כתב היטב חברי הקוצני. גם אני נסחפתי בחודשיים האחרונים בהילולה (המוגזמת בדיעבד) סביב הנסיעה לדרומית שביריבותינו. גם אני הזיתי על שיירות של אדומים השוטפים את חופי אילת כמו היו צרפתים בתל אביב או סטודנטיות בספרינג ברייק.
המשכתי לשקול נסיעה משפחתית למרות שבר החלום. אבל כשהחברים ויתרו על הרעיון סופית, חזרתי ריק הביתה וחשתי צורך לחלוק את זה עם הפורום.
למרות שמי, ברור שזה לא בקטע של מחאה. מה יש לי למחות נגד הקבוצה שלי, נגד עצמי?
בסופו של יום, מקנא במי שנוסע, יהיה לכם כיף אדיר ואנחנו נשב פה ונמשיך להזות על הנסיעה של עונה הבאה.
"הפועל קטמון ירושלים זה לא מועדון שמחבק אותך בדיבורים, זה מועדון שמחבק אותך במעשים" -שי אהרון