אדום הוא צבעם של גלים בתדירויות הנמוכות ביותר שעין האדם מסוגלת לקלוט. אורך הגל של אור אדום הוא כ-700 ננומטר. בקבלה היהודית הצבע האדום קשור למידת הגבורה והדין. כך כתוב במילון ובוויקיפדיה.

אז זהו. אנחנו אדומים ומההגדרה אהבתי במיוחד את הגבורה. ראיתי בתוך 24 שעות בשני האצטדיונים הגדולים והטובים בארץ, בלומפילד וטדי, שני משחקי כדורגל בשבוע החולף. בשניהם אהדתי את הקבוצה האדומה. בשניהם הייתה התוצאה בסיום 0-3.

• נוסעים לערד? שמעו את הפלייליסט המיוחד לנסיעה באפליקציה
• עוד על המשחק באתר | בפייסבוק | בפורום
• להסעה נרשמתם?
• הצטרפו לעמותה עוד לפני הנסיעה

גד ליאור

באחד מהם, באצטדיון בלומבילד, ראיתי קבוצה ישראלית נמחצת, במסגרת הליגה האירופית, על ידי אחת מהקבוצות הטובות באירופה, אתלטיקו מדריד. הקבוצה המפסידה, הפועל-אביב, מהמעולות ובעלות הישגים רבים בעשרות השנים האחרונות, הייתה כבויה, משחקה שבלוני ומשעמם, בלי שום ניצוץ.

חלפו 16 שעות, ובאצטדיון טדי ראיתי אמנם משחק ליגה א', אבל נהניתי הרבה יותר. ראיתי פתאום את הקבוצה שלי, הפועל קטמון ירושלים, עושה את כל מה שהפועל תל-אביב לא עשתה בערב הקודם: האדומים הירושלמים שטפו את המגרש, שיחקו חכם, תקפו גלים גלים, בעטו 20 בעיטות לשער והעיקר – שיחקו בהתלהבות ועם שמחת חיים. נכון, מולה לא התייצבה קבוצה ספרדית מעולה, אך הפועל מרמורק נחשבת לאחת הטובות והמנוסות בליגה השלישית בישראל ויריבה ראויה לכל קבוצה. ביום ששי האחרון לא אפשרו כדורגלני הפועל לרחובותים לפתח את משחקם הטוב, כפי שהראו בשבוע הקודם, בניצחונם, אמנם ממש בדקות הסיום, על מכבי שעריים.

נודה ולא נבוש. מאז סוף חודש פברואר אשתקד (למעט הבלחה אחת נגד בית"ר כפר סבא במחזור הסיום) חיכינו לרגע הזה. לראות שוב את הקבוצה האדומה שלנו שוטפת את המגרש, מציגה כדורגל שובה עין, תוקפת ובועטת לשער, ובעיקר – משחקת בהתלהבות וגורמת הנאה רבה מאד לאלף הירושלמים השמחים שבאו לראות את הפועל קטמון ירושלים עוברת – סוף סוף – שלב בגביע המדינה בכדורגל. עכשיו – הדרך פתוחה לעלות עוד שלבים ולהגיע למשחקי הכרעה מול הקבוצות הטובות בארץ!

אז מה השתנה בסתיו הזה מהאביב שעבר?

הפעם, כך דומה מהמשחק המצוין בגביע, הקבוצה התחברה – שחקני הרכש השתלבו היטב במשחק עם הוותיקים, ונאמר מיד: הפעם, ושוב אני מסתמך אמנם על משחק מצוין אחד בלבד, הרכש הוא קליעה מצוינת למטרה: המאמן עפר טסלפפה ידע לעשות שימוש נכון בשילוב של השחקנים הוותיקים של הקבוצה והחדשים ונראה שהאימונים המפרכים בימים האחרונים עשו את שלהם.

טסלפפה, שילב נכון בין שחקנים חדשים לותיקים (צילום: גיא יצחקי)

יובל פוגלמן, שהגיע בשנה שעברה, היה מצוין ואף הבקיע את השער הראשון. חי אטיאס ועידן שמש הם שני שחקני התקפה, שכל הגנה חיבת להתכונן לקראתם. הבעיטות של אטיאס היו מוצאות כנראה, אילו שיחק 16 שעות קודם, גם את הרשת של אתלטיקו מדריד. שמש הוא מהיר ומשלב תחבולות בהתפרצויותיו בקרבת השער. עוד הרבה הגנות יריבות "יסבלו" ממנו.

וכך, עם שמש בכל אחד מקצוות ההרכב – עמית בשער ועידן קשר תוקף – הפועל קטמון ירושלים מאירה בראשיתה של העונה השישית לקיומה באור גדול את המשחק ונראית כמתמודדת בטוחה על העלייה הנכספת לליגה הלאומית.

אבל, ותמיד יש איזה אבל, עד אז נצטרך לעבור עוד הרבה משוכות. הראשונה שבהן תהיה כבר ביום ששי הקרוב, במשחק החוץ הקשה נגד הפועל ערד (המגרש בערד, 13:30). ישבנו אשתקד ביציע הטוב של המגרש הפחות טוב הזה – וספגנו הפסד מאד מפתיע מקבוצה שעמדה, כמעט בטוח, לרדת ליגה. זה היה בראשיתו של המשבר שעבר על קטמון, וביום ששי הזה תבוא "פעולת התגמול". הפעם חייבים לנצח בערד ולחזור, ערב חג הסוכות, לבירת הארץ עם שלוש הנקודות. כל תוצאה אחרת היא בלתי צפויה לחלוטין.

לכן, אם האדומים מירושלים ישחקו ביום ששי בערד כפי ששיחקו בגביע נגד מרמורק – לערד לא יהיה שום סיכוי. ואת זה בדיוק אנחנו רוצים לראות – סערת התקפות במגרש אחרי השקט של יום הכיפורים.
חשוב מאד, לא פחות מרמת המשחק על המגרש, שלעיר הדרומית היפה והסימפאטית יגיעו ביום ששי מאות אדומים מירושלים, שירעישו עולמות ויצעקו, כך שיישמעו גם במרומי המצדה, יאללה הפועל!

הקהל האדום חייב להגיע לערד (צילום: גיא יצחקי)