| ס ק י ר ת נ ו ש א |
| tampopo |
נשלח - 10/05/2013 : 10:51:00
שהאל יברך את זה שיסרוק ויעלה לפה ,לטובת אלו שטעו,ועזבו את ירושלים האהובה.
תודה.
|
| 15 ת ג ו ב ו ת א ח ר ו נ ו ת (חדשות ביותר ראשונות) |
| roi |
נשלח - 15/05/2013 : 06:26:46
ציטוט:
נשלח במקור על ידי davidkipod
קלי אין כמוך, תודה.
למקרא אוסף גזרי העיתונים המרגש, הבנתי שיש כאן שתי גרסאות סותרות לכאורה: האחת שטוענת שעלינו ליגה בזכות השחקנים במגרש, והשניה - המקובלת עלי, שעלינו בזכות שמירה קפדנית על כללי המנחוס של מספר אוהדים, חלקם ידועים (תודות לכתבה של טל) וחלקם צדיקים נסתרים. ליתר דיוק - הגולים של עידן, הלהטוטים של עוז, הגליצ'ים של סמיר והעצירות של עמית - כבודם במקומם. האמת היא שאת ב"ש ניצחו התחתונים של זוהר, והגול של ליעד בכ"ס הוא פשוט תוצאה של זריזות ידיים מתוזמנת היטב של ליאור, שהדליקה סיגריה ברגע האחרון.
האמת היא שגם לי יש חלק מטפיזי לא מבוטל באליפות א' דרום, והסיפור כזה: הגעתי לאימון החגיגי לפני פרוץ העונה מתוך ידיעה שזו הפעם הראשונה והאחרונה שאני רואה את הקבוצה בעיניים. הייתי לפני יציאה לשנה בחו"ל, ואמרתי לזוהר בצחוק "שלא תעיזו לעלות ליגה בלעדי". מין משאלת לב אנוכית שכזאת. זוהר, בהיותו בקי בהלכות הנאחס, לקח ברצינות, ונתן לי להבין שאני משחק באש.
נסענו לאנגליה, העונה התחילה, החרדות שלפני יום שישי, חיתות הרגליים בין גולר לדבלפס, התקצירים של דאפי. האושר או הדכאון שאחרי. חודש וחצי לפני תום העונה התחזקו הגעגועים לאבק הארץ, קניתי כרטיסי טיסה וכיוונתי למועד המשחק האחרון של העונה. ואז הגיעה סדרת משחקי-עונה קריטיים: בדקה ה 80 בלאומית ובדקה ה 90 כבר לא. שניה לפני שכהן צדק הבן אלף קבר את ערד עוד הספקתי לעבור על הדיבר הראשון בתורת המנחוס, והכנתי פוסט לפורום שהכיל את השם המפורש "שולמית"... למזלי רובכם הייתם טרודים במגרש, ולא שמתם לב לפוסט שנמחק במהירות שיא.
לרגשות האשם הבלתי נסבלים נוסף גם ההפסד באילת (מי לוקח אחריות, חברים?) והבנתי שמה שאמרתי לזוהר לפני העונה יוצא מחזקת בדיחה גרועה ועובר למשבצת 'נבואה שמגשימה'. במלים פשוטות - קטמון מסרבת לעלות ליגה בלעדי. תארו לכם איך הרגשתי, עם כל העול הזה, כשהודיעו במנצ'סטר שהמטוס לארץ לא כשיר וצריך לרדת ולהמתין להשד יודע מה. בשלב הזה היה ברור שיפו מנסים למנוע ממני להגיע למשחק. כנראה שלמישהו בהנהלה שלנו נפל האסימון. אולי היה זה האוהד אריאל עמר, שגם אותו הכנסתי בסוד הנדר, ודאג לידע את מי שצריך ולשלוח מטוס חלופי.
ואתם שהייתם איתי בטדי, וספרתם בדחילו את 11 גיבורי לוד עולים למגרש, לו ידעתם שאני בינכם ואין מה לדאוג.
אדיר. זה בהחלט הניתוח הכי מעניין שקראתי למחזורים האחרונים.
