| משתמש |
 מקומונים  |
|
tampopo 
644 הודעות |
 נשלח - 10/05/2013 : 10:51:00
|
שהאל יברך את זה שיסרוק ויעלה לפה ,לטובת אלו שטעו,ועזבו את ירושלים האהובה.
תודה.
|
|
|
רגל עץ
2370 הודעות |
נשלח - 10/05/2013 : 11:30:28
|
חזון אחרית הימים: ארבעה עמודים ב״כל העיר״, פלוס מוסף עליה מפואר. תענוג.
עריכה: סליחה, שבעה עמודים ב״כל העיר״, בעיתון עצמו. |
נערך על ידי - רגל עץ ב-10/05/2013 18:31:53 |
 |
|
|
קטמון ותיק
2510 הודעות |
נשלח - 10/05/2013 : 11:33:34
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי רגל עץ
חזון אחרית הימים: ארבעה עמודים ב״כל העיר״, פלוס מוסף עליה מפואר. תענוג.
מוסף פירסומי יש לציין
בעמוד השער, מתחת ללוג של כל העיר כתוב "המחלקה המסחרית". זו הכוונה.
איך בכך לגרוע מהיוזמה והמאמץ |
אתה, שאתה מנהיג/שהגעת לזה כי פיקפקת במנהיגים!
אז הרשה למונהגים/להטיל ספק!
[ב. ברכט, מתוך השבח לספק] |
נערך על ידי - קטמון ותיק ב-10/05/2013 11:55:10 |
|
|
|
שאלתי
22 הודעות |
נשלח - 10/05/2013 : 11:46:09
|
| מוסף יפה ומרגש של רון ואביתר. אתה יודע ותיק, בעיתונים יש פרסומת. ואפילו גרוסמן מצליח לא לקלקל את החגיגה. |
|
|
|
קטמון ותיק
2510 הודעות |
|
|
עוז לניצחון
522 הודעות |
|
|
amos
1045 הודעות |
נשלח - 11/05/2013 : 10:51:27
|
| קראתי רק עכשו את המוסף של כל העיר, והוא ממש תאווה לעיניים. כתבות מצוינות, עריכה, צילומים - הכי ברמה שיש. בשיא הרצינות. כל הכבוד לכולם שם! גם מעניין, גם מרגש, גם נכון עיתונאית. כבוד |
|
|
|
דוד יוסה
211 הודעות |
נשלח - 11/05/2013 : 14:10:36
|
| אני לא מצליח להעלות קישור מהנייד אך באתר הארץ ייש ראיון עם שרצקי. |
נערך על ידי - דוד יוסה ב-11/05/2013 14:19:02 |
|
|
|
lazy
2403 הודעות |
|
|
gideon
918 הודעות |
נשלח - 11/05/2013 : 14:35:37
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי דוד יוסה
אני לא מצליח להעלות קישור מהנייד אך באתר הארץ ייש ראיון עם שרצקי.
הנה פה:
http://www.docdroid.net/2n1i/uri-haaretz.pdf.html
|
עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.
|
|
|
|
חיים ברעם
403 הודעות |
נשלח - 11/05/2013 : 16:55:41
|
הטור שלי מאתמול בכל העיר
טקטיקה חיים ברעם
היום שלמחרת
בספרי "אדום צהוב שחור" תיארתי את התסמונת של דיכאון כמעט קליני אחרי משחקי כדורגל, בלי שום קשר לתוצאה. דווקא משחקים מלהיבים במיוחד יוצרים אחר כך תגובת נגד, שמשתנה מעת לעת באינטנסיביות שלה. החלום המתוק ושיכרון הניצחון נמהלים כמעט תמיד בספקות, בחששות לקראת העתיד. נדמה לי שנגמלתי מהתופעה הזו. בדיוק לפני שנה ראיתי בוומבלי את ניצחונה הנהדר של וסטהאם יונייטד על בלקפול במשחק עלייה לפרמיירליג, ונשאתי עימי את תחושת האושר הבלתי רציונאלית הזו לאורך כל השנה, חרף הכדורגל המכוער של המנג'ר שלנו, סם אלרדייס; ואילו ביום שישי שעבר שלחו אותי אלפי אוהדים אדומים לאכסטזה אמיתית. להפתעתי נחתִּי בתחילת השבוע על קרקע המציאות בשלום, בשלווה, בהשלמה עם עצמי ועם סביבתי, והאופטימיות שתמיד אפיינה אותי העצימה לרמות שקשה מאוד להכיל אותן. הצלחנו לשקם את הכדורגל האדום בעירנו, להחזיר לאוהדים את האמון אבל גם לגלות בהם תכונות חדשות של נדיבות רוח וגדלות נפש, שמהן נוכל לבנות לעצמנו ולאחרים עולם תרבותי-ספורטיבי חדש.
