לאחר כמעט 5 חודשים של עינוי פנימי ולבטים ררבים שבוא אני מוצאת את עצמי הגעתי להחלטה שאני איתכם.נכון 3 שנים לא עזבתי את סאדר והגעתי {עם אחי שעוד לא החליט}לטדי אבל היה בי רקנות לא ברורה.הייתי במשחק העלייה ומאז אני מוצאת עצמי חושבת רבות על הגעגוע.לשירים לאוירה לימים היפים.נמאס לי מכל השמות סאסי ויקטור בזיז גיל עמוס הוכברג והרשימה ארוכה.גדלתי על הפועל יחד עם אבי אחי וגיסי בהמשך.אבל עכשיו אני מרגישה קטמון.אולי אני עדיין לא שלמה במאה אחוז אבל זה יקרה לדעתי ככל שהזמן יעבור.מקווה שלא יירדו עליי כאן הרבה.בהצלחה לכולנו
ברוכה הבאה. נדמה לי שתמצאי שרבים כאן בפורום עברו את אותם הלבטים,סיוטים וקשים שאת עברת. למעשה אנחנו במאבק מול הקבלנים כבר 3 שנים וזה לא פיקניק לאף אחד. אין מפת דרכים (אם להשתמש במונח מהחדשות) לעסק הזה הנקרא קבוצת אוהדים. לכן דעתך שווה מהרגע הראשון בדיוק כמו ה"וותיקים". שיהיה בהצלחה.
כבר מרגישה שחזרתי הביתה.האמת שאני עושה מאמצים להכניס את אחי שמתנדנד והתגובות עוזרות.שוב תודה ויאללה ליגה ב.{אל תזלזלו בי אני רואה 14 שנה משחקים אז יש הבנה}