תרשה לי רק שאלה - אם אכן יש לך כזה כח להשפיע על משחקים, ושילמת כסף כדי לעלות על מטוס ולהביא את הניצחון על לוד - האין זה קניית משחק?! אני כבר רואה את הכתבה בגולר: גורמים בקטמון מודים -ויצמן -יער -פוליגרף -מקרובים -אזוריה בדם. |
| מנדי742 |
נשלח - 15/05/2013 : 05:33:39
ציטוט:
נשלח במקור על ידי davidkipod
קלי אין כמוך, תודה.
... לרגשות האשם הבלתי נסבלים נוסף גם ההפסד באילת (מי לוקח אחריות, חברים?) ...
תודה קלי, שיחקת אותה (שוב).
מקבל בהכנעה את מנחוס אילת.
בעקבות ההפסדים ליפו ולשעריים החלטתי לשנות משהו למשחקי החוץ, והמסקנה המתבקשת היתה ללבוש אדום רק למשחקי בית ולא למשחקי חוץ. זה הצליח בעמישב ובכפר סבא (ותודה לאלעד שיק), ואחרי הנצחון על באר שבע חשבתי שהעניין סגור והעזתי להתגרות בגורל ולבוא עם חולצה אדומה לאילת.
סליחה ומחילה.
מצד שני, שמעתי מישהו לידי צועק "יש!" כשעמית עצר את הפנדל, ולפני שהריבאונד נכנס. אז אולי זה לא רק באשמתי.
נ.ב: הוכשטיין - עד שקראתי את הכתבה של נויברגר חשבתי שאתה באמת אוהב אותי... |
| גוני |
נשלח - 14/05/2013 : 23:34:26
ציטוט:
נשלח במקור על ידי tampopo
תודה,שמוליק.
תודה גוני
|
| tampopo |
נשלח - 14/05/2013 : 10:39:59
תודה,שמוליק.
|
| davidkipod |
נשלח - 14/05/2013 : 01:46:44
קלי אין כמוך, תודה.
למקרא אוסף גזרי העיתונים המרגש, הבנתי שיש כאן שתי גרסאות סותרות לכאורה: האחת שטוענת שעלינו ליגה בזכות השחקנים במגרש, והשניה - המקובלת עלי, שעלינו בזכות שמירה קפדנית על כללי המנחוס של מספר אוהדים, חלקם ידועים (תודות לכתבה של טל) וחלקם צדיקים נסתרים. ליתר דיוק - הגולים של עידן, הלהטוטים של עוז, הגליצ'ים של סמיר והעצירות של עמית - כבודם במקומם. האמת היא שאת ב"ש ניצחו התחתונים של זוהר, והגול של ליעד בכ"ס הוא פשוט תוצאה של זריזות ידיים מתוזמנת היטב של ליאור, שהדליקה סיגריה ברגע האחרון.
האמת היא שגם לי יש חלק מטפיזי לא מבוטל באליפות א' דרום, והסיפור כזה: הגעתי לאימון החגיגי לפני פרוץ העונה מתוך ידיעה שזו הפעם הראשונה והאחרונה שאני רואה את הקבוצה בעיניים. הייתי לפני יציאה לשנה בחו"ל, ואמרתי לזוהר בצחוק "שלא תעיזו לעלות ליגה בלעדי". מין משאלת לב אנוכית שכזאת. זוהר, בהיותו בקי בהלכות הנאחס, לקח ברצינות, ונתן לי להבין שאני משחק באש.
נסענו לאנגליה, העונה התחילה, החרדות שלפני יום שישי, חיתות הרגליים בין גולר לדבלפס, התקצירים של דאפי. האושר או הדכאון שאחרי. חודש וחצי לפני תום העונה התחזקו הגעגועים לאבק הארץ, קניתי כרטיסי טיסה וכיוונתי למועד המשחק האחרון של העונה. ואז הגיעה סדרת משחקי-עונה קריטיים: בדקה ה 80 בלאומית ובדקה ה 90 כבר לא. שניה לפני שכהן צדק הבן אלף קבר את ערד עוד הספקתי לעבור על הדיבר הראשון בתורת המנחוס, והכנתי פוסט לפורום שהכיל את השם המפורש "שולמית"... למזלי רובכם הייתם טרודים במגרש, ולא שמתם לב לפוסט שנמחק במהירות שיא.