לכן מיותר לגמרי להיכנס לוויכוחים הישנים. אני מכיר בכך שיש עוד אגודה אדומה בעיר, שגם היא סמל של אחוות עמים ומלחמה בגזענות ושיש לה, כמו להפועל קטמון ירושלים, אוהדים מכל הזרמים ומכל קשת הדעות. קטמון היא ישות חדשה, רעננה ומלהיבה, שהצליחה ליצור שילוב (אולי המונח "סינתזה" יתאים יותר) בין אוהדים אדומים ותיקים לבין צעירים, ילדים, נשים, משפחות שלמות שיצרו יחדיו קהילה משמחת-לב. רוב האוהדים ששרדו מקטמון של רחל אמנו, ילדיהם ונכדיהם חברו לאנשים צעירים שוחרי טוב, שיוצרים אווירה שלא נתקלתי בשכמותה בשום אצטדיון כדורגל בעולם. זו תהיה טעות קטנונית וילדותית להתעלם מזיקתם של רוב עצום מקרב האוהדים להפועל ירושלים של פעם, לסמליה ולמסורתה. אנחנו לא "בוגדים", חלילה. חמשת אלפי בני אדם (לפחות) שמתרגשים לראות את החולצה האדומה ומזמרים בקולי קולות שירי אהבה להפועל ירושלים כמעט כמושג מופשט, לא בגדו בעצמם וגם לא באחרים.
ביום כזה מותר לי להיות אישי מאוד. השורשים שלנו בהפועל ירושלים הם עמוקים. אמא שלי (גרציה ברעם לבית אלקיים) הייתה חברה מסורה ופעילה בפלוגת הסדרן של הפועל עוד בשנות השלושים ושילבה את פעילותה בפעולות חשאיות של ארגון ההגנה; אבי היה מזכיר מועצת פועלי ירושלים כאשר הקבוצה העפילה לראשונה לליגה הבכירה בשנת 1957; כל משפחתי תומכת בקטמון, וזה כולל את אחיי, ילדיי והנכדים, שהם דור רביעי לאדומים בעירנו. כאשר כתבתי ספר אוטוביוגרפי על ירושלים של שנות החמישים הוא עסק בחלקו הגדול בהפועל, שהייתה חלק מכריע בחשיבותו בהוויה של ביתנו בנחלת אחים ואחר כך ברחוב המלך ג'ורג'. קווים דומים ניתן למצוא גם בעברם של אוהדים כמו אודי ארנון שאביו "ההולנדי" יעקב היה מנכ"ל משרד האוצר ודמות מוכרת ביציעי קטמון של פעם, באוֹרי גבע, מנהל בית הספר הניסויי ואחיו של דודו גבע שלנו, שאביו, כתב יומון אחדות העבודה "למרחב", ישב לידנו בקטמון, באחים רשף, במאות אוהדים אחרים.
אנחנו לא מזלזלים חלילה במיעוט שנשאר באגודה הוותיקה יותר. הפועל משחקת טוב מאוד לקראת סוף השנה ומבחינה מקצועית היא אולי עולה עלינו. יש שם אוהדים ששונאים אותנו, ואני נתקל בביטויים מכוערים מפעם לפעם, אבל גם הם מבינים שאין להם עתיד בלעדינו. הדגם של קבוצת אוהדים דמוקרטית, שמתנהלת למופת חרף האילוצים הקשים של המציאות הניאו-ליברלית גם בעיר המוזרה הזאת, ימשיך להיות עמוד האש ועמוד הענן של הכדורגל האדום בעיר. גם מנהלים בהפועל (שהם לפי השמועה מוכשרים) ייאלצו לכבד את התרומה שלנו לכדורגל האדום בעיר, ולהחייאתה של החלופה האדומה לבית"ר בעירנו.
