| משתמש |
 לכל איש יש שם  |
|
PiniBN 
22 הודעות |
 נשלח - 05/06/2013 : 18:46:16
|
לכל איש יש שם \ פיני בן נחום
ברשותכם, אתחיל מהסוף.
בחודש האחרון כשלו המאמצים לאיחוד הפועל ירושלים עם קבוצת האוהדים של הפועל קטמון.
אכזבה, כעס, מרירות, עלבון, אי-שייכות, הזנחה, בדידות וכאב, בעיקר כאב. כל אלה הנם חלק בלתי נפרד מרגשותיי בחודש האחרון.
חושב על זה כל הזמן, בעיקר בלילות, לא מצליח להשתחרר.
ועכשיו, להתחלה.
כשנולדתי, לפי 28 שנים, בחרו הוריי לתת לי שם מיוחד, על שמו של סבי ז"ל – פנחס. פנחס בן נחום היה אוהד הפועל ירושלים בכל ליבו, נוסע אחריי הקבוצה לכל מקום, חושב וחולם עליה כל הזמן. כשגדלתי והייתי מסוגל ללכת בעצמי ולא לזחול, לקח אותי סבי למשחקים של הפועל במגרש ימק"א. פנחס ופנחס, יד ביד עם צעיף אדום.
בגיל 5 סבי פנחס נפטר מסבה טובה, נשארתי פנחס בן נחום היחיד, כאשר מטלה כבדה מוטלת על כתפיי, לנצור ולשמור את דרכו של סבי כאוהד הפועל ירושלים.
לא אשכח לרגע את הצפייה שלי כילד קטן להגיע לימק"א, לראות את הקבוצה האדומה עולה למגרש וכל פעם להתאהב מחדש. זה נספג בי מהשנייה הראשונה ומאז, בכל סיטואציה בחיים שאני זוכר את עצמי – הפועל ירושלים הייתה איתי.
בבית הספר הייתי ממלא את מחברותיי בשמות השחקנים ובסמל הקבוצה, בתיכון שכבר היה לי רישיון, נוסע אחריה לכל מקום. בצבא דגלון קטן של הפועל היה מונח בכיסי תמיד. ושכבר היה לי משרד משלי – דגל הפועל ירושלים היה מתנוסס בגאווה.
התוצאות על המגרש בלשון המעטה היו "לא משהו", בבית הספר כל חבריי היו אוהדים של היריבה העירונית ותמיד צחקו ולעגו לי, בכל מקום שאלו אותי – "הפועל ירושלים בכדורגל, יש דבר כזה ?!", אני הייתי מהנהן ונזכר בסבא פנחס וביד הגדולה שלו שלקחה אותי למגרש.
לא משנה מה התוצאה, לא משנה אם ננצח או נפסיד, לא משנה אם נרד ליגה או נעלה ליגה, לא משנה מי ישחק בקבוצה, מי יחתום ומי יעזוב ומי יהיה המאמן, כעיוור הלכתי אחריה לכל מקום.
עד היום, כאשר הקבוצה יוצאת מחדר ההלבשה ועולה על המגרש, אני מתרגש כמו אז, שהייתי ילד קטן לצד סבא פנחס. ליבי מתמלא אהבה וגאווה ואני שוכח משאר מחשבות היום-יום.
השם שבחרו לי הוא פנחס, לכל איש יש שם, פנחס זהו שמי. פנחס בן נחום זה הפועל ירושלים והפועל ירושלים זה פנחס בן נחום, כך קיבלתי את זה מסבי וכך עליי להמשיך.
לפני 6 שנים, לאחר מחלוקת של האוהדים עם ההנהלה שפגעה אנושות בקבוצה, החליטו חלק מאוהדי הקבוצה לנטוש את הקבוצה ולפתוח קבוצה חדשה, קבוצה שמטרתה להיות קבוצת אוהדים אשר תסחף אחריה קהל, תתחזק, תגדל ותתעצם ולבסוף תתאחד עם הפועל ירושלים ותנקה את ההנהלה המושחתת.
אז, חשבתי הרבה על המהלך, ניסיתי להיכנס לראשו של סבי ולחשוב מה הוא היה אומר על זה. לאחר מחשבות ארוכות הבנתי דבר אחד – הפועל ירושלים יש רק אחת, אין לנטוש ואין לעזוב.