לרגשות האשם הבלתי נסבלים נוסף גם ההפסד באילת (מי לוקח אחריות, חברים?) והבנתי שמה שאמרתי לזוהר לפני העונה יוצא מחזקת בדיחה גרועה ועובר למשבצת 'נבואה שמגשימה'. במלים פשוטות - קטמון מסרבת לעלות ליגה בלעדי. תארו לכם איך הרגשתי, עם כל העול הזה, כשהודיעו במנצ'סטר שהמטוס לארץ לא כשיר וצריך לרדת ולהמתין להשד יודע מה. בשלב הזה היה ברור שיפו מנסים למנוע ממני להגיע למשחק. כנראה שלמישהו בהנהלה שלנו נפל האסימון. אולי היה זה האוהד אריאל עמר, שגם אותו הכנסתי בסוד הנדר, ודאג לידע את מי שצריך ולשלוח מטוס חלופי.
ואתם שהייתם איתי בטדי, וספרתם בדחילו את 11 גיבורי לוד עולים למגרש, לו ידעתם שאני בינכם ואין מה לדאוג.
|
| דוד יוסה |
נשלח - 13/05/2013 : 21:31:54
ציטוט:
נשלח במקור על ידי ארמדיל
תודה 
מרגש מאוד
|
| יפתחמ |
נשלח - 13/05/2013 : 16:39:59
ציטוט:
נשלח במקור על ידי הדוב האדום
הטור של הבחור האנונימי ממש מחורבן. כתיבה עילגת, בלי מסר
לפחות אין שגיאות כתיב
שמח שהפנמת מה שחשוב באמת. |
| הדוב האדום |
נשלח - 13/05/2013 : 16:30:03
הטור של הבחור האנונימי ממש מחורבן. כתיבה עילגת, בלי מסר
לפחות אין שגיאות כתיב |
| ארמדיל |
נשלח - 13/05/2013 : 16:24:49
תודה
מרגש מאוד |
| קלי |
נשלח - 13/05/2013 : 15:41:14
באופן חד פעמי ולאור בקשת הטמפופו
העיר
אורי שרצקי 1+2
http://imageshack.us/a/img90/1530/1page1image0001.jpg
http://imageshack.us/a/img266/5317/2page1image0001.jpg
עוז צבאג 1+2
http://imageshack.us/a/img267/1530/1page1image0001.jpg
http://imageshack.us/a/img17/5317/2page1image0001.jpg
אסף עזו 1+2
http://imageshack.us/a/img841/1530/1page1image0001.jpg
http://imageshack.us/a/img842/5317/2page1image0001.jpg
אסף כהן
http://imageshack.us/a/img197/3322/page1image0001.jpg
טור טוריה
http://imageshack.us/a/img541/3322/page1image0001.jpg
מרכוס
http://imageshack.us/a/img35/3322/page1image0001.jpg
אייל מלול
http://imageshack.us/a/img838/3322/page1image0001.jpg
טל
http://imageshack.us/a/img442/3322/page1image0001.jpg
איתן פרי
http://imageshack.us/a/img823/3322/page1image0001.jpg
אנונימי
http://imageshack.us/a/img5/3322/page1image0001.jpg
|
| חיים ברעם |
נשלח - 11/05/2013 : 16:55:41
הטור שלי מאתמול בכל העיר
טקטיקה חיים ברעם
היום שלמחרת
בספרי "אדום צהוב שחור" תיארתי את התסמונת של דיכאון כמעט קליני אחרי משחקי כדורגל, בלי שום קשר לתוצאה. דווקא משחקים מלהיבים במיוחד יוצרים אחר כך תגובת נגד, שמשתנה מעת לעת באינטנסיביות שלה. החלום המתוק ושיכרון הניצחון נמהלים כמעט תמיד בספקות, בחששות לקראת העתיד. נדמה לי שנגמלתי מהתופעה הזו. בדיוק לפני שנה ראיתי בוומבלי את ניצחונה הנהדר של וסטהאם יונייטד על בלקפול במשחק עלייה לפרמיירליג, ונשאתי עימי את תחושת האושר הבלתי רציונאלית הזו לאורך כל השנה, חרף הכדורגל המכוער של המנג'ר שלנו, סם אלרדייס; ואילו ביום שישי שעבר שלחו אותי אלפי אוהדים אדומים לאכסטזה אמיתית. להפתעתי נחתִּי בתחילת השבוע על קרקע המציאות בשלום, בשלווה, בהשלמה עם עצמי ועם סביבתי, והאופטימיות שתמיד אפיינה אותי העצימה לרמות שקשה מאוד להכיל אותן. הצלחנו לשקם את הכדורגל האדום בעירנו, להחזיר לאוהדים את האמון אבל גם לגלות בהם תכונות חדשות של נדיבות רוח וגדלות נפש, שמהן נוכל לבנות לעצמנו ולאחרים עולם תרבותי-ספורטיבי חדש.
