"מה שלא הורג אותי – מחזק אותי". כך אמר הפילוסוף, מהחשובים אי-פעם בעולמנו, פרידריך ניטשה. הוא קבע גם, כי העוצמה היא הדחף היסודי והעיקרי של האדם. פרידריך ניטשה, שנולד ב-1844 בעיירה רוקן, שליד לייפציג, בסקסוניה, גרמניה, למשפחה נוצרית אדוקה, נקרא על שם המלך פרידריך ווילהלם הרביעי, מלך פרוסיה. מאמרותיו הידועות של המלך: "אם הפסדת בקרב אחד – ורק אחד – זה אומר שתנצח במערכה כולה".

אז הנה כל התורה להפועל קטמון ירושלים על רגל אחת: נכון, הפסדנו בגביע, אפילו בצורה מאד לא סימפאטית (זה הביטוי הכי מתון שמצאתי...) לקבוצה מאד לא איכותית, עמישב פתח-תקווה. אבל, מכאן אפשר רק להתחזק: זה לא הרג אותנו – לכן זה יחזק את הפועל קטמון, כיוון שזה בא בזמן: תמרור אזהרה, כרגע רק צהוב, כדי שלא יגיע זה בצבע האדום. והפסדנו בקרב אחד – בגביע – אך במערכה כולה, בליגה, אנחנו ננצח! כך קבעו הפילוסוף ניטשה והמלך פרידריך, ומי אנחנו שנסתור אותם?

אכן קרה לנו פנצ'ר. בטור שלי לקראת משחק הגביע כבר ניסחתי את הכותרות בעיתונים, לקראת משחקי הגביע שלנו בשלבים המתקדמים, מול מכבי תל-אביב או מכבי חיפה, אבל אודה (וקצת אבוש) – זה היה רק חלום. כשלנו: מילא להפסיד 3:0 במשחק "בית" בגביע, אבל לגרום כזאת עוגמת נפש ל-200 האוהדים שנטלו פסק זמן מהעבודה ויצאו באמצע השבוע לראות את אליליהם? לזה לא ציפינו.

וכאן בא תמרור האזהרה. כבר כתבתי בטור קודם, שניצחנו בכל משחקי הליגה עד כה
- אבל כדורגל טוב לא ראינו, לדאבוננו, השנה משחקניו של ליאור זאדה. הפועל קטמון של עונת 2011/12 טרם התחברה. בנס ניצחנו את המשחק השלישי בקרית מלאכי בדקה ה-88. גם מכבי יפו, במחזור הפתיחה (1-3) הייתה טובה מקטמון וגם מול נתיבות (0-2) לא הייתה הפועל קטמון ירושלים טובה מיריבתה, אלא בדקות מעטות ואמנם מכריעות.

אין ספק שיש לנו כמה וכמה שחקנים מוכשרים וטובים, גם בין החדשים, כמו הקשרים יובל פוגלמן ואילן טפרה. שי אהרון מגדיל ראש, כרגיל, רואה משחק ומנהל כמעט כל התקפה מסוכנת של הקבוצה. גם בשער עומד שוער טוב, עמית שמש, הגם שבמשחק הגביע הוא לא הצטיין. העניין הוא החיבור בין השחקנים החדשים לוותיקים. אפשר רק לקוות שהפגרה סייעה להתאמן על הבנה רבה יותר בין מי ששולח לפתע את חברו בכדור נהדר קדימה, לבין מי שאמור לקבל את הכדור ונתקע משום מה במקום. את ההבנה בין השחקנים חייבים לשפר כבר לקראת המשחק הקרוב!

ביום ששי (מגרש צפרירים בחולון, 13:30), תארח הפועל, לראשונה ביום ששי, במועד מצוין – חג הסוכות – ובמזג אוויר נפלא (צפויות 24 מעלות) את הקבוצה הוותיקה הפועל מרמורק, שנוסדה ברחובות ב-1949, ושבשנותיה הטובות הגיעה לעונה אחת (1972/73) אף עד לליגה הראשונה (אז לאומית).

מרמורק מסוכנת תמיד. לא אחת העפילה לשלבים הגבוהים בגביע המדינה ועשתה צרות לאחדות מהבכירות בקבוצות הכדורגל בארץ לפני 5 ו-4 שנים הגיעה לשמינית הגמר (הפסידה בשלב הזה להפועל ת"א ולהפועל כפר-סבא) ולפני שלוש שנים שיחקה עונה אחת בליגה הלאומית, אך שבה וירדה ממנה.

גד ליאור

לכן, יש להתייחס למשחק הזה כאל אחד הקשים שיהיו לנו העונה, מה עוד שעשרות אוהדים רועשים באדום, המשתייכים לחוג "מרמור קי נולדתי לאהוב", צפויים ללוותה גם לחולון. אשתקד באו אחדים מהם לטדי, כדי לעודד את ...קטמון, כנגד שנואי נפשם, כדורגלני מכבי שעריים. העידוד הצליח...

את המרמורקים מלווה זה שנים, מי שגם שיחק בשורותיה, זמר השנה, אייל גולן, ועוד שמות הזכורים לטוב מהקבוצה הזאת הם ניר לוין, יוסי פתאל, טוני שרעבי, אלכס ברמכר (שהיה מועמד לאמן בעבר את הפועל קטמון) וכמובן מלך שעריה בכל הזמנים (79 שערים!), נסים בן-דוד.

אין ספק. בהחלט צפוי ביום ששי משחק מעניין ואולי אפילו ברמה נאה, שאותו חייבים לנצח, אחרת מרמורק (6 נקודות עד כה) תשתווה להפועל קטמון (9 נקודות) בטבלה. רצוי שנתרחק ממנה כבר בשלב הזה של הליגה, ביום ששי הקרוב, כדי 6 נקודות...

יאללה הפועל!