בעונות שלאחר מכן הפועל ירושלים וקטמון היו קבוצות מפוצלות ללא שום קשר מפאת מרחקי הליגות, אך תמיד כאב לי הריחוק והפילוג. לאט לאט כוחה של קטמון גדל, נשארנו מעטים ביציע, מעטים אבל אמיתיים, מאמינים בצדקת דרכינו ויודעים כי את הפועל שלנו אי אפשר להחליף.
ככל שקבוצת האוהדים הפועל קטמון התקדמה במעלה הליגות נפל לי האסימון, מישהו כאן משתמש לי בזהות ובשם. כל החיים הייתי הפועל ירושלים, נשאתי את השם באהבה ובגאווה, הרי פנחס בן נחום זה הפועל ירושלים והפועל ירושלים זה פנחס בן נחום, אבל לפתע פתאום, יש עוד קבוצה שמכנה את עצמה הפועל ירושלים. זה לא הגיוני.
חשבתי על זה במהלך כל השנים האחרונות, אבל תמיד הייתה בי המחשבה – כאשר קטמון יגיעו לליגה שלנו, יקרה האיחוד ונחזור להיות משפחה גדולה, כמו אז, בימק"א.
השנה זה קרה- פועל קטמון עלתה לליגה הלאומית, הליגה שבה הפועל שלי משחקת. הייתי בטוח במאת האחוזים שזה קורה, אנחנו חוזרים להיות משפחה אחת, אבל על הסוף כבר סיפרתי:
בחודש האחרון כשלו המאמצים לאיחוד הפועל ירושלים עם קבוצת האוהדים של הפועל קטמון.
אכזבה, כעס, מרירות, עלבון, אי-שייכות, הזנחה, בדידות וכאב, בעיקר כאב. כל אלה הנם חלק בלתי נפרד מרגשותיי בחודש האחרון.
בימים אלה אני מרגיש מושפל, נבגד אבל בעיקר גאה. גאה שאני נאמן לקבוצה שהלכתי אחריה מגיל 0 ואמשיך ללכת אחריה עד סוף ימי.
כל חיי הייתי בצל הצהובים, הבית"רים, אלה שתמיד צחקו עליי שאני אוהד הפועל. עכשיו נוספו להם הקטמונים, אלה שקוראים לי סא.ד.ר (על שם הבעלים של הפועל), אלה שאומרים לי שאין לנו קהל, אבל אלה שבעיקר טוענים שהם הפועל ירושלים.
הצצתי טיפה בתמונות מהמשחק האחרון של הפועל קטמון, המון דגלים וצעיפים עם הכיתוב "הפועל ירושלים", שירים של הפועל ירושלים והרגשה של הפועל ירושלים. אבל רגע, הפועל ירושלים זה אני, לא אתם. איך זה הגיוני?
שנה הבאה הפועל ירושלים והפועל קטמון תשחקנה באותה הליגה, מבחינתי זה יהיה המשחק שחותם אחת ולתמיד את הגורל של שתי הקבוצות, הפועל יש רק אחת והיא תשאר כך לנצח. ללא איחוד, ללא משפחה אחת וללא אהבה. הרי אני אוהב את הקבוצה שלי:
לא משנה מה התוצאה, לא משנה אם ננצח או נפסיד, לא משנה אם נרד ליגה או נעלה ליגה, לא משנה מי ישחק בקבוצה, מי יחתום ומי יעזוב ומי יהיה המאמן, כעיוור הלכתי אחריה לכל מקום.
לכל איש יש שם, לכל קבוצה יש שם, לקבוצה שלי קוראים הפועל ירושלים. הייתה לקטמון אפשרות להיות הפועל ירושלים – הם בחרו לומר ש"לא בשלו התנאים". אז אולי לא בשלו התנאים מבחינה כלכלית, אבל אצלי בלב הם לא יבשילו לעולם.