קטמון עלתה ללאומית בצורה הכי ספורטיבית שיש. מכבי יפו ניסתה לגזול מאיתנו את הבכורה באמצעות הסתה ובעזרת אנשי תקשורת מהשפלה שאף פעם לא היה להם יחס חיובי לאדומים בעירנו. ממקור בלתי טהור זה נובעת הטענה, שהניצחון של יפו 2-8 על אורתודוכסים לוד היה טהור וכשר למהדרין ורק אנחנו חטאנו כשהבסנו את אותה קבוצה עצמה. גם אם תחליט ההתאחדות לבטל את כל משחקי לוד קטמון תעלה. מי שמבקיע שער ניצחון בדקה המאה ואחת (כפי שיפו עשתה נגד הפועל ערד) חייב לגלות קצת צניעות בביקורת שלו. חבל רק שהניסיון להרעיל בארות הרס את מרקם היחסים הלבביים שהיו לקטמון עם יפו.
הכדורגל האדום בעיר חייב תודה לאורי שרצקי, לאשר גולה ולכל חבריהם הצעירים יותר על עבודת הקודש שעשו. גם השחקנים עשו כמיטב יכולתם למען הקבוצה. שי אהרון היה פצוע בחלק השני של העונה, אבל עצם נוכחותו הביאה לנו נקודות שלא לדבר על ההופעות המבריקות שלו בתקשורת. נשאלתי בסוף השבוע שעבר מה כל כך מיוחד בכדורגלן כמו אהרון שמשחק פצוע, והשבתי שאנחנו זקוקים לו בשל שי "אהרוניוּתו", שזו איכות שאיננה ניתנת לבדיקה כמותית, אלא אוסף של תכונות תרומיות אצל שחקן אחד. עוד נקדיש מקום להערכה מקצועית של השחקנים אבל כל מי שעקב העונה אחרי ליגה א' דרום יודע, שהקשר עוז צבאג הוא כוכב ברמה של ליגת העל, אחרי שהפנים את ההבדלים בין המגרש הגדול לבין הקטרגל, שבו חישל את כישוריו הטכניים הנדירים.
כדי שהמחזות שראינו ביום שישי לא יהיו נדירים כל כך, יצטרכו כל האוהדים האדומים בעיר להירתם לפעילויות למען האגודה ולהשתמש במוניטין שלה בחוץ לארץ לגיוס משאבים חדשים. כפי שכתבתי כאן בשבוע שעבר יש לנהל את השיחות לאיחוד עם הפועל בלב נקי ועם פנקסי חשבונות פתוחים. עד אז נברך על המצוי ונחתור להגשמת הרצוי: פיתוח אגודת כדורגל עם שורשים בעבר אבל גם עם יומרות רבות להישגים בעתיד. הכול צפוי והרשות נתונה.
חיים ברעם
|
|
|
|
קלי
719 הודעות |
|
|
ארמדיל
271 הודעות |
נשלח - 13/05/2013 : 16:24:49
|
תודה 
מרגש מאוד |
---
Homo Sapiens Non Urinat In Ventum |
|
|
|
הדוב האדום
513 הודעות |
נשלח - 13/05/2013 : 16:30:03
|
הטור של הבחור האנונימי ממש מחורבן. כתיבה עילגת, בלי מסר
לפחות אין שגיאות כתיב |
|
|
|
יפתחמ
891 הודעות |
נשלח - 13/05/2013 : 16:39:59
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי הדוב האדום
הטור של הבחור האנונימי ממש מחורבן. כתיבה עילגת, בלי מסר
לפחות אין שגיאות כתיב
שמח שהפנמת מה שחשוב באמת. |
I am City till I cry |
|
|
|
דוד יוסה
211 הודעות |
נשלח - 13/05/2013 : 21:31:54
|
ציטוט:
נשלח במקור על ידי ארמדיל
תודה
מרגש מאוד
|
|
|
|
מקומונים |
|
|
|
גולה יביא לנו רגל... 