יש משהו מאד מוזר באהבת משחק הכדורגל ועוד יותר מכך באהבת קבוצת הכדורגל שאותה אוהד כל אדם.
דירה – אפשר להחליף. מכונית – אפשר להחליף. ארץ מגורים – אפשר להחליף. אפילו אישה, רחמנא לצלן – אפשר להחליף. קבוצת כדורגל אהודה – אי אפשר להחליף. זה מהיום הראשון ועד היום האחרון בחיים.

הנה שלוש דומאות, לא ממש הגיוניות: חבר שלמד בכיתתי ירד מהארץ לפני יותר מ-30 שנה. הוא חי בסאן פרנצ'יסקו. הוא הולך למשחקי כדורסל של האן-בי.איי. אבל הוא ממשיך לאהוד את
הקבוצה
בירושלים עם הצבע השני, "למרות כל מה שקורה שם, אני פשוט לא יכול להחליף את הקבוצה, ועוקב אחריה מכאן כל שבוע. זאת מחלה", הוא הודה בפני. אוהד אחר, שעבר לגור מהעיר אאכן שעל גבול הולנד-גרמניה למינכן שבבוואריה, ניסה כמה וכמה פעמים להתחבר לקבוצת באיירן מינכן, מעילית הקבוצות באירופה, וכשל. "באתי מהעיר אאכן, ולמרות שהיא בליגה השלישית, אני נוסע למשחקים שלה. לא יכול בלעדיה".

גד ליאור

ועוד חבר, שעבר כבר לפני עשור להתגורר בשרון, אוהד את הפועל. וכך גם אוהדת צעירה, שעבדה לצידי בירושלים – וכבר מזמן ירדה לשפלה, ממשיכה להגיע לכל משחק של הפועל קטמון ירושלים. והיא מתגוררת 10 דקות מבלומפליד, שם משחקות כמה וכמה קבוצות גדולות יותר...
אז אם זאת לא מחלה קשה, שאזלו התרופות לרפאה, אז מה זה?

ובכן, חמישה משחקים הפועל קטמון ירושלים הפסידה – ועדיין באו אוהדים רבים
לראותה בטדי, עודדו, תופפו, צעקו, הרימו אצבע – וגם דמעו. זה עצוב, אבל גם אם זה לא נעים – זה לא נורא. לא חייבים לעלות ליגה כל שנה. מותר לנוח שנה אחת.
ועכשיו, אין ספק, קוראי הטור הזה יכתירו אותי כ"משוגע הכפר". כי אני אומר לכם שעד שזה לא נגמר – זה לא נגמר. אז חיברתי מן תסריט, איך קבוצה במשבר, שצברה רק 11 נקודות בסיבוב השני, עוד יכולה להגיע למשחק הפלייאוף הקובע עם אסי
גלבוע, ושלא יגיד לי מישהו שזה לא הגיוני, החישוב שאביא כאן מיד.

אולם, קודם לכן, רק כדי שנבין עד כמה המשבר שלנו היה (ונקווה שאיננו עוד!) קשה, הנה טבלת הליגה של הסיבוב השני, עד כה:
1.מכבי יפו –









26
2.בית"ר כ"ס -








23
3.מכבי קרית גת -




20
4.מכבי יבנה -









18
5.בני אילת -










18
6.הפועל ערד -







18
7.כפר שלם -









15
8.מכבי נתיבות –






14
9.מ' קרית מלאכי -




12
10.מכבי עמישב -





12
11.מ' כפר יונה -





12
12.השקמה / חן -




12
13.הפ' מרמורק -




11
14.הפועל קטמון
-




11
15.אורתוד. לוד -






8

כן, טבלה מוזרה. קטמון ומרמורק למטה בתחתית. תארו לכם: אילו היו רק עוד שני ניצחונות של הפועל קטמון – וכל הישגי הסיבוב הראשון (מקום ראשון, 28 נקודות) – לא היו יורדים לטמיון.
אז הנה החישוב איך הפועל קטמון ירושלים יכולה עדיין לסיים במקום הראשון, ואני אומר לכם שזה לא כל כך בלתי הגיוני, כאשר פרט למכבי קרית גת (35 נקודות כיום), כל שאר הקבוצות שאינן מתמודדות על המקום הראשון – עדיין זקוקות לנקודות, כדי להבטיח סופית את הישארותן בליגה א'.

עוד אפשר (צילום: גיא יצחקי)

וזה מה שנשאר לכל חמש הראשונות בטבלה – והתוצאה שתוביל את קטמון, שחייבת כמובן לנצח את כל שלושה המשחקים שנותרו לה, למקום הראשון, עם 48 נקודות:
1.מכבי יבנה – 45 נקודות: הפסד חוץ למרמורק, תיקו עם קרית-גת (בית) ועם כפר יונה (חוץ). בסך הכל: 47 נקודות.
2.מכבי יפו – 44 נקודות (משחק עודף): הפסד חוץ לכפר שלם, ניצחון בית על ערד: 47 נקודות.
3.בית"ר כפר סבא – 44 נקודות: ניצחון בית על כפר שלם, הפסד חוץ לערד, הפסד בית לקטמון: 47 נקודות.
4.הפועל מרמורק – 39 נקודות: ניצחון בית על מכבי יבנה, הפסד חוץ למכבי עמישב, ניצחון בית על אורתודוכסים לוד: 45 נקודות.
5.הפועל קטמון ירושלים – 39 נקודות: ניצחונות על בני אילת (חוץ), מכבי השקמה (בית) ובמשחק העונה - על בית"ר כפר סבא (חוץ). מי שחושב שיש כאן משהו בלתי סביר שממש לא יכול לקרות – שיקום!

אז זהו. אנחנו נוסעים לאילת ביום ששי, כדי להרים את הראש ולחזור ולנצח. יפו חופשית. יבנה תפסיד למרמורק וכפר סבא יכולה אפילו לנצח את כפר שלם - ואנחנו שוב בתמונה! ושלא תגידו שלא אמרתי לכם. עד שזה לא נגמר – זה לא נגמר (ובטוח שיהיו כאלה שבכל זאת יכתירוני כ"אופטימי ללא תקנה").
אז בשישי, ב-30 מעלות, אחרי חורף קשה וקר בירושלים – נתייצב במגרש הדרומי ביותר במדינת ישראל וננחיל לבני אילת הפסד ראשון מאז המחזור הרביעי בליגה. את הקריאות "יאללה הפועל" ישמעו הפעם גם בעקבה...