לכן מיותר לגמרי להיכנס לוויכוחים הישנים. אני מכיר בכך שיש עוד אגודה אדומה בעיר, שגם היא סמל של אחוות עמים ומלחמה בגזענות ושיש לה, כמו להפועל קטמון ירושלים, אוהדים מכל הזרמים ומכל קשת הדעות. קטמון היא ישות חדשה, רעננה ומלהיבה, שהצליחה ליצור שילוב (אולי המונח "סינתזה" יתאים יותר) בין אוהדים אדומים ותיקים לבין צעירים, ילדים, נשים, משפחות שלמות שיצרו יחדיו קהילה משמחת-לב. רוב האוהדים ששרדו מקטמון של רחל אמנו, ילדיהם ונכדיהם חברו לאנשים צעירים שוחרי טוב, שיוצרים אווירה שלא נתקלתי בשכמותה בשום אצטדיון כדורגל בעולם. זו תהיה טעות קטנונית וילדותית להתעלם מזיקתם של רוב עצום מקרב האוהדים להפועל ירושלים של פעם, לסמליה ולמסורתה. אנחנו לא "בוגדים", חלילה. חמשת אלפי בני אדם (לפחות) שמתרגשים לראות את החולצה האדומה ומזמרים בקולי קולות שירי אהבה להפועל ירושלים כמעט כמושג מופשט, לא בגדו בעצמם וגם לא באחרים.
ביום כזה מותר לי להיות אישי מאוד. השורשים שלנו בהפועל ירושלים הם עמוקים. אמא שלי (גרציה ברעם לבית אלקיים) הייתה חברה מסורה ופעילה בפלוגת הסדרן של הפועל עוד בשנות השלושים ושילבה את פעילותה בפעולות חשאיות של ארגון ההגנה; אבי היה מזכיר מועצת פועלי ירושלים כאשר הקבוצה העפילה לראשונה לליגה הבכירה בשנת 1957; כל משפחתי תומכת בקטמון, וזה כולל את אחיי, ילדיי והנכדים, שהם דור רביעי לאדומים בעירנו. כאשר כתבתי ספר אוטוביוגרפי על ירושלים של שנות החמישים הוא עסק בחלקו הגדול בהפועל, שהייתה חלק מכריע בחשיבותו בהוויה של ביתנו בנחלת אחים ואחר כך ברחוב המלך ג'ורג'. קווים דומים ניתן למצוא גם בעברם של אוהדים כמו אודי ארנון שאביו "ההולנדי" יעקב היה מנכ"ל משרד האוצר ודמות מוכרת ביציעי קטמון של פעם, באוֹרי גבע, מנהל בית הספר הניסויי ואחיו של דודו גבע שלנו, שאביו, כתב יומון אחדות העבודה "למרחב", ישב לידנו בקטמון, באחים רשף, במאות אוהדים אחרים.
אנחנו לא מזלזלים חלילה במיעוט שנשאר באגודה הוותיקה יותר. הפועל משחקת טוב מאוד לקראת סוף השנה ומבחינה מקצועית היא אולי עולה עלינו. יש שם אוהדים ששונאים אותנו, ואני נתקל בביטויים מכוערים מפעם לפעם, אבל גם הם מבינים שאין להם עתיד בלעדינו. הדגם של קבוצת אוהדים דמוקרטית, שמתנהלת למופת חרף האילוצים הקשים של המציאות הניאו-ליברלית גם בעיר המוזרה הזאת, ימשיך להיות עמוד האש ועמוד הענן של הכדורגל האדום בעיר. גם מנהלים בהפועל (שהם לפי השמועה מוכשרים) ייאלצו לכבד את התרומה שלנו לכדורגל האדום בעיר, ולהחייאתה של החלופה האדומה לבית"ר בעירנו.