לכל איש יש שם, לכל קבוצה יש שם, לקבוצה שלי קוראים הפועל ירושלים – בבקשה אבל בבקשה, אל תשתמשו בשם הזה בשביל קבוצה אחרת. הסירו את ההאחזות מהפועל ירושלים, כי הפועל ירושלים יש רק אחת. ורק תוודאו שבדרך למעלה, לכח, לתהילה, לתקשורת, לקבוצה הנקייה ביותר בספורט הישראלי, למיזם מבריק ומיוחד, אתם לא דורכים על הילדים הקטנים שצעדו לימק"א לפני 25 שנים ביחד עם הסבא שלהם ובחרו לא ללכת בדרככם.
לכל איש יש שם, לי קוראים פנחס בן נחום ולקבוצה שלי קוראים הפועל ירושלים.
|
|
|
עוגן ק.
523 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 20:31:27
|
אני מקווה שאתה לא יודע, אבל "לכל איש יש שם", על פי השיר של זלדה, זה השם של מפעל ההנצחה של מוסד יד ושם, לתיעוד שמות הנספים בשואה. תרגיע. גם עניין דימוי הדריכה על "הילדים הקטנים שצעדו לימקא ביחד עם סבא שלהם" מעט מוגזם ומעורר מחשבות נוגות על אובדן פרופורציות של אנשים, ועל מאוהבות עצמית לא נעימה.
דרך אגב, כילד גם אני צעדתי לקטמון וגם לימקא מחזיק ביד של אבא או דוד.
אז להתראות בקבוצה המאוחדת! |
 |
|
|
לאסלו צה
1265 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 20:37:08
|
| אל תגיד לנו במה להשתמש, מה לשיר ואיפה לאחוז. אתה נאמן ואנחנו בוגדים. שמענו את המעשייה הזו כבר 7 שנים. זה נהיה ישן. שיהיה לכם בהצלחה שנה הבאה מכל הלב ונקווה שיהיה איחוד במהרה. |
שונא ביט"ר. אוהב שווארמה. |
|
|
|
קטמוני מושבע
95 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 20:38:17
|
אומרים שמשפחה אי אפשר להחליף ואי אפשר לנטוש, אבל קורה גם שעל המשפחה משתלטים הורים חורגים, עם סולם ערכים ועדיפויות שונה בתכלית השינוי מהערכים שגדלנו עליהם עם ההורים המקוריים. ומה לעשות שהילדים כבר לא יכולים לסבול את ההורים החורגים ולכן בצו בית משפט הם עוברים לבית אחר. בית חם, עם הורים חמים ומחבקים שחורטים על דגלם שבבית החדש תהיה אהבה ללא תנאי וערך הרעות והמשפחתיות יתפוס מקום גבוה בהרבה מהמשפחה הקודמת העויינת.
לפני שקטמון הוקמה הלכתי להרבה משחקים של הפועל ירושלים שעליה גדלתי במשך עשרות שנים. בכל אותם משחקים הרגשתי הרגשה חזקה של גועל עם כל הקללות, השנאה והקומבינות, החפיפניקיות והזלזול של ההנהלה באוהדים. לא הכל מושלם עם קטמון והעונה השנייה לא הייתה מזהירה, אבל ברוב מוחלט של המשחקים, גם כאלה שהפסדנו, אני נהנה מהאווירה החיובית ולפיכך ממעט להחמיץ משחקים, גם משחקי חוץ... |
|
|
|
h.k.j.f.c
689 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 21:01:01
|
"הייתה לקטמון אפשרות להיות הפועל ירושלים – הם בחרו לומר ש"לא בשלו התנאים".
מדהים איזה גמישות מחשבתית אתם מגלים שם בסאדר, אתם מצליחים בעת ובעונה אחת גם לכעוס על קטמון שהם בוגדים שחייבים לחזור לסאסי ללא תנאים וגם לכעוס על קטמון שמעזים לא לקחת על עצמם מיליוני שקלים חובות שלא הם יצרו ושהיקפם אינו ידוע. אפילו בכנסת לא מגיעים לכאלו שיאים.
ואתה פיני, הנאמן באוהדים, מה אתה עשית בשביל שהאיחוד הזה יקרה? שמת שקל מכיסך או שאתה כמו רובכם שם ביציע מסתפק בשנאה ואפס מעשה? |
|
|
|
PiniBN
22 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 21:05:12
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי h.k.j.f.c
"הייתה לקטמון אפשרות להיות הפועל ירושלים – הם בחרו לומר ש"לא בשלו התנאים".
