כל ילדי שכונת הפחונים של רהט זורקים עלינו אבנים, ערסים משעריים מתחילים איתנו מכות ביצ'לאל, אוהדי דימונה יורקים על השופט ואנחנו עומדים לדין משמעתי...כל אלו רגעים שחיים אצלנו היטב בזיכרון אבל אין להם קיום מתועד. הם לא צולמו, ולכן נמוגו ולמעשה לא התרחשו מעולם. הפתרון הוא לצלם, כמה שיותר, להביא מצלמות ומסרטות ופלאפונים עם מצלמה ולתעד את הבהמות שבאות להרוס לנו את המשחק. אם כל אבו-זבל שבא למגרש להראות לכולם למי יש יותר כבוד יקלוט שהוא מתועד ומצולם, אין סיכוי שיתנהג כמו שבא לו...
|