להפועל קטמון ירושלים במשחקה הצפוני ביותר עד כה, בנהריה. דווקא אחרי ניצחון משובב כל נפש באצטדיון טדי במחזור הראשון

(0-2 על מ.ס. כרמיאל-צפת), אירע לקבוצה פאנצ'ר במחזור השני, במשחק החוץ עם בית"ר נהריה.

אמרנו כבר – זה לא נעים במיוחד, אבל גם לא נורא כל כך, בתנאי שהפאנצ'ר הזה לא יחזור על עצמו בתקופה הקרובה, כי אז זה יהיה כבר יותר נורא ופחות נעים.

אז מה קרה לאדומים בעצם באצטדיון הסמוך לנחל הגעתון, בליבה של העיר הצפונית הסימפאטית, ממש ערב השנה החדשה?

דווקא במגרשה של קבוצה לא מהטובות בליגה א' צפון, בלשון המעטה, אירע הפאנצ'ר. הקבוצה במדיה הצהובים (בית"ר, לא?), הציגה הרכב בלי אף כוכב. משחקה היה פשוט עד חלש. בכניסה לאצטדיון של הקבוצה החובבנית הזאת, שהעפילה לליגה א' רק לפני שתי עונות, לא גבו אפילו דמי כניסה. סדרן בודד ונבוך קידם את עשרות האוהדים האדומים שהגיעו מרחוק. לרוב אין לו עבודה
בכלל... במגרש עצמו היו לקבוצה הנהריינית רק שני כדורים ואפילו לא מחזיר כדורים אחד. בקושי ישבו ביציע הנהרייני 20 מקומיים, שקטים למדי, שמבדיקה קצרה התברר שכמעט כולם הם קרובי השחקנים, שדאגו בעיקר שקרוביהם לא יהיו צמאים בחום הצהרים...

מול הנהריינים החובבנים התייצבה קבוצה עם תקציב פי שלושה (ויש אומרים פי ארבעה) משל נהריה (הנתמכת רק על ידי העיריה), שלוותה בכמעט מאה אוהדים אדומים. אלה הגיעו ברכביהם, עטורי הצעיפים האדומים, וגם בהסעה וברכבת. עידודם הקולני נשמע עד לשדרת נחל הגעתון. הקבוצה מירושלים הגיעה כמובן כפייבוריטית והנהריינים נראו תחילה מפוחדים וחוששים מתבוסה.

הסוף ידוע. נהריה ניצחה 0-2 והסיבות מרובות: השחקנים של קטמון טרם התחברו (למשל: תרגילי קירטבה-צבאג חייבים תירגול דחוף נוסף), אף אחת מעשר הקרנות האדומות לא הורמה במקצועיות לראשם של האדומים ברחבת נהריה, הקישור גמגם מול קבוצת אמצע מגרש חלשה במיוחד, ולמעשה קטמון ספגה שני שערים מתוך ארבע הזדמנויות של נהריה בכל המשחק – 50% הצלחה למקומיים. האדומים בעטו ונגחו לפחות מניין פעמים אל שער נהריה – ולמעט שני כדורים (20% בלבד!) – כולם לא מצאו אפילו את המסגרת. וככה אי אפשר להפיל חומת בונקר ולכבוש שערים ובוודאי לא לנצח!

במשחק אמצע השבוע השני (מתוך שלושה בעונה כולה!), שתקיים הפועל קטמון ירושלים במגרשה הביתי, אצטדיון טדי, ביום שלישי הקרוב (19.30) – הכל צריך להראות אחרת. ההרכב הפותח חייב להיות התקפי יותר (ההגנה היא למעשה החלק החזק של הקבוצה, בראשות השוער המעולה אוהד סיידוף) וגם מהקישור חייבות לבוא יותר בעיטות מדוייקות לשער, בעיקר לתשומת לב הקוראים שחר בלילטי ושי מזור, שבעיטות הפגז שלו יכולות בהחלט למצוא גם את המסגרת ולא רק 10 מטרים מעליה או מצדדיה...

אסף נמני עדיין לא על הקווים – ובהזדמנות זו נאחל לו מזל טוב מכל הלב לנישואיו ערב המשחק בנהריה – אבל באימונים הוא ודאי שם את הדגש על כמה עניינים לא שוליים בכלל: הוצאות החוץ (מדוע רובן מגיעות לרגלי-ראשי השחקנים היריבים), בעיטות הקרן המאד לא מדוייקות והכרות טובה יותר בהתמסרויות בקרבת רחבת היריבה בין קירטבה לעוז צבאג ובין השחקנים האחרים בחלק הקדמי של הקבוצה.

ועכשיו למצב בטבלה וליריבה ביום שלישי הקרוב: שלוש קבוצות במחוז הצפוני של ליגה
א' כבר צברו את מלוא 6 הנקודות – מכבי דליית אל כרמל (יחס שערים: 2-6), מ.ס.
גבעת אולגה (יחס שערים: 0-4),
ואסי גלבוע (יחס שערים: 1-4). זה אומר, שחלילה אם הפועל קטמון תפסיד באצטדיון טדי השבוע לגבעת אולגה (נכראה לנו מאד לא סביר!) – היא עלולה להתרחק כדי 6 נקודות משלישיית הצמרת, כאשר לדליית אל כרמל (מארחת את צור שלום, שלה 4 נקודות) ואסי גלבוע (מארחת את מעלות-תרשיחא, שלה 3 נקודות) – סיכויים טובים לנצח ולהשלים, 9 נקודות ב-3 משחקים.

לכן, האדומים חייבים לנצח השבוע את גבעת אולגה שפתחה את העונה בניצחון ביתי דווקא על ...בית"ר נהריה (0-1) והמשיכה בניצחון חוץ משכנע על מג'דל כרום (0-3) העולה החדשה המפתיעה, שניצחה במחזור הפתיחה את הפועל חדרה (0-1).

גבעת אולגה היא לא בית"ר נהריה. המדובר בקבוצה מאומנת היטב, על ידי צחי אילוז, שהיא בעלת יומרות עליה לליגה הלאומית כבר שנים אחדות, למרות שעדיין שיחקה בעונת 2009-2010 בליגה ג' ומזה שלוש שנים היא בליגה א'. גבעת אולגה אף עלתה סיבוב בגביע המדינה כאשר ניצחה בחוץ 3-4 בבעיטות 11 מטר את מיודעתנו מ.ס. כרמיאל-צפת.

תהיה זאת הפתעה אמיתית אם היורדת לליגה א', הפועל קטמון ירושלים – כרגע במקום מפתיע לרעה כשלעצמו, 9-10, לא תוציא את מלוא 3 הנקודות ממשחק הליגה השני שלה העונה בטדי. עד עתה מאזנה של קטמון ממש לא מרשים (כולל משחק הגביע) – 2 הפסדים, ניצחון אחד, ויחס שערים 3-2. זה חייב להשתפר מאד ביום שלישי הקרוב, במזג אוויר מצוין – כ-17 מעלות בערב, לפי החזאים.

אנחנו נבוא לעודד כמו תמיד את קבוצת האוהדים הראשונה בישראל, מהיציע המערבי. נשיר שם את השירים החדשים לשחקני הרכש האדומים וכמובן נרים גם אצבע לחיזוק הוותיקים והחדשים כאחד. מה שבטוח הוא שנעודד את האדומים בשירה אדירה ונפתח את שנת תשע"ה בצעקות המסורתיות הרמות של "יאללה הפועל!"