מדהים איזה גמישות מחשבתית אתם מגלים שם בסאדר, אתם מצליחים בעת ובעונה אחת גם לכעוס על קטמון שהם בוגדים שחייבים לחזור לסאסי ללא תנאים וגם לכעוס על קטמון שמעזים לא לקחת על עצמם מיליוני שקלים חובות שלא הם יצרו ושהיקפם אינו ידוע. אפילו בכנסת לא מגיעים לכאלו שיאים.
ואתה פיני, הנאמן באוהדים, מה אתה עשית בשביל שהאיחוד הזה יקרה? שמת שקל מכיסך או שאתה כמו רובכם שם ביציע מסתפק בשנאה ואפס מעשה?
אני, כפיני, כאוהד סאדר, נפגשתי יומיים לפני הפיצוץ עם חלק מהקהל שלכם, כולל טורייה, רון, חוג'ה ואיתן פרי והתחייבתי לקניית 4 מניות באופן אישי בקבוצה המאוחדת. סתם כי אנחנו אוהבים לשנוא. |
|
|
|
amos
1045 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 21:24:44
|
| לא הבנתי מה אתה רוצה (חוץ מאשר לחלוק רגשות). מאחל לך בהצלחה, אבל שוב: לא תמיד מי שנשאר נאמן, ולא תמיד מי שפורש בוגד. כל כך הרבה פעמים זה להפך. תשאל את דה-גול, שהקים את צבא צרפת החופשית... אנחנו צבא הפועל החופשית. שוב בהצלחה, ואתה כותב יפה מאוד |
|
|
|
PiniBN
22 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 21:46:26
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי עוגן ק.
אני מקווה שאתה לא יודע, אבל "לכל איש יש שם", על פי השיר של זלדה, זה השם של מפעל ההנצחה של מוסד יד ושם, לתיעוד שמות הנספים בשואה. תרגיע. גם עניין דימוי הדריכה על "הילדים הקטנים שצעדו לימקא ביחד עם סבא שלהם" מעט מוגזם ומעורר מחשבות נוגות על אובדן פרופורציות של אנשים, ועל מאוהבות עצמית לא נעימה.
דרך אגב, כילד גם אני צעדתי לקטמון וגם לימקא מחזיק ביד של אבא או דוד.
אז להתראות בקבוצה המאוחדת!
קבל את סליחתי אם עוררתי בך קונוטציה מתקופת השואה. לא זאת הייתה הכוונה. |
|
|
|
HST
285 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 21:52:37
|
גם לקבוצה שלי קוראים הפועל ירושלים.
לקפטן של הקבוצה קוראים שי אהרון
בקהל נמצאים פרצופים שאני מזהה מאז שהייתי ילד בימק״א.
מבין את כאביך פיני, אבל בחרתי בדרך אחרת ממך.
בתקווה שיום אחד נעמוד יחד ביציע אדום |
|
|
|
חיים ברעם
403 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 22:03:36
|
לפיני היקר,
מכתב יפה ונוגע ללב. תאמין לי, לכולנו יש סיפורים מרגשים על הפועל. יכולתי לספר לך על משחקי הדרבי של שנת 1950, על הניצחון שלנו על בית"ר 0-2 בשנת 1954, כאשר כמעט עצרנו את עלייתם לליגה הבכירה אז, על השלוש אפס הנפלא בימק"א בשנת 1956 (דרגן, מזרחי ובנבנישתי), על המשחק ההיסטורי בנתניה שבו עלינו ללאומית (אז הליגה הבכירה)אחרי ניצחון של 0-3 על מכבי רחובות (מנש, חנוני ובנבנישתי). כתבתי על התקופה ההיא ספר אוטוביוגרפי, שכן הפועל הייתה תמיד חלק מסיפור חיי, ששמו אדום צהוב שחור. הוא אפילו הושאל לעיריית ירושלים לתערוכה באגריפס, וזה מקור לגאווה גם אם שמי הושמט בהוראה מלמעלה.
