"לא רוצים לישון – רוצים להשתגע", שרו לפני כמעט 50 שנה חברי להקת "התרנגולים". ביום שישי הקרוב אנחנו, אוהדי הפועל קטמון ירושלים, רוצים פעם אחת להשתגע. ובמובן שלנו העניין ברור: להגיע למגרש "ציוני" ברחובות ולתת שם הצגת כדורגל משגעת, אחרי תקופה לא קלה. מגיע לנו, לא?

• על המשחק באתר | בפורום | בפייסבוק

את שיר השכונה כתבו חיים חפר וסשה ארגוב, והוא היה – חרף אורכו, שש דקות וחצי - לשיר השנה בביצוע "התרנגולים", בשנת 1963. והוא כל כך מתאים לנו ליום ששי הקרוב:
"חבר'ה חבר'ה, רגע רגע, מנדל צבינגי ופושקש, משחקים בכדורגל, כאן אצלנו במגרש. הם גרשו משם את נח, לא עזרו הצעקות, בואו ונתפוס אותם בכוח, ונתקע להם מכות...
"לך ותקרא ותביא את החבר'ה לכאן, צוץ' נסע לכפר סבא, לך ותקרא ותביא את החבר'ה לכאן, עוזי מפחד מאבא, לך ותקרא לג'ים ואודי, אהרל'ה ושמעון רודי, נו שיבואו, תביא ותראה איך שהם הורסים מגרש... תסתכל עליו על מנדל, לא מכניס אפילו פנדל, תביא ותראה איך שהם הורסים מגרש, נו שיבואו"...

גד ליאור

אז קודם כל כמה הבהרות ותיקונים: פושקש הגדול היה מגדולי כדורגלני העולם, שחקן נבחרת הונגריה. בהחלט זיכרון מתוק. לגרש אנחנו רוצים את כל שחקני מרמורק מרחבת השער שלנו. מכות – זה סתם בצחוק. ממש לא אוהדי הפועל... ועוד תיקון קטן: אנחנו לא הורסים מגרש, אנחנו דורסים מגרש. ואהרל'ה זה כמובן, שי אהרון (נו, שיבוא כבר). מנדל אין לנו בקבוצה, אז לא כל כך אכפת לנו אם הוא לא מכניס שם פנדל... העיקר שאנחנו נבקיע.

ובכן, אחרי שני הפסדים ושתי תוצאות תיקו ברציפות – אין בכלל דרך אחרת: ביום ששי נוקמים בהפועל מרמורק על גניבת הניצחון בסיבוב הראשון, ניצחון שממש לא הגיע להם, בלשון המעטה...

המשחק ברחובות, ממש אחרי ט"ו בשבט, חייב להזכיר לנו את המראה הנהדר והמלבב של השקדיות. "השקדיה פורחת- הפועל מנצחת". זה צריך להיות הפזמון ביציע במגרש הנקרא על שמו של נתנאל (טוני) שרעבי, משחקני העבר המפוארים של הפועל מרמורק בימיה הטובים. בקבוצה הזאת כיכבו במשך השנים ניר לוין, הזמר אייל גולן ומלך השערים בכל הזמנים, ניסים בן-דוד. בהחלט קבוצה עם עבר, ונקווה שעם פחות עתיד, לפחות השנה...

הפועל מרמורק בהחלט שואפת לחזור לימיה הגדולים ולכן המשחק הזה יהיה מכריע – לשתי הקבוצות. מרמורק שיחקה עונה אחת בלבד בליגה הראשונה, אז הלאומית, בשנת 1973, הזכורה לטוב מגביע המדינה שהפועל ירושלים זכתה בו. אחרי 22 שנות גלות בליגות הנמוכות חזרה מרמורק לליגה הלאומית, הפעם השנייה, רק לעונת אחת, לפני 6 שנים. היא אף זכתה בשנת ההעפלה בגביע הטוטו של הליגה הארצית, התואר היחיד בתולדותיה.

ביום שישי, במגרש השכונתי הצר, בעל הקיבולת של 1,500 מקומות, חשוב מאד יהיה להצטייד בכרטיסים מראש. מול הקהל של מרמורק, שישמיע וודאי את המנון הקבוצה המפורסם "מרמור קי נולדתי לאהוב", יתייצבו אוהדי הפועל ירושלים, שחייבים להגיע הפעם במספר גדול, כדי לחזור בגדול לתמונת הקרב על המקום הראשון.

הקהל של הפועל. צריך לבוא במספר גדול לרחובות (צילום: גיא יצחקי)

את העידוד וההתלהבות לקראת המשחק ברחובות שאבנו בשבוע האחרון דווקא ב-0:0 באצטדיון טדי, במשחק עם מכבי קרית מלאכי. אחרי תקופה לא קצרה של משחק לא מלהיב – חזרה הפועל קטמון ירושלים לתת הצגה, כולל תרגילים ווירטואוזיים שסחטו תשואות מהקהל הרב, מסירות מדויקות ונגיחות נאות, במגרש הביתי. חבל רק שהכדור מיאן שוב ושוב להיכנס לשער. עשרים מצבים טובים לפחות לא נוצלו. ביום שישי הקרוב חייבים, אפילו רק סטטיסטית, לנצל את כ-ל המצבים.

הפועל קטמון ירושלים (30 נקודות מ-17 משחקים) יוצאת למשחק עם הפועל מרמורק (30 נקודות מ-16 משחקים), לפני שני משחקים חשובים נוספים: בבית נגד מכבי קרית-גת, חייבים לחזור ולנצח בטדי. אחר-כך במשחק העונה הבא בחוץ נגד מכבי יבנה (33 נקודות מ-16 משחקים),
בוודאי שצריך לאסוף את 3 הנקודות מקבוצה שהשבוע שחקניה יהיו די עייפים במשחק ליגה א', נגד קבוצת התחתית, הפועל כפר שלם, אחרי משחק הגביע של יום רביעי נגד הפועל תל-אביב.

הפועל קטמון ירושלים לא כבשה שער 214 דקות (כולל בסוף המשחק נגד מכבי יפו ובזמן הפציעות בשני המשחקים הבאים). הקרח הזה חייב להישבר – ובגדול – ברחובות. ובכלל העיר רחובות כבר הביאה לנו הישגים. מכבי שעריים, זוכרים?

אז ביום שישי הקרוב אנחנו "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע, רגל רגל יד ביד, בואו נרקוד ריקוד נחמד, לא רוצים לישון רוצים להשתגע"...

יאללה הפועל!