איך שהזמן רץ. ביום ששי הקרוב יקבלו האדומים של הפועל קטמון ירושלים את תעודת השליש השני על 20 משחקיהם הראשונים העונה – והיא תהיה טובה, כקודמתה בתום השליש הראשון של העונה – אחרי 10 משחקים -
וגם כמו תעודת גמר הסיבוב הראשון, אחרי 15 משחקים.
איני מכיר אוהדים רבים שהיו מנבאים בראשית העונה שכעבור 19 מחזורים בליגה המקצוענית השנייה בישראל תצבור הפועל קטמון ירושלים שלוש נקודות בלבד פחות מהקבוצה במקום השלישי, אולם זהו המצב בדיוק: לאחר הניצחון הנאה של האדומים במשחק החוץ ב"וינטר", נגד הפועל רמת-גן, 1-2, שהיווה "נקמה" קטנה על התבוסה בסיבוב הראשון – ניצבת העולה החדשה מליגה א' במקום ה-11, כאשר רק ניצחון אחד מפריד בינה לבין המקום השלישי, שבו "מאיימות" הקבוצות הניצבות שם על המקום השני, שממנו מעפילים בתום העונה לליגת העל.

לעלות ליגה נעלה, אך הפלייאוף העליון הוא בהחלט מטרה ראויה ובריאה לעצבי האוהדים האדומים לקראת תום העונה. ביום ששי הקרוב, מהעמדה המצוינת הזאת בטבלת הליגה, יארחו האדומים את מכבי הרצליה, שעד לא מכבר שאפה להתמודד על העלייה לליגת העל, אך דומה שכבר התרחקה מאד מהמטרה שהציבה לעצמה.
להרצליינים המאוכזבים נקודה אחת בלבד יותר מאשר לאדומים מירושלים ואם מכבי הרצליה תפסיד ביום ששי (אצטדיון טדי, 15:00) – הפועל תחלוף גם על פניה.

גד ליאור

בדיקה לאחור מצביעה על חולשתה הרבה של מכבי הרצליה לאחרונה: בששת המחזורים האחרונים צברה הרצליה רק שתי נקודות והיא ניצבת במחזורים הללו במקום הלפני אחרון. היא מקדימה רק את מכבי אום אל פאחם, שלא צברה ולו נקודה אחת בששת המשחקים האחרונים (צברה בכלל רק נקודה אחת עד כה, בתיקו 2-2 עם הפועל ראשון לציון במחזור ה-12).
לעומת זאת צברה הפועל קטמון ירושלים בששת משחקיה האחרונים, למרות ההגרלה הקשה מאד עם פתיחת הסיבוב השני, 9 נקודות, מהן 5 מאז ראשית הסיבוב.

אם תשאלו אותי, הפועל קטמון ירושלים טובה בימים אלה ממכבי הרצליה. התוצאות כנראה לא משקרות.
אבל, ותמיד יש אבל כזה, חייבים להתחשב לקראת המשחק גם בכמה יתרונות להרצליה על פני האדומים מירושלים, שכן על האורחים אין עוברת מכת פציעות רחבת היקף, לצערנו, כפי שעוברת על האדומים. הפועל ניצבת גם למשחק שלישי בתוך תשעה ימים (כולל הגביע) ולעופר טסלפפה לא תהיה ברירה אלא לשתף הפעם יותר שחקנים שאינם מההרכב הראשון, כדי לחפות על הפציעות והעייפות.

יש לנו לומר יותר ממילה אחת טובה על משחק החוץ נגד הפועל רמת-גן: אחרי פתיחה לא מוצלחת במיוחד וספיגת שער מוקדם, ידעו האדומים מירושלים להתאושש, ובעידודו של הקהל הטוב בארץ – לכבוש בתוך שלוש דקות שני שערים ולהפוך את הקערה על פיה, תוך הותרת הרמת-גנים עם פה פעור.
אחר כך היו אלה כדורגלני הפועל קטמון ירושלים שהשתלטו במשך דקות ארוכות, עד סמוך לסיום המשחק, על המגרש ולחצו להשגת שער שלישי מכריע.

עומרי רון, החמיץ ברמת גן (צילום: גיא יצחקי)

וכאן באה מילה פחות טובה: שוב ושוב החמיצו האדומים ודווקא בתום מבצעים נהדרים ליד שער היריבה. שי מזור פרץ מצוין פעמיים ויכול היה לכבוש – אך החמיץ. עומרי רון קיבל כדור זהב משי אהרון, שחילק כדורי פז בנדיבות רבה, אך החמיץ גם הוא מחמישה מטרים. גם עידן שמש יכול היה להבקיע שוב שער נהדר, אך החליק והחמיץ.
ומילה אחת על עידן: שובו להרכב – ולצערנו פציעה מחודשת, נקווה שלא משמעותית – הפכה את התקפות הפועל במשחקיה האחרונים לקטלניות. האוהדים הבחינו כבר בשני משחקים שהמאמנים היריבים מצמידים לעידן שמירה אישית לוחצת של מגן ולעתים שניים. הם כבר הבינו שלהותיר חלוץ ברמתו ללא שמירה הדוקה, עולה בשערי חובה!

ברמת-גן הוכיחו האדומים שוב שהם יודעים לחזור מפיגור וגם לנצח. בארבעה המשחקים האחרונים, שבהם צברה הפועל קטמון ירושלים נקודות – נגד אחי נצרת (1-1), נצרת עלית (2-2), הפועל אשקלון (1-1) והפועל ר"ג (1-2) - חזרו הירושלמים מפיגור! זה נקרא אופי וללא שום חנופה אני קובע כאן, כי לקהל האדום הנפלא, בעידוד האוהב שלו, יש קשר ישיר לחזרת הקבוצה ממצבים מביכים להשגת נקודות ליגה יקרות! אין תחליף לעידוד קולני ולשירי אהבה לשחקנים, דווקא כאשר הקבוצה שלך סופגת שער!

ביום ששי באצטדיון טדי הביתי, במזג אוויר סביר מאד לחורף הירושלמי, חייבים אוהדים רבים ככל האפשר לדחוף את הפועל קטמון ירושלים קדימה. ואתם יודעים מה? כבר חישבתי ומצאתי שאפשר, תיאורטית כמובן, ובלי הרבה הפתעות, לטפס עד למקום הרביעי, עם ניצחון על הרצליה.

יאללה – קדימה לטדי לעודד את האדומים. יאללה הפועל!

שמש, כבש במשחק האחרון (צילום: גיא יצחקי)