חשבת פעם איך אדם כמוני, שראה כדורגל בכל העולם, ממשיך לראות בהפועל ירושלים את מגדירת הזהות שלו, ובכל זאת דבק בקטמון בכל לבו? יש לכך סיבות עמוקות, שאתה מכיר אותם. מיעוט קטן לא יכול לכנות 90 אחוז מכלל אוהדי הפועל בתואר "בוגדים". אנחנו הולכים עם האמת שלנו.
איש מאיתנו איננו במצב התנצלות כלפי המיעוט. יש לנו הרגשה שניסו לרמות אותנו ולהטביע אותנו בבוץ החובות שלא אנחנו צברנו. האיש שניסה לספר לנו שסאסי לא בקבוצה גורש למעשה על ידי אותו סאסי עצמו. אני מרגיש זכאי לשם "הפועל ירושלים", אבל מבין את המצב המשפטי ובלבי רוחש גם אהבה גדולה לאוהדים שנשארו בקבוצה הישנה. יבוא היום שגם אתה תבין, שמפעלנו בקטמון מציל את הישות האדומה בעיר
|
|
|
|
מחאיי
2127 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 22:34:35
|
פיני, כתבת יפה. תודה.
ההחלטות שעשית והרגשות שאתה מתאר - לגיטימיות ומובנות.
הטענה על מהי הפועל ירושלים - עניין של טעם וריח, שקיבל נופך מיסטי להחריד. כרגע עובדתית הפועל ירושלים מפוצלת, יצעק כל צד מה שירצה.
הטענה שדרבי אדום יחרוץ את גורל הקבוצות - ממש לא מסכים.
בסופו של דבר, עשית את ההחלטה שלך והרגשות שתיארת הן לא רק הגורם אלא גם תוצאה. אני מניח שאם היית איתנו היית מרגיש אחרת. אני לא שיכור ניצחון והדרך עוד ארוכה, אבל מעולם לא הייתי כה גאה ושמח עם הפועל. היה הרבה יותר קל איתך, אבל ננצח גם בלעדיך. יבוא יום והפועל תהיה שייכת לכל אוהדיה. |
"הפועל קטמון ירושלים זה לא מועדון שמחבק אותך בדיבורים, זה מועדון שמחבק אותך במעשים" -שי אהרון |
|
|
|
אדיר
261 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 22:42:23
|
פיני, אתה כותב יפה, ומהלב.
מעריך.
הדבר היחיד בדבריך שבעייתי בעיניי הוא תחושת הוויתור. גם אם נשחק עונה או שתיים במקביל - האיחוד בוא יבוא. המצב הזה לא טבעי מדי, הזוי מדי, קשה וכואב מדי כדי שימשך שנים רבות.
תודה על השיתוף.
|
"אין יאוש בעולם כלל" |
|
|
|
Arik
9 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 23:04:20
|
פנחס אתה אוהד את הפועל ירושלים, אבל מהי הפועל ירושלים?
האם הפועל ירושלים זה אגודה עם ארון גביעים? לא, זה ככה בכל קבוצה.
האם הפועל ירושלים זה קריית יובל? לא, זה בסה״כ מתקן אימונים שיש לכל קבוצה.
האם הפועל ירושלים זה יוסי סאסי או ויקטור יונה? לא, כאלה אפשר למצוא בשפע וכל פעולה שלהם נועדה לפגוע בקבוצה ולשרת את האינטרס הפרטי.
האם הפועל ירושלים זה איציק כהן או עוזי שמעיה? לא, שחקנים מתחלפים כל הזמן.
אז מה זה הפועל ירושלים אם כל הדברים החומריים האלה אפשר להחליף?
הפועל ירושלים זה הקהל, זה הרוח שמייצגת את המועדון, ואם ״הפועל ירושלים״ הקבוצה משתינה בקשת על אותה רוח, אז למה לא לפתוח הפועל ירושלים אמיתית? כזו שתייצג את הרוח האמיתית של הקהל?
הקבוצה שאתה רץ אחריה זו לא הפועל ירושלים כבר הרבה זמן, זו הפועל יוסי סאסי. |
|
|
|
עוגן ק.
523 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 23:08:40
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי PiniBN
ציטוט:
נשלח במקור על ידי עוגן ק.