קטמון עלתה ללאומית בצורה הכי ספורטיבית שיש. מכבי יפו ניסתה לגזול מאיתנו את הבכורה באמצעות הסתה ובעזרת אנשי תקשורת מהשפלה שאף פעם לא היה להם יחס חיובי לאדומים בעירנו. ממקור בלתי טהור זה נובעת הטענה, שהניצחון של יפו 2-8 על אורתודוכסים לוד היה טהור וכשר למהדרין ורק אנחנו חטאנו כשהבסנו את אותה קבוצה עצמה. גם אם תחליט ההתאחדות לבטל את כל משחקי לוד קטמון תעלה. מי שמבקיע שער ניצחון בדקה המאה ואחת (כפי שיפו עשתה נגד הפועל ערד) חייב לגלות קצת צניעות בביקורת שלו. חבל רק שהניסיון להרעיל בארות הרס את מרקם היחסים הלבביים שהיו לקטמון עם יפו.
הכדורגל האדום בעיר חייב תודה לאורי שרצקי, לאשר גולה ולכל חבריהם הצעירים יותר על עבודת הקודש שעשו. גם השחקנים עשו כמיטב יכולתם למען הקבוצה. שי אהרון היה פצוע בחלק השני של העונה, אבל עצם נוכחותו הביאה לנו נקודות שלא לדבר על ההופעות המבריקות שלו בתקשורת. נשאלתי בסוף השבוע שעבר מה כל כך מיוחד בכדורגלן כמו אהרון שמשחק פצוע, והשבתי שאנחנו זקוקים לו בשל שי "אהרוניוּתו", שזו איכות שאיננה ניתנת לבדיקה כמותית, אלא אוסף של תכונות תרומיות אצל שחקן אחד. עוד נקדיש מקום להערכה מקצועית של השחקנים אבל כל מי שעקב העונה אחרי ליגה א' דרום יודע, שהקשר עוז צבאג הוא כוכב ברמה של ליגת העל, אחרי שהפנים את ההבדלים בין המגרש הגדול לבין הקטרגל, שבו חישל את כישוריו הטכניים הנדירים.
כדי שהמחזות שראינו ביום שישי לא יהיו נדירים כל כך, יצטרכו כל האוהדים האדומים בעיר להירתם לפעילויות למען האגודה ולהשתמש במוניטין שלה בחוץ לארץ לגיוס משאבים חדשים. כפי שכתבתי כאן בשבוע שעבר יש לנהל את השיחות לאיחוד עם הפועל בלב נקי ועם פנקסי חשבונות פתוחים. עד אז נברך על המצוי ונחתור להגשמת הרצוי: פיתוח אגודת כדורגל עם שורשים בעבר אבל גם עם יומרות רבות להישגים בעתיד. הכול צפוי והרשות נתונה.
חיים ברעם
|
| gideon |
נשלח - 11/05/2013 : 14:35:37
ציטוט:
נשלח במקור על ידי דוד יוסה
אני לא מצליח להעלות קישור מהנייד אך באתר הארץ ייש ראיון עם שרצקי.
הנה פה:
http://www.docdroid.net/2n1i/uri-haaretz.pdf.html
|
| lazy |
נשלח - 11/05/2013 : 14:29:25
ציטוט:
נשלח במקור על ידי דוד יוסה
אני לא מצליח להעלות קישור מהנייד אך באתר הארץ ייש ראיון עם שרצקי.
http://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/.premium-1.2017329 |
| דוד יוסה |
נשלח - 11/05/2013 : 14:10:36
אני לא מצליח להעלות קישור מהנייד אך באתר הארץ ייש ראיון עם שרצקי. |
| amos |
נשלח - 11/05/2013 : 10:51:27
קראתי רק עכשו את המוסף של כל העיר, והוא ממש תאווה לעיניים. כתבות מצוינות, עריכה, צילומים - הכי ברמה שיש. בשיא הרצינות. כל הכבוד לכולם שם! גם מעניין, גם מרגש, גם נכון עיתונאית. כבוד |
|
|