אני מקווה שאתה לא יודע, אבל "לכל איש יש שם", על פי השיר של זלדה, זה השם של מפעל ההנצחה של מוסד יד ושם, לתיעוד שמות הנספים בשואה. תרגיע. גם עניין דימוי הדריכה על "הילדים הקטנים שצעדו לימקא ביחד עם סבא שלהם" מעט מוגזם ומעורר מחשבות נוגות על אובדן פרופורציות של אנשים, ועל מאוהבות עצמית לא נעימה.
דרך אגב, כילד גם אני צעדתי לקטמון וגם לימקא מחזיק ביד של אבא או דוד.
אז להתראות בקבוצה המאוחדת!
קבל את סליחתי אם עוררתי בך קונוטציה מתקופת השואה. לא זאת הייתה הכוונה.
ברור שזו לא כוונתך. בכל מקרה אני מרגיש שאתה קצת מאבד פרופורציות. |
|
|
|
הדוב האדום
513 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 23:13:26
|
פיני גם אני גדלתי כאוהד הפועל ירושלים ואני עודני כזה.
השתתפתי במאמצי קירוב הלבבות שהיו בינינו בקפה מסריק ובקבוצת הווטאפ. איחוד לא יצא לנו מזה אבל בהחלט קירוב לבבות.
אני מבין את כעסם של האוהדים שנשארו במקורית אבל גם לאוהדי קטמון יש כעס עליכם. כעס על כך שבחרתם להמשיך ולשתף פעולה עם אלו אשר רמסו, בזזו וחמסו את קבוצתינו האהודה במשך השנים. אם הייתם מצטרפים היו הקבלנים נשארים מיותמים לשחק לבד עם צעצוע שבור (כמו שאול אייזנברג) והיינו (לפי דעתי) כבר היום בקבוצה אחת עם השם "הפועל ירושלים".
אבל מטרתנו היא אחת, לא ללבות כעס ויצרים ולא לתת במה לניצים משני הצדדים.
עלינו לדבוק באהבתנו ולקדם את האיחוד. ליצור גשרים של שלום ואהבה ולא נהרות של שנאה ושטנה.
אני מעריך את כתיבתך פה אצלנו בפורום, את אומץ ליבך ואת גילוי רגשותך.
אך יש לי גם בקשה. לכולנו. בואו לא ניפול לקלישאות ולסיסמאות ריקות מתוכן. בואו גם במצבינו הסבוך נמצא את ההזדמנויות שניתן להפיק ממנו. ויש כאלו לא מעט.
|
|
|
|
אליה
866 הודעות |
נשלח - 05/06/2013 : 23:22:00
|
פיני הרי הכל פשוט יש בעולם שני סוגים של האנשים אלו שיש להם יאני קביעות הם נאחזים במה שיש בכל מחיר אחי הם לא יוצאים מהקונכיה שלהם בשום מצב במקרה שלנו זה מעוט בעולם אחי זה רוב...ויש כאלו שאומרים אני אנסה לשנות על אפם וחמתם של רבים .....אין על מה לדבר אחי היתי לפני כמה יומים באירוע פתיחה של תערוכה אדום ,צהוב ,שחור באגריפס היו מלא כוכבי העבר שלנו ושל בית"ר ואחי לא תאמין ילדים שלי וחברים שלהם התעקשו להגיע אדומים -ראיתי את מישל דיין ואחרים נהנים לראות אותם והפועל חיה בזכות ילדים האלה בשביל זה קמה קטמון לא ראיתי שמה אוהדי סאדר אחי למרות שאני לא מבדיל בינך לביני..אתה אוהד 28 שנה אני אוהד קרוב לעשור זה לא משנה לא אשב ואחכה עד שהפועל תתפרק אחי ילדים שלי לא יתמו לי כך שצר לי אנחנו הפועל קטמון ירושלים ויום אחד נהיה הפועל ירושלים מאוחדת בוא תעזור לקרב את זה או שתשאר בקונכיה שלך אחי אך במקרה הזה אל תכתוב בקשות כאלה בפורום אחי זה פטטי למדי(סליחס) |
אליה |
|
|
|
לכל איש יש שם |
|